אכן עצוב
שמתי לב שהארם אף פעם לא מאשים אחרים. אני לא חושבת שמתישהו בסידרה הוא התחיל להמציא תירוצים בקשר למשהו, או שהוא חיפש את הדרך הקלה. אם מישהו אמר לו משהו, הוא פשוט קיבל את זה עליו. למשל, עם ג'ן. כשהוא לקח אותה תחת חסותו בפרק answered prayers אז היא אמרה לו שכולם רק רוצים להפטר ממנה וזה גם מה שהוא עשה. מאוד אהבתי שהוא לא התחיל להמציא לה תירוצים, ולהגיד שהוא ניסה למצוא לה מקום כי הוא לא יכל לשמור עליה בעצמו וכו. הוא פשוט הסתכל לה בעיניים ואמר "את צודקת וזה היה טעות מצידי". מה שאני מנסה להגיד זה שעד כמה שזה כאב לו לשמוע את מה שאי ג'יי אמר עליו, הוא פשוט אמר אוקי אתה צודק . אני לא יכול להשתנות. הוא לא נלחם , הוא לא ירד לרמה הנמוכה של איי ג'יי (שאגב בפרק הזה במיוחד הוא היה המפקד הכי חרא שיכול להיות. אם יש לך משהו להגיד למישהו שעבד אצלך, לפחות תהיה חצי בן אדם ותגיד לו את זה כשהוא לבד ולא ליד מישהו נוסף. לא משנה שמה שהוא אמר היה כל כך משפיל לכשעצמו, אני חושבת שזה שהוא אמר את זה ליד מאק פשוט שבר את הארם סופית). למעשה אפשר לראות פה אנלוגיה למערכת יחסים של דיוויד ודונלד. דונלד ליכלך עליו, חשב שהוא יכול בלעדיו, דיוויד במקום להכנס למלחמות מפגרות וללכלך בחזרה חתם עם רשת אחרת וכמובן בסוף החליטו שאין ג'אג בלי דיוויד כמו שאין ג'אג בלי הארם. ומאק, טוב בעקרון אני לא הכי מבינה את הדמות שלה באופן כללי, אבל בעונה הזאת היא פשוט איומה! אוקי, נגיד שמסיבה מסוימת לא מובנת לחלוטין את הולכת עם וואב (במקום הארם???) אז לפחות שיהיה לך קצת טאקט בנושא ואל תעשי את זה ליד הארם. משחקים של גנון צריך לשחק אותם בגנון! ולא קרוב לגיל ארבעים! ומה לעזאזל היא חשבה כשהיא נכנסה למערכת יחסים עם ספוק? בעקרון אני לא מבינה למה היא האשימה את ווב שהוא לא היה שם בשבילה. היא הרי ידעה שהוא בן אדם כזה, היא ידעה שזאת העבודה שלו. הבן אדם היחיד שהיא הייתה צריכה להאשים בכל הסיפור הזה זה את עצמה. חבל שהיא לא נתקעה בעץ קודם לכן.... הדבר היחיד הטוב שיצא מהפרקים האלה, זה שהארם היה קצת ממורמר (שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את הארם שמח, אבל יש משהו בו שכל כך דורש חיבוק בעיקר כשהוא ממורמר. זה כמו הארם פצוע) וכמובן הארם בקטעי אקשן. אהבתי את החלקים של ה- CIA כמו שאהבתי את הארם בפלייט דיוטי. ואם מישהו נשאר עדיין לקרוא את מה שיש לי להגיד חח , אז שאלה - מה עדיף? עונה 9 שגורמת לנו להרגיש כעס ותיסכול על הדברים שקורים בסידרה ועל הדמויות, או עונה 10 שגרמה לנו להרגיש רק שעמום טוטאלי וגועל מיאקוביק. אפילו לא היה על מה לכעוס שם, כי שום דבר לא באמת קרה..