ללכת או להישאר?..

[pain is MY love]

ללכת או להישאר?..

שלום לכולם,
עוברת עליי תקופה לא פשוטה ומאוד מבלבלת ואשמח ליעוץ.
אני בת 26, בן זוגי בן 35 אנחנו שנה ביחד וגרים ביחד כמעט כל התקופה
סך הכל הזוגיות מצויינת, אהבה גדולה, פתיחות, תמיכה, כל לילה אני הולכת לישון עם חיוך-ממש ככה!
ברור שיש עליות ומורדות כמו בכל זוגיות אך ברור לשנינו שזה הקשר של החיים שלנו
המון דיבורים על חתונה, המשפחות גם מאוד תומכות. התכנון הוא לטוס לחול בעוד חודשיים וזה לא סוד ששם הוא ישאל את השאלה...
יש רק דבר אחד שמאיב על הקשר והוא התפרץ בכל הכוח בימים האחרונים ומאז אני לא יודעת מה לעשות.
אני הגעתי מבית ההורים ילדה מאוד מפונקת, הילדה הקטנה שתמיד עשו לה הכל, קנו לה הכל, ניקו לה, בישלו לה, סידרו אחריה וכו
המעבר לדירה עם בן זוג היה לי מאוד קשה. אני עובדת בשתי עבודות בתחום בריאות הנפש שגוזלות ממני הרבה אנרגיות פיזיות ונפשיות ובואו נגיד שמשק הבית הוא לא בדיוק כוס התה שלי...
היו לנו ריבים על כך מהיום הראשון אבל אחרי לחצים רבים מצד הבן זוג וגם מצד ההורים חל שיפור אדיר!
אם פעם לא ידעתי איפה נמצא הסבון כלים בבית אז לאט לאט הגעתי למצב שאני כן משתדלת לפחות פעם בשבוע לשטוף את הבית, לעשות כלים, לסדר את הבלגאן, למדתי לבשל ואני מאוד נהנית להכין מטעמים לשנינו (לא כל יום כמובן אבל אני עושה את מירב המאמצים).
אבל אין בתוכי את "אשת הניקיון" הזאת שכל הזמן תרצה להתרוצץ בבית ולסדר דברים. אני חוטאת הרבה בלהשאיר כלים בכיור, לא להחליף מצעים או לשכוח איזה יוגורט פג תוקף במקרר
בן הזוג שלי די ההיפך ממני. מאוד אוהב סדר וניקיון, מנסה לעזור בבית כמה שיותר וגם הוא עובד מאוד קשה אז לא מספיק הכל
פעם בשבוע שבועיים יש התפרצות של ריב מטורף על הרקע הזה, תמיד זה על משהו קטן- פעם על חלב מקולקל שהשארתי במקרר,פעם על סיר לא שטוף וזה ממש מגוכח לריב על דברים כאלה קטנים אבל הוא תמיד טוען שהוא מסתכל קדימה ורואה אותנו עוד 10 שנים עם בית עם ילדים מטונף, מוזנח ושלא יהיה לי אכפת...
אז כאמור לפני כמה ימים הייתה התפרצות מטורפת על גבינה צהובה שפג לה התוקף ושכחתי לזרוק. היה ריב נוראי, חזרתי קצת להורים, בכיתי הרבה, חזרתי לדירה שלנו ולאחר שיחה שהשלמנו והזכרנו לעצמנו כמה אנחנו אוהבים הוא הודיע לי שנכון לעכשיו הטיסה מבוטלת, החתונה מבוטלת והוא לא רוצה לדבר יותר על הנושא
בכיתי כמו שלא בכיתי הרבה שנים...
מבחינתי כל החלומות שלי התנפצו באותו הרגע
אני לא מסוגלת לחיות בתחושה שאני כל הזמן במבחן משהו בסגנון "אם תסדרי את הבית במשך חודש אז אני אציע לך נישואים" (משפטים בסגנון כבר שמעתי ממנו)
אותי חינכו בבית שאהבה היא ללא גבולות וללא תנאים וההורים שלי תמיד לימדו אותי לא לקבל אולטימטומים כי מי שאוהב אותי באמת יקבל אותי כמו שאני
אני מסכימה שאף אחד לא ירצה לגור בבית מטונף וזה לא אמור להיות ככה אבל ה"מבחנים" האלה שהוא עושה לי מאוד מעליבים אותי
כרגע לא שיתפתי את ההורים במה שקורה כי אני יודעת שאם אני אספר להם הם ישכנעו אותי לעזוב אותו (רק חשוב לציין שהאופי העצלני שלי נוצר מפינוק נטו כי אמא שלי היא אישה נינג'ה שעובדת ומבשלת ומנקה כל יום וראיתי בבית מה זה אישה חזקה שמחזיקה בית לתפארת!)
אז מה אני עושה?
אני אוהבת מאוד, אין פה ספק
אבל אני די בחורה של "הכל או כלום" וכרגע אני לא יודעת אם אני מעוניינת להמשיך להמשיך קשר עם בחור שבמפורש מנפץ לי את כל החלומות ברגע אחד...

אז מה עושים?..

 

[מגיע לי3]

קחי עוזרת

זו העצה שלי בתור אחת ששונאת לנקות וחיה בבית מטונף

בעלי רגיל מהבית לסדר נקיון וארוחות חמות וטריות
ורגיל שהאשה עושה את כל זה (אמא שלו היא הנינג'ה בסיפור שלנו)
אני עושה מה שעושה אבל זה לא מספיק
אני חיה עם זה כי זה מספיק טוב לי ואני לא רוצה יותר מזה
והוא, הוא חי עם זה אבל מתלונן, מדי פעם מנקה אבל לא באופן שוטף שיהפוך את הבית לנקי ומצוחצח
עכשיו הוא גם מתלונן על העוזרת
שיתלונן

אם את לא מוכנה לשמוע תלונות והתפרצויות לא פרופורציונאליות על מוצרים שפג תקפם אין לך מה להשאר איתו
כי הוא לא יפסיק להתלונן
או שתתחילי אימונים של נינג'ות שעובדות מנקות ומבשלות

 

[פמיניסטי]

יש חדשות טובות וחדשות רעות

ממה להתחיל ?
נתחיל בטובות ..
באת בזמן. צעירה, נמרצת, ועדיין בלי מטען חורג.

החדשות הרעות הן, שאת בדרך למטען החורג.
לטעמי הפוסט הזה הוא לא על עבודות הבית.
הפוסט הזה משקף זוגיות לא בריאה
והפוסט הזה משקף לי שאת רחוקה מאד מלהיות בשלה.

בלי לחפור לך הרבה בשלב הזה, לדעתי, את אולי אוהבת את הרעיון של להיות בזוגיות, אבל לא בשלה בשבילה, בטח לא לאחת כזו שמתכנסת לחתונה וילדים.
ואם לא די בכך, נשמע שהקשר ביניכם אינו בריא, אינו שוויוני, ואינו רגוע.
ואחרון חביב, את עדיין ילדה של אמא/אבא, על כל המשתמע

קחי את הזמן שלך להתבגר, לגדול, וכנראה שבסוף יבוא זה שיותר יתאים למי שתהיי אז.

בהצלחה

 

[בוביגירל]

להבין שאתם לא מתאימים, זה לא באמת נורא

הוא כזה כי הוא כזה. הוא טיפוס שאוהב ניקיון. הוא טיפוס שאוהב שהדברים מסודרים ומאורגנים. הוא בטח גם בן זוג שאוהב בדרך הזו, שאוהב בטחון, יציבות.
את היא אחרת.
את לא מסודרת כי חשובים לך דברים אחרים.
שניכם ניגודים שיכולים להיות ידידים נפלאים אבל לא בני זוג.
הוא צריך אישה שתהיה מסודרת ומאורגנת כמותו.
את צריכה גבר שלא תהיה לו חשיבות לסדר וארגון.
וזה תקף לכל הניגודים הקיימים ולאו דווקא כאלה שמדברים על סדר ארגון וניקיון.

ניגודיים אולי נמשכים עד לשלב מסויים אבל משלב מסויים זה כבר סבל שלא יתואר.
בהתחלה, בשלב של הפוצי מוצי, כולם כיפיים ואוהבים, אבל כשמתחילה המחוייבות שהיא שיגרה, תקשורת ואילוצים חיצוניים - מתחיל הסבל הגדול.
הבכי שיהיה אז יכפיל את הבכי שבכית עד עכשיו, תאמיני לי.
שלא נדבר על מצב חס וחלילה של ילדים באמצע, שאז הדברים הרבה יותר קשים.
אז נכון שקיימת ביניכם כרגע אהבה/משיכה/וואטאבר, אבל בהמשך זו תהפוך למאבקי כוחות, שליטה,סבל ואפילו שנאה.
רומנטי לחשוב שניגודים מתאימים אבל המציאות היא שזה לא נכון
לבחירתך מה לבחור - בחלום שלא יתגשם או במציאות שתטפח לך על הפנים ותסבלי ממנה.

(הסטטיסטיקה העכשווית שלא זזה הרבה מאוד זמן של שיעור גירושים של 1:3 קצת יותר חזקה מרצון רומנטי כלשהי. מסתבר שרובם היו ניגודים שהחליטו שפרמטרים אחרים חשובים יויתר מהתאמה. מסתבר שטעו, לא?!)

 

[צפרדעית82]

שתי אפשרויות

האפשרות האחת- שאכן בן זוגך הוא מקסים ואוהב והכל, אבל.. יש לו שריטה בעניין הניקיון והסדר ותחזוקת הבית. הנושא הספציפי הזה מחרפן אותו ברמות. את ממש רחוקה מלהיות ברמה שהוא היה רוצה שבת הזוג שלו תהיה בעניין הזה וזה אכן סלע-המחלוקת המשמעותי היחיד שלכם. ואז צריך לחשוב על פתרונות פרקטיים- יום קבוע בשבוע של ניקוי המקרר מפג תוקף, יום קבוע לנקיונות, יום קבוע להחלפת סדינים. אפילו בהתחלה עם תזכורות בנייד עד שזה הופך להיות חלק מהשגרה.
אני גם כמוך- לא ידעתי בכלל איך מנקים שירותים, מה זה כל חומרי הניקוי האלה וכו'.. אז היום אני לא מטורפת בעניין אבל הרבה יותר טוב. מה גם שאפשר להביא מנקה פעם בשבוע ל 4 שעות, להיפרד ממאתיים שקל ומהריבים המיותרים האלה.

האפשרות השנייה- שכל נושא הניקיון והסדר הוא רק דוגמא לאופי של בן הזוג שלך, שהוא רוצה אישה קטנה בבית שתנקה ותבשל פיקס, שתהיה אולי כמו אמא שלו אם היא כזאת, שהוא חולה שליטה וצריך שהכל יהיה כמו שצריך ואם לא הוא מתחרפן...
תנסי לחשוב על תחומים אחרים- כסף, קשר עם משפחות, עם חברים- גם שם הוא צריך שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא רוצה? גם שם הוא מגיב בצורה קיצונית ולוקח ממש קשה עניינים שהם לא הרי-גורל?

משהו בויכוח האחרון שלכם נשמע לי חריף מדי וקיצוני מדי..
לא הייתי ישר באה ואומרת תוותרי על הזוגיות, אבל אין ספק שיש הרבה על מה לעבוד מבחינת איך מגיבים ומה אומרים, מה עיקר ומה תפל, מה נורא ואיום ומה ניתן לתיקון בשיטות ממש פשוטות.

 

[B l u e D e v i l]

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני חושבת שבן זוגך לא מקבל את חסרונותיך...

