לכל המגיבים...

לכל המגיבים...

אם לומר את האמת, כלל לא תכננתי להגיב, אבל החלטתי לכתוב בכל זאת.

ראשית, אני מודה לכל מי שטרח לקרוא ולהגיב ולכל מי שנתן עצה. אני יודעת שכל דבר שנכתב נכתב מכוונה טובה אבל, אם להיות כנה, השרשור הזה היה כל כך לא נעים עבורי, ותיכף אסביר.
שנית, כמה עובדות- מעולם לא קישרתי בין בעיות התנהגות למידת הטוב\רוע של הנער. בעיות התנהגות הן בעיות התנהגות.
בתור הורים לאוטיסטים, אתם הראשונים שאמורים לדעת שכל מקרה לגופו ושבעוד שאצל ילד אחד בעיות התנהגות מעידות על קושי פנימי, אצל ילד אחר מדובר באי הבנה שמה שמשעשע אותו פוגע באחרים, אצל ילד נוסף זה ינבע משעמום, אצל ילד שונה זה ינבע מרצון להתריס ולהיות פרובוקטיבי.
רובכם הייתם בגישה של- "אם הנער מתנהג ככה, סימן שמשהו בסביבה שלו לא בסדר" ובעוד שאני מבינה את זה, דווקא מכם, אנשים שמעורבים רגשית ומכירים את העולם הזה, הייתי מצפה להבנה, לכך שאתם יודעים שהדברים לא תמיד שחור או לבן ושיש מורכבות מאחורי כל מקרה.
חלקכם נשמעו לי כמו אנשים שמעולם לא נתקלו באוטיסטים ומדברים על סמך מה שהם ראו בטלויזיה או קראו בספרים.
נראה כאילו אף אחד מכם לרגע לא חשב שייתכן ואני (או אמא שלו או המטפלת הרגשית שלו) יודעים היטב מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ושיטת הצ'ופרים (כפי שהתעקשתם לכנות אותה) היא שיטה שנבנתה לאחר שנים של נסיונות והתייעצויות עם גורמים שונים.
בנוסף, אף אחד מכם לא טרח אפילו לשאול באמת איך באות לידי ביטוי בעיות ההתנהגות של הנער, אף אחד לא טרח לברר פרטים לעומקם, היו שאלות כלליות נוסח "מי מגדיר מקלל ומתחצף כבעיות התנהגות קשות", אז אני אומר לכם מי, מי שמכיר את הנער.

כתבתי דברים מסויימים ומי שהגיב בחר לעוות אותם לחלוטין.
בשום הודעה לא כתבתי או רמזתי שישנה דרישה מנער אספרגר בן 17 להיות מתוק בצורה פנומנלית בלי הפסקה כל הזמן.
איך זה הובן ממה שאני כתבתי? בחיי שאין לי מושג.
אני מודעת היטב ללחצים שהסביבה מפעילה, אני מודעת לכך יותר מכם היות ואני זו שעובדת עם הילד ולא אתם.

אני שאלתי שאלה ספציפית וחיפשתי עזרה, אתם בחרתם להתמקד בהרבה דברים מסביב מבלי שביררתם בדיוק על מה מדובר, והאופן בו עשיתם זאת יצר אצלי תחושה מאוד לא טובה.
כתבתם בצורה פטרונית, מתנשאת, שיפוטית וביקורתית. אם לא כלפיי, אז כלפי האמא של הנער, אם לא כלפי האמא, אז כלפי הסביבה בה הנער נמצא. וכל זאת על סמך מה בדיוק?
מישהי פה כתבה לי: "את בטוחה שההתנהגות שלו לא מכבדת? לי היא נשמעת כואבת וכועסת. הרעיון שלך, לדעתי, מאוד לא מכבד." את מכירה את הנער? את מכירה אותי? את מכירה את סיפור החיים עליו אני מדברת פה? על סמך מה את כותבת דבר כזה? באמת, על סמך מה? איך אי כיבוד יכול להיות מופגן בכך שאני נכנסת לפורום הזה ומבקשת עצות לגבי איך להיטיב את הזמן שלי עם הנער? הרי זה מעיד על כמה שזה חשוב לי..
מישהי אחרת כתבה לי שאני מנסה לחנך את הנער ולאחר מכן בחרה לכתוב "את מה, בת 25? תחנכתי את הנער בן 17? מי שם אותך יותר גבוהה ממנו?"
ושוב, אני היא זו שנכנסה לכאן בכדי לקבל עצות! איך זה הגיע למצב שנראה כאילו אני מנסה לחנך מישהו או משהו?
זה מעליב מאוד ולא מבוסס על כלום. ודרך אגב, בשום צורה לא באתי מעולם של ABA

יותר מכל חשוב לציין שדווקא המשתמשת "עמליה עמית" הייתה היחידה שכיבדה והגנה. היא צדקה ב-100 אחוזים בכל מה שהיא כתבה מבחינתי.

כפי שכתבתי בהתחלה, ברור לי שהכל נעשה מכוונה טובה, אבל האופן בו הדברים נעשו היה רע מאוד. בעיניי.

אני חושבת שזהו.
יום טוב לכולם.
 

שמיים30

New member
את לגמרה צודקת. בהצלחה לכם


 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא מתווכחת עם רגשות אם חשת פגועה ממישהו או משהו, באמת שצר לי.
עם זאת-
זה פורום פתוח.
מי שמעלה שאלה או סוגיה, לא יכול להכתיב לעונים את תשובותיהם.
המילה צ'ופר נכתבה על ידך בהודעה הראשונה, ואנשים הגיבו גם לה,
בצד הצעות מעשיות לשאלתך על מה ניתן לעשות יחד.
לא הבחנתי (אולי פיספסתי) שמישהו התקיף אותך אישית,
ראיתי שהדגישו, וגם אני הדגשתי, שברור שחונכת לפעם בשבוע
לא אחראית על כל זה.
גם את האם איש לא גינה, בכלל לא דובר בה.
דובר בנער, ברור שבאופן כללי, בלי הכרות אישית,
מתוך הכרות עמוקה עם אוטיזם, אוטיסטים, התפרצויות זעם,
ושיטות חינוך מקובלות ופחות מקובלות.
יתכן שכלום ממה שנכתב לא רלוונטי לכם.
אף אחד לא קבע את ההיפך-
אנשים השקיעו מזמנם ומהאנרגיה שלהם
כדי לכתוב את מחשבותיהם ונסיונם.
כל קורא, את ואחרים, יכול לקחת מזה מה שמתאים לו
ולהניח בצד את השאר.
 

אמא12361

New member
את כל כך צודקת!

זו אחת הסיבות לכך שאני ועוד הורים רבים מ א ו ד עזבנו את הפורום. לאחרונה ניסיתי להציץ שוב אחרי שנים של הימנעות ואני רואה שלא השתנה הרבה. לפני שנים, אני ואחרים מצאנו בפורום מקום של קבלה נחמה ועצה. עם השנים הפורום הזה שינה את פניו מהקצה אל הקצה והפך למקום האחרון שאנחנו ממליצים להיכנס אליו להורים, במיוחד אם הילדים שלהם בתפקוד נמוך. עמליה היא אכן אחת המשתתפות ה ותיקות החכמות והענייניות שיש, אבל קולה לעיתים נבלע בתוך העליהום הכללי. את נשמעת כמו בחורה מקסימה ואכפתית ואני מציעה לך להירשם לקומונה של מטפלים או להתייעץ עם אנשי מקצוע והורים אחרים שיוכלו לספק לך תובנות מניסיון חייהם. שיהיה לך בהצלחה, ואף פעם אל תוותרי על הרצון לעזור
 

TikvaBonneh

New member
לפי התקנון הורה לא יקבל תגובות כאלו

יש סעיף בתקנון שאוסר לתקוף הורה בנושא של גישה טיפולית בה בחר, ואנו מקפידות על כך. את בהחלט יכולה לשלוח לכאן הורים חדשים, ואני מבטיחה לך אישית שלא נרשה לאיש להשתלח בהם. אנשי מקצוע לא כלולים בסעיף הזה בתקנון, והחונכת נופלת בקטגוריה של אנשי מקצוע. לו האם הייתה כותבת, זה היה נראה אחרת.
אני שמחה שאת ממשיכה להציץ בפורום מדי פעם, ומקווה שתחזרו אלינו.
 

arana1

New member
הלוואי

שכמו שהפורום הזה משתנה ככה ישתנה גם העולם סביבו,למרות כל הקשיים ששינויים כאלה גורמים לאנשים המקובעים בתפישות שעצם קיומן הוא הסיבה העיקרית לרוב הקשיים הבלתי נסבלים בקיום האוטיסטי.

לצערנו אנשים מזהים כאלימות והתלהמות גם את הנסיונות הכי רפים של הקורבנות להקל ולו במקצת על התבניות הכחניות שטוחנות אותם לאבק,
אז יש הורים שנח להם להתבוסס כל היום במסכנותם ובאבל על המפלצת שנולדה להם,גם לדעתי מוטב שלא יבואו לכאן,מי שיכולים ורוצים לנסות גם אחרת,ואולי אפילו זקוקים לכך,עשויים למצוא בדיוק במה שאת מגנה נחמה.
 

dina199

New member
העתקתי את שלוש ההודעות הראשונות שלך

שאליהן הגבנתי ואנסה לנתח את מהלך הדברים:

הודעה ראשונה : "אשמח להתייעצות...
לאחרונה התחלתי לעבוד עם נער אספרגר בן 17.
מסגרת העבודה היא 26 שעות שבועיות, יום אחד בשבוע.
בעברי עבדתי באופן אינטנסיבי עם חינוך מיוחד במסגרת מקצועית של חמישה ימים בשבוע (הייתי משלבת וסייעת)
העבודה בה מדובר כרגע היא עבודה פרטנית בה אני מגיעה לבית הנער.
הוא לא נמצא במסגרת לימודית (לומד מהבית), ואני תוהה אילו פעילויות אני יכולה לעשות איתו.
זה חדש לי, ועל אף שיש מטפלת רגשית שאמורה להכווין אותי, חשבתי שאולי, כהורים לילדים על הספקטום- יהיה לכם הצעות ורעיונות.
יש אופציות של סרט\טיול וכו'- אבל אלו נחשבים כצ'ופרים על התנהגות טובה.
הוא מאוד אוהב מוסיקה\ציור\היסטוריה וכו'.
בכל אופן, אשמח לרעיונות\ הצעות"

אז קודם שחשבתי שהתכוונת ליום אחד בשבוע ורק עכשיו שמתי לב שזה 26 שעות שבועיות (ולא 6) ז"א אין ספק יותר מיום אחד. אז האם הכוונה שלך לכל יום בשבוע ? . הנתונים שניתנו: נער בחינוך ביתי , סרט או טיול הם צ'ופרים על התנהגות טובה (וייתכן שיש עוד צ'ופרים).
אנשים נתנו עצות בהתאם למידע הזה ולאור הנסיון שלהם (לכולם יש נסיון). רק אצל רוב האנשים אין מגבלה של צ'ופר לכן רצו לברר מה זה .

הודעה שניה :
"ראשית כל, מדובר בנער עם בעיות התנהגות קשות שלא נמצא כלל במסגרת, אז חשוב שיהיו לו מדרבנים וחשוב שיהיה מה שיגרום לו לחשוב רגע לפני שהוא מתחצף\מקלל\כו'.
הרעיונות שהצעת טובים ומגוונים, תודה על כך!
אני חונכת שלו מטעם אגודת "למען" "

עכשיו כבר ידוע שמדובר על נער א"ס בן 17 , שנמצא בבית (כנראה לא הסתדר בבית ספר), יש לו בעיות התנהגות קשות ויש לו צ'ופרים על התנהגות טובה (פעילויות מסויימות) ושאת לא יכולה להתשמש בפעילויות האלה. וגם צריך שהעצות שיינתנו יכללו מצב שידרבן אותו (לא הבנתי ל-מה בדיוק לדרבן - וזו לא ציניות) ושהוא יחשוב רגע לפני שהוא מתפרע (הרשיתי לעצמי לצמצם את הרשימה למילה אחת). דרישה כזו שוב מצמצמת את אופציות הפעילויות המוצעות . וכדי איך שהוא לנסות להרחיב את העצות (שזה מאוד קשה) אכן מנסים לברר מה הסיבות (לדרשיות ממנו ולבעיות התנהגות שלו) . בד"כ סיבה זה הבסיס לפעילות ולהמלצה על פעילות.

הודעה שלישית:
"יש לו הרבה מאד תעסוקