ללכת שבי אחריך..
ללכת שבי אחריך גורשתי ממך ללא כל אמירה ,ללא כל משמעות. ההשתקפות על פני המים אותה ניסיתי להוכיח , נמוגה בין עולמות כה שונים. ההתאמה שנועדה להיות כה תמוהה , הסמיקה את עצמה במערבולת האנשים. אותה תקווה ,אשר היוותה את חיינו הריקניים התרופפה בגל שוטף תחת רגלינו. ישועתי אשר המתינה לך, הפליגה אט אט אל הלא נודע כנועה,מאוימת בעצב וכאב גדול מנשוא נותר ללא כל טינה. הרצון אשר אינו קיים בנו ,קיים בי. החוסר יכולת הבעה: שלי ,שלך ,שלנו אינה עוד אלא הליכה אל קנוסה. רצוני לחזור, לחפש את אשר אבד בדרכי,את אשר עצר בעדי אך הוא כנראה מוטט בתוכי עד כדי מיצוי נפשי. למרות הכאב והצער אין אני יכולה ללכת מכאן. הליכה שבי אחריך הובילה אותי במעגלים, הכאב אינו מתפוגג,אלא חורט בכאב גוהה גבוה יותר מפעם לפעם על ליבי המושבת,הפגוע. דימיון מצחיק אותי, הנצח מוביל אל הזנות, הצליל משמיע תו,הבכי מתגלגל אל עבר מדרגות ביתך, להיות בך מאוהב מצריך את כל חושי לעבודה כפולה, הכל נובל סביבי,הכל פגום, משאיר צלקת כה כואבת. הכמישה איננה עוברת ביעף,אלא מהדהדת בגופי האילם אינך רוצה בי,אלא רק לקטול, להביט ולאמר, להסתכל ולהכאיב,להכות ולדבר פעם אחת. לעולמי עד אלך אחריך ,עם כאב כה גדול ופצע שמזמן נהיה אלים עוד יותר ללכת שבי אחריך ,לעולמי עד, לאהבתי הנצחית ,האמיתית והרצונית ביותר.בכל יום שעובר ,אותך אני אוהבת יותר ויותר.
ללכת שבי אחריך גורשתי ממך ללא כל אמירה ,ללא כל משמעות. ההשתקפות על פני המים אותה ניסיתי להוכיח , נמוגה בין עולמות כה שונים. ההתאמה שנועדה להיות כה תמוהה , הסמיקה את עצמה במערבולת האנשים. אותה תקווה ,אשר היוותה את חיינו הריקניים התרופפה בגל שוטף תחת רגלינו. ישועתי אשר המתינה לך, הפליגה אט אט אל הלא נודע כנועה,מאוימת בעצב וכאב גדול מנשוא נותר ללא כל טינה. הרצון אשר אינו קיים בנו ,קיים בי. החוסר יכולת הבעה: שלי ,שלך ,שלנו אינה עוד אלא הליכה אל קנוסה. רצוני לחזור, לחפש את אשר אבד בדרכי,את אשר עצר בעדי אך הוא כנראה מוטט בתוכי עד כדי מיצוי נפשי. למרות הכאב והצער אין אני יכולה ללכת מכאן. הליכה שבי אחריך הובילה אותי במעגלים, הכאב אינו מתפוגג,אלא חורט בכאב גוהה גבוה יותר מפעם לפעם על ליבי המושבת,הפגוע. דימיון מצחיק אותי, הנצח מוביל אל הזנות, הצליל משמיע תו,הבכי מתגלגל אל עבר מדרגות ביתך, להיות בך מאוהב מצריך את כל חושי לעבודה כפולה, הכל נובל סביבי,הכל פגום, משאיר צלקת כה כואבת. הכמישה איננה עוברת ביעף,אלא מהדהדת בגופי האילם אינך רוצה בי,אלא רק לקטול, להביט ולאמר, להסתכל ולהכאיב,להכות ולדבר פעם אחת. לעולמי עד אלך אחריך ,עם כאב כה גדול ופצע שמזמן נהיה אלים עוד יותר ללכת שבי אחריך ,לעולמי עד, לאהבתי הנצחית ,האמיתית והרצונית ביותר.בכל יום שעובר ,אותך אני אוהבת יותר ויותר.
)