בשנה החולפת צפיתי בסרטים מצויירים ובתוכניות י
ילדים עכשוויות , מהצד של "ההורה" . בכל ערוצי הילדים של הוט. כי: לבת זוגתי שהיתה, יש (עדיין) 2 ילדות גדולות . היא גדולה ממני בכמעט 4 שנים, והילדות כיום בנות 11 וכמעט 10. אז נחשפתי בפעם הראשונה בחיי לבוב ספוג (וגם אני התלהבתי בהתחלה , והבנתי מה הלהיב את נועה לפני שנתיים שהתלהבה על גבי הפורום מבוב ספוג). וגם מעוד המון סדרות למצויירים (לא זוכר את כולם). בינהים הפיג'מות , ודודו ארז , מ.. (איך קוראים לזה?) קומי קומי . ואז גם הבנתי באיחור גם לאיזה סדרות בני הנוער של תפוז
שהיו לא מזמן ילדים בעצם , מתכוונים , ויש סדרות ילדים שהם בעצם יכולים להיות לכל המשפחחה, שהילדים רואים וגם ההורים (והתפתח על זה דיון באיזה בלוג גם , משהו שאני זוכר). וזהו בערך. 2. לגבי נוסטלגיה שלי , של הסדרות שאני ראיתי , חשבתי על זה כמה ימים , וניזכרתי בסדרה המופלאה (לא סדרת ילדים , אבל ילדים הושפעו ממנה) :
סטיב אוסטין , האיש השווה מיליונים (כנראה שאני בגיל של שלום אסייג) דווקא אני רוצה להיות משהו כזה כשאהיה גדול. והיתה פירסומת גם ישנה (אני מקווה שזה חוקי מבחינת הפורומים , פירסומות וזה) שקשורה לתפוז
" קח עוד תפוז, אתה יודע למה? "
.