ללכת אחרי? - סוגיה

[מייקי69]

ללכת אחרי? - סוגיה

סיטואציה מוכרת מאה פעם עברתם אותה - וגם אני : הוא אמר משהו מעצבן אני החזרתי לו תשובה מעצבנת עוד יותר מפה לשם - החלפנו עוד עיצבונים מילוליים הוא - התצ´בן וטראח! הלך לחדר וסגר את הדלת ! ללכת אחריו ? זאת השאלה. ללכת או לא ללכת? נשמע כללי מדי? - אולי. האמנם העולם נחלק לשלושה סוגי אנשים. כאלה שתמיד יבואו על מנת לפייס כאלה שתמיד יסגרו בחדר ויחכו שיבואו לפייס אותם וכאלה שגם וגם. תלוי בסיטואציה. תלוי כמה חשוב אותו אדם שנעלב - עבורם. אמש ראיתי פיסה מאיזה סרט. בליינד דייט. היא מבלפת ומפתחת איתו שיחה, מבלי שהוא ידע שהיא היא הבליינד שלו. אחר כך היא מגלה לו. הוא מתרגז ועומד ללכת. כמעט בדלת היא עוצרת אותו ומתחננת: אל תלך. זה יום ההולדת שלי. נאכל עוגה. נעביר ערב. תשאר. הוא נשאר, וכנראה נהיה רומן. לא נשארתי לראות עד הסוף. רק מה, לא יכולתי שלא לחשוב שאם זאת הייתי אני, איך שהוא היה קם ללכת, הייתי מרימה יד ואומרת לו "יאללה, ביי". גם אם הייתי מתרסקת לקרשים, שניה אחרי שהוא עבר את הפתח, לא הייתי אומרת אלא :"ביי". נעצרתי וחשבתי - וואללה, מייקי, נקודה למחשבה......

 

[השוטה על הגבעה]

ללכת שבי אחריך

מה פתאום ללכת - איפה הכבוד? בטח ללכת - אחרת תפסידי אותו. אסור ללכת - מה את פריירית? חייבת ללכת - קצת לתת לאגו שלו לעבוד השתגעת ללכת - מה את הכלבה שלו? לכי ומהר - שלא יתחרט. אל תלכי - הוא עוד יתחרט ויחזור מה זה החרטא הזאת מי יודע מה לעשות

 

[מייקי69]

חחחחחחחחח אני ברצפה!

 

[אחותו של שקספיר]

כשתקומי מהריצפה-אני אגיד לך-

בטח ללכת. אם הוא חשוב לך אז תלכי, ותבקשי , ותלטפי, ותפייסי. ואם הוא לא חשוב לך השאלה לא הייתה עולה ,נכון?

 

[מייקי69]

לא מדוייק !

בואי נעשה השלכה על ילדים. סתם פן אחד של הסוגיה. הבן שלי חשוב לי. הבן שלך חשוב לך. הרבה פעמים הוא / הם כועסים עלינו. איך לא. ונהיה איזה ריב לא מי יודע מה יפה (בעיני זה אף פעם לא יפה) והצאצא טורק את הדלת של החדר, כל הבית רועד. מי מפייס את מי? אם אני הולכת אחריו - כאילו אמרתי: תשמע, כל אמיתות הריב - בטלות. אתה צודק. אני אוהבת אותך. לא? לא שזה תמיד חד משמעי. אבל ..... והבאתי את הילד לסוגיה, כי ילד תמיד אוהבים, ככה שזה מוריד את המשתנה הזה מעל הפרק. עם האהבה ולמרות האהבה.... לדפוק על הדלת או לא?

 

[אחותו של שקספיר]

כן. לדפוק.

וכן אני אוהבת אותך אתה לא יותר צודק בעיני וכנראה אני גם לא יותר צודקת בעיניך- אבל אני אוהבת אותך וקח חיבוק ונישוק (אל תגיד איכסה ותנגב) ולא רוצה להמשיך עם הריב הזה. אין לי בעיה שתביאי את הילד גם.