לא מוכן להבין שזאת את ותחום הסדר ונקיון יהיה תמיד יותר באחריותו ובאחריות שלך תחומים אחרים שאת חזקה בהם.
הוא מאוד רוצה להאמין שאם ילחץ עוד קצת, את תהפכי להיות בדיוק מה שהוא רוצה שתהיהי. בדרך כלל לא כך הדבר.
אף אחד עוד לא השתנה מתוך לחצים ולרוב רק הלך בכיוון ההפוך.
אם בן זוגך יהיה מוכן להבין שזאת את וכבר עשית קפיצה ענקית, וזאת פשוט את! (אותו דבר ממליצה גם לך)
רק אז יהיה לכם עתיד.
קשה לי להסביר את העניין הזה בדיוק. גם אני מה זה לא הפנמתי את זה עדיין עד הסוף ונלחמת באנשים שישתנו. כל פעם מנסה לשחרר קצת...
אין, חברך לא רוצה להיות פראייר וזאת המחשבה שממש מנהלת אותו בתחום הזה. יש המון אמונות במה שנוגעה לאיך אישה צריכה להיות, איך גבר אמור להתנהל, איך זוגיות אמורה להראות.
השאלה עם מה נשארים בסוף, עם זה שאוהבים או עם האמונות שלנו ומלחמה באנשים האמיתיים?

 

[מריוס זכריה]

אני חוזר על המנטרה הקבועה שלי

ברוב המקרים, 99%, המטבע לא נמצא מתחת לפנס. Tough luck.

אם את עוסקת בתחום בריאות הנפש, אולי שמעת על מושג שנקרא "לא מודע". שמה המטבע נמצא.

אני לא אצתחיל לנחש מה הבעיה האמיתית, אבל ברור שהיא ישנה, וברור שהיא בגודל של פיל אסיאתי, כך שאי אפשר להתעלם ממנה.

אני מציע לכם לעשות במקום טיול זוגי, טיפול זוגי, ושם לגלות מה לעזאזל קורה שם באמת.

מה שבטוח, במצב הקיים, זה לא יעבוד. וזה לא יעבור מעצמו. ושום עוזרת בית לא תפתור בעיה שהיא מעצם טבעה ריגשית ולא מודעת.

 

[dovk]

שמעת כאן את הדברים בלי כחל ושרק, וזה מה שרציתי להגיד לך איך שהתחלתי לקרא - פיל אסיאתי גדול מאוד מעיב על "אושרך"... ואת לא רואה.


ואת עובדת בתחום בריאות הנפש...? את בטוחה?

יעוץ זוגי, מייד. את, לבד. מהר מאוד תביני

 

[גארוטה]

בדרך כלל אני

לא כל כך חד משמעית בתגובה שלי, במקרה שלך אני פשוט לא יכולה להמנע מלהגיד לך
תזרקי אותו כי פג תוקפו !

יש הבדל עצום בין לאהוב סדר ונקיון לבין להפוך את זה ככלי שבאמצעותו הוא פשוט שולט בך, מאיים עלייך
ומציב לך תנאים לאהבתו. הבחור פשוט מנסה לחנך אותך שתתאימי בדיוק לתבנית מסויימת והכי רוצה
שתהיי האשה הקטנה.
יש גבינה שפג תוקפה במקרר ואת שכחת לזרוק. איפה הוא היה??? למה הוא לא זרק??? מי קבע שאת אחראית
על זריקת מוצרים שפג תוקפם??? על זה עושים מלחמת עולם? הבחור פשוט חצוף ואני מאד עדינה.

את לא אשמה שחינכו אותך להיות מפונקת שעושים עבורה הכל ובכ"ז עשית במהלך השנה האחרונה המון מאמצים
כדי להתקרב לכיוונו ולהיות אחראית יותר על נושאי אחזקת הבית. אני לא רואה איזה מאמץ הוא עשה כדי להתקרב
אלייך ולהבין אותך מלבד איומים והצבת תנאים ופתיחת מלחמות עולם על גבינה שלא נזרקה לפח.
מכאן והלאה זה כבר לא להשתפר ולהתאמץ ולבוא לקראתו, מכאן והלאה זה כבר גובל בביטול עצמי שלך ממולו.

הוא לא רוצה בת זוג הוא רוצה עוזרת נקיון.

