ללא שם חזרתי אל הטעם המלטף את גופך, כלחם שהזהיב מזיעת אפייך, מונח לחומה של שמש יוקדת מעלה בריחו אץ זיכרונות ליל אמש. והיינו שנינן כפירות האסורים מתגלגלים במסדרונות חיינו מאוחדים בחדוות השיכרון.