 

[תותית11]

על דלת צריכים לדפוק לפעמים

אם לא נעיז או נמחל על כבודנו ונדפוק על הדלת אז אף אחד לא יפתח לנו אותה... "ותחשבו על זה"

 

[מאדאם באטרפליי]

צריך לצלצל פעמיים צריך לחכות רגע קט

 

[galgalit]

../images/Emo6.gif

 

[אורמור]

לא יכולתי שלא להיזכר../images/Emo79.gif

בשתי שורות משיר של בועז שרעבי.. "..יכול להיות שאת צודקת, מה תעשי בצדק בלעדי?...." וזו התשובה על רגל אחת, אור

 

[מייקי69]

אז זהו ש

זה עובד לשני הכיוונים, לא? מה אני יעשה בלי בועז ? בדיוק כמו: מה יעשה בועז בלעדי? עכשיו תביאי שתי רגליים ותעני על זה! ובמילים אחרות: א-נ-י מפסידה???? א-ת-ה מפסיד !!! לא שאני יודעת. אני סתם שואלת. יש איזה פח למיחזור כבוד עצמי? מישהו צריך בכלל את המוצר הזה? אולי אסור בתכלית האיסור לוותר עליו? מה דעתך?

 

[dona flor]

משחקי כבוד????

אני נגד... חשוב לך? יקר לך? את אוהבת? זהו...תלכי עם התחושה החזקה האמיתית שבך בריב גם נכון לתת לצדדים להיתקרר קצת זה בסדר ולגיטימי ואפילו נחוץ לפעמים לתת לזמן לשים פרופורציה לדברים ואחר כך לחבק ,לאהוב ומשחקי כבוד? לא מתאים... עזבי את זה... תחשבי מה חשוב לך לשדר לו ,מה תסיגי עם משחקי כבוד? dona flor

 

[אורמור]

לא, לא צריך לוותר עליו

על המצרך הזה, אבל אסור לתת לו להיות כמו ישו כוכב עליון הוא צריך להישלף רק בעת הצורך לא כחלוץ לפני המחנה כשמישו מספיק חשוב לך, כשהסערה קצת מתרגעת לפעמים יותר חשוב פשוט לחזור אל החיבוק, ולא להתעקש על קטנות, אם מדובר בבן שלך, אז זה שאת באה לא מבטל את נושא הריב או הכעס, רק מדגיש, "למרות שהרגזת ילד, אני אוהבת תמיד," ורוצה לישר הדורים, אולי להסביר ואם מדובר באהוב, אז גם שם לא פשע להדגיש, אוהבת גם כשאתה מרגיז. ובלבוא להתפייס אין משו משפיל, יש משו מתעלה, משו אוהב ואם את זו שצדקת, הרי זה יצוף מעליו,<סומכת עלייך..> מה אכפת לך להרוויח גם את הצדק וגם אותו?...

אני בעד..להרוויח בכל החזיתות. אור עם שתי רגליים..

 

[galgalit]

ואו... יפה אורמור ../images/Emo39.gif

 

[אננס נס]

האם ללכת?????

שאלה של מליון דולר.. מזכיר לי את הסרט דלתות מסתובבות.. מצב בו בחורה מפסידה את הרכבת ואז הסרט מראה כיצד מתנהלים חייה אחרי שפיספה את הרכבת ובמקביל מראים מה היה קורה אילו לא פיספסה את הרכבת... סרט חביב.... תלוי..... אז תגידי לי, מה שתלוי מתייבש...... חהחהחה...

ואוליי עדיף שיתייבש.. ללכת? ייתכן שכדאי ללכת אחריו.. איך הוא נראה לך? איך הוא נשמע לך? שווה שתלכי אחריו?.. ואוליי חוש ההומור שלו כזה דפוק שהוא לא מבין בהומור?. אני במקומו, הייתי קמה והולכת לא מעיפה מבט אחד אחורה ואם היו הולכים אחריי סביר להניח שהייתי נעצרת בשביל....... מבט של כעס אחד נוסף... אם הייתי זו שקמים והולכים לה... כלומר שואלת את עצמי אם ללכת או לא ללכת אז סביר להניח שעד שהייתי מחליטה הוא כבר היה נעלם, בדרך החוצה היה מבין שהוא יצטער על כך כל ימי חייו ולבד, הוקוס פוקוס

היה חוזר כאילו שכח לומר משהו..... אז..... הייתי מבקשת שיישב.....

 

[galgalit]

סרט טוב "דלתות מסתובבות"

It´s make you wonder...

 

[הנוסע השמיני]

זאת תשובתי הצנועה...../images/Emo13.gif../images/Emo61.gif...

...שבת שלום...נידמה לי שזר עולה 10 ש"ח...ממש לקראת כניסת השבת, הם מורידים ת´מחיר ל 5 ש"ח...

 

[galgalit]

הלוואי וגם אני הייתי כזו...

אני מהטיפוסים שתמיד ילכו אחריו, גם אם ממש נפגעתי, גם אם אני קרועה מבפנים... מהטיפוסים חסרי חוט השידרה שפוחדים ממה שיקרה אחרי שהוא ילך... אני חושבת שזו אחת הסיבות שגמרו לי את חיי הנישואין לאט לאט. הוא ידע שתמיד אהיה שם ולא משנה מה, וזה מנע ממנו את ההשקעה... כאילו בשביל מה אם גם ככה היא תשאר, לא עדיף לשחק אותה קשוח ולצאת גבר... מנסה לשנות את זה היום, בינתיים ככה... לא ממש מצליחה...

 

[אורמור]

ואני היתי מציעה לך גלגלית להפסיק

להאשים את עצמך, יכול היה להיות גם אחרת יכול היה להיות גם שאותו האחד שהיה איתך היה מעריך את הנשמה הטובה שוחרת השלום שבך ולא הופך אותך למובנת מעלייך, אלא אוהב אותך יותר בשל כך, אבל הוא לא היה כזה, הוא העדיף לשחק אותה קשוח ו"לצאת" גבר.. אז הוא באמת יצא, יצא מחייך, ואולי הפסיד בגדול אבל את ממש לא צריכה להמשיך לסחוב אותו על הגב בתוספת יסורי מצפון של"איפה לא הייתי בסדר" ויש לי חדשות בשבילך יקירה, את אומרת שאת מנסה היום לשנות את זה...את מה? את זה שאת מעדיפה שלווה על משחקי כוחות? שאת מעדיפה פיוס על קרב? את באמת חושבת שאם לא נולדת להיות קלע´פתה קשוחה פתאום תיהי? אני מקווה בשבילך שלא.. ושלא תטעי, עברתי צעד צעד במסלול שלך, רק השעור הכי גדול שלמדתי בחיים ואותו אני ממש מנסה להנחיל לאחרים הוא- לא להאשים את עצמי על חטאם של אחרים.. זהו לא יותר מזה שבת שלום אור

 

[piter pan]

מייקי - מה עשית לי? פיטר מהורהר ../images/Emo4.gif

האם ניתן בכלל עוד למתוח את החבל אל מעבר למה שכבר נמתח בשנים האחרונות , בפרט אחרי מה שהתרחש בחודשים האחרונים זה ? האם האמפאטיה שלנו ואמפאטיה בכלל , נועדה כדי לשמר מצבים , גם כגון אלה , שהם כבר מעצבנים על גבול הבלתי נסבל (חרף העובדה שאין כלל ריבים או משהו בדומה לזה) ? והתשובה ברורה לי.... עדיין , היא התחוורה לי אחרי מחשבות עמוקות בשבת זו , שכן כמעט כולם סבורים שבאמפאטיה ניתן לפתור הכל , ושאחרי כל הבעיות , אם מגיעים לאמפאטיה אמיתית ניתן להתגבר על הכל ולהיות מאושרים. אני חולק , דווקא כאדם רומנטי , על מחשבה רומנטית זו ואומר לכם (למי שמאמין בכך) – אתם עובדים על עצמכם , או ששוגים עד מאוד ! אמפאטיה נבנית על מודעות עצמית. ככל שאנחנו פתוחים יותר לרגשותינו שלנו , כך אנו מיומנים יותר בקריאת תחושות. אנשים מהסוג הבלתי מודע ( ורבים הם מאוד מאוד , על גווניהם ורמות חוסר המודעות השונות שלהם ) שאין להם מושג מה הם מרגישים בעצמם , הם חסרי תקנה כשמדובר בידיעה של מה שמרגיש מישהו אחר בסביבתם . הם ח ר ש י ם מבחינה ריגשית. צלילי וטוני הדיבור , השינוי בתנוחות הגוף , השקט הקולח , רעד כלשהו שמגלה סוד ושאר סימנים – חולפים על פניהם מבלי משים. מבולבלים בכל הקשור לרגשותיהם שלהם , הם נבוכים , אנשים אטומים ומסכנים אלו , באותה מידה עצמה , גם כאשר אחרים מביעים בפניהם את תחושותיהם וכאן מכשלתם הטראגית והגדולה ביותר ביחסם אל הזולת. שכן אחרי הכל , המגע האנושי , שורש הדאגה והאכפתיות , מקורו בהתכווננות ריגשית , ביכולת לאמפאטיה. הסגולה הזאת , היכולת לדעת מה הזולת מרגיש, נכנסת לתמונה ורלוונטית במגוון אדיר של זירות בחיים , ממכירות וניהול ועד לקשרים רומנטיים , להורות , לחמלה ואפילו לפעילות פוליטית אעיז ואומר. עם זאת , מעניין לא פחות ומאלף לצפות גם בחוסר אמפאטיה. חסרונה מתגלה בד"כ אצל פושעים פסיכופאטיים , אנסים ואצל מגוון חארות נוסף שאינו מצומצם לצערי. בני אדם לא מרבים לנסח בד"כ את רגשותיהם במילים. לעיתים מזומנות יותר , אם הם כבר מבטאים אותם , הרי שזה מאמצעות אותות אחרים. המפתח לקריאה זו נעוץ ביכולת שלנו לקרא ערוצים לא מילוליים: טון דיבור , מחוות , הבעות פנים וכיוב´. לדעתי ואני אומר זאת בפה מלא ובגאווה (ויש מחקרים שתומכים בכך) ככלל , נשים טובות יותר מגברים באמפאטיה מסוג זה (הנישאתי לגבר או שהנני אישה ולא ידעתי ? ). יש בני אדם שיש להם הכישרון לרכוש כישורי אמפאטיה , וכך הם מצליחים לשפר את התקשורת הבין אישית שלהם. אמפאטיה , אם כך ואין זה מפתיע ,היא גורם מסייע ואף מכריע , בחיים הרומנטיים ,(אף כי כפי שתראו בסוף , לבדה היא אינה מספיקה לדעתי). כפי שאופן הפעולה של המוח הרציונאלי הוא במילים , כך בדיוק אופן הפעולה של הרגשות הוא לא – מילולי. והאמת היא שכשמילותיו של אדם חולקות על מה שמועבר בצליל קולו , במחוותיו או בערוץ לא מילולי אחר , האמת הריגשית מובעת בדרך שהוא אומר את הדברים ולא בתוכן דבריו. ואני נזכר ומשחזר אותי ואת רעייתי במצבים טעונים ויודע ששנינו בעלי מיומנויות "קריאה" די נדירות ואמפאטיים להפליא !!! וחרף עובדה זאת , התיסכול קיים , אנו כשני קווים שאף לא אחד ממנו עקום ושנינו ישרים , אך מקבילים וכנראה שלא נועדו להפגש ולהצטלב בטבעיות במסלול שיועד להם. אז מהו אם כן הדבק ? מהו סוד ההצלחה ? הסכמה מתמדת אחד עם השני ? (ממש לא נראה לי) העלמת עין ממה שלא נראה לנו ? חוסר פיקחון ?העדר ריבים? ( ואפרופו ריבים הרי שאיני יכול להתעלם ממה שאמר אחד הגדולים מכולם , מר אריסטו בכבודו ובעצמו , ואיני יכול שלא להסיר בפני איש עתיק זה את כובעי כולנו. אמר הוא :כל אחד יכול להתרגז – אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון , במידה הנכונה ובדרך הנכונה – אין זה דבר קל כלל ועיקר). אז אאכזב ואקבע משהו נורא נורא לא "מדעי". אפילו על פני הוא העלה חיוך כשאמרתי אותו וכשאני כותב אותו ברגע זה ממש j . כנראה שמה שצריך להדביק זוג יחד לאורך זמן בחדווה , בחום , באמפאטיה מתמשכת , במשיכה ובחברות הוא אהבה. מה זאת אהבה ? על זה אנסה להתפלצף בפעם אחרת. כבר התנפח לי המח.