 

[גארוטה]

ותוספת קטנה

שתביני מאיזה מקום אני כותבת. לי עצמי מאד חשוב סדר ונקיון וככה גם חינכתי את ילדי,
אבל מכאן ועד להשתמש בזה ככח וכאיום בזוגיות הדרך מאד מאד רחוקה...

 

[בוביגירל]

ואולי היא מגזימה? (סתם מחשבה)

תאכלס, בחורה שיוצאת עם בחור שהוא הניגוד שלה , לא מתאימה לו.
למה לבוא בהאשמות למישהו?
הוא זכאי להיות כזה כמו שהיא זכאית להשאר כפי שהיא.
הם פשוט לא מתאימים.

ביקורתי- שיהיה ביקורתי כמה שבא לו, זה הוא.
ומעופפת?! - זכותה להיות.
אבל לא ביחד.
אהבה לא צומחת איפה שקיים כזה פער אובייקטיבי בין אנשים. כי המחיה המשותפת לבסוף הופכת לסבל.

 

[shirael]

מסכימה מאוד.

מרוב נכונות להשתפר ולעבוד על עצמך חצית את הגבול לכיוון ביטול עצמי, כך שקשה לך לראות שהתגובה שלו לא רק שאינה פרופורציונלית לגודל "הפשע", אלא שגם מקבעת אותו במקום של בעל הכוח בקשר, זה שעל פיו יישק דבר, ואותך במקום של הילדונת שצריכה לתקן את עצמה כדי להיות ראויה לאהבתו.

אני לא אתחיל אפילו לדבר על כמה עבודה יש לו לעשות עם עצמו לפני שהוא יהיה ראוי לבת זוג קשובה ומשתדלת כמוך, אבל אני בהחלט יכולה לייעץ לך ללכת לאיזה טיפול, לאו דווקא אצל פסיכולוג וגם ממש לא חייב להיות ארוך, כדי להתחבר קצת למקום שבו את המבוגרת וכבר לא הילדה שצריך לשפר אותה, את בעלת העוצמה ואת זו שבוחרת - אולי משם תוכלי לראות שאדם שמתייחס אלייך ככה הוא לא פרטנר לקשר בונה אלא פשוט תחליף הורה שרק יבלום את הצמיחה שלך כאדם.

 

[מקיאטו שלו]

 

[Another Girl]

מסכימה באופן חד משמעי.

 

[seeyou]

כל לילה אני הולכת לישון עם חיוך-ממש ככה

הפסקתי לקרוא את ההמשך בגלל שקשרתי שמה שאת מחפשת זה הכינוי שלך-pain is MY love

אז תמשיכי לחפש עד שתלכי לישון עם בכי -כפי שאת אוהבת



יוסי

 

[Amazona]

נו יוסי... מה אתה ילד?

 

[קארניו]

 

[pain is MY love]

כינוי מלפני 10 שנים, כולנו היינו ילדים...

 

[מבקר גבולות]

הבעיה אינה סדר וניקיון

הבעיה היא כיבוש טריטוריה.

בעלך אינו מרוצה מחלוקת השטחים הנוכחית ביניכם. הוא מרגיש שהסטאטוס קוו יתקבע ביום החתונה, לכן הוא מנסה לשפר עמדות, ולהרוויח עוד הישגים.

כלומר - אהבה זה נחמד, אבל לא מספיק בשבילו, הוא רוצה שליטה, בטח גם "מקורבים" טחנו לו את המוח על "תפקידה של האישה". זו התמקחות של שוק. כרגע הסחורה אינה מספיק טובה בעיניו, והוא מנסה לשפר את ערכה.

זה לא נדיר, זו תופעה נפוצה אצל גברים ואצל נשים, ואם יותר לי לנחש - רוב גדול של בני האדם הם כאלה.

אותי זה מגעיל! בעבר ברחתי מיידית מקשרים שבהם זיהיתי שבת זוגי שופטת אותי ומציבה לי תנאים, לא חשוב איזה תנאים.

יש מצב שהקריזה תעבור לו והוא יירגע, רק תזכרי שמה שקורה עכשיו מייצג את התנהגותו במצבי לחץ, ואת יודעת - אחרי הנישואים המצב יכול רק להשתפר לרעה....