עונה לך על השאלות שהופנו עליי:
מישהי פה כתבה לי: "את בטוחה שההתנהגות שלו לא מכבדת? לי היא נשמעת כואבת וכועסת. הרעיון שלך, לדעתי, מאוד לא מכבד." את מכירה את הנער? את מכירה אותי? את מכירה את סיפור החיים עליו אני מדברת פה? על סמך מה את כותבת דבר כזה? באמת, על סמך מה? איך אי כיבוד יכול להיות מופגן בכך שאני נכנסת לפורום הזה ומבקשת עצות לגבי איך להיטיב את הזמן שלי עם הנער? הרי זה מעיד על כמה שזה חשוב לי..
אני לא מכירה את הנער, אבל ראיתי פה כמה הודעות שכתבת, ולדעתי הם מראות בברור על אי כבוד.
כבוד במובן של הונור, כבוד למעמד ולהיררכיה, סותר במהותו כבוד מהסוג של דיגניטי, של כבוד האדם באשר הוא.
אי כבוד מופגן ביחס שלך כלפי כל מי שהעיז וחלק עלייך. הרי ברור שמטרתו של הפורום היא לענות לשאלותייך, ואין לנשות וגברי הפורום זכות להביע את דעתם, אם היא, שומו שמיים, שונה משלך.
אי כבוד מופגן בעצם המניפולציה של נתינת צ'ופרים.
לדעתי, עצם זה שאת משתתפת בשיטה זו מראה על אי כבוד לנער.
זה שמשהו חשוב לאדם לא אומר שהוא מגלה כבוד. כמה הורים יש שבלי לחשוב פעמיים יתנו את חייהם כדי להציל את חיי ילדיהם? הרוב המוחלט, 99.99%.
אך כמה הורים מכבדים בחירות של ילדיהם? חלק מההורים שמוכנים למות עבור ילדיהם, יזרקו אותו מהבית אם יתברר שהילד הוא הומו, או שהוא לא מל את ילדו, או שהוא בחר בת זוג שההורים לא אוהבים, או בחר ללמוד מקצוע שונה מזה שההורים בחרו בשבילו.
וכל ההורים האלו היו מוכנים למות למען ילדיהם!
כך שאפשר לאהוב ולהשקיע, אך לא לכבד.
את שואלת "איך זה הגיע למצב שנראה כאילו אני מנסה לחנך מישהו או משהו?". עצם השאלה מעידה על בורות תהומית.
איך אפשר לפרש צ'ופרים אם לא כניסיון לחינוך הנער?
לצערי, את במילותייך מפגינה שוב ושוב הבנה של כבוד במובן של הונור, אך חוסר הבנה של כבוד האדם, זה שלא תלוי בדבר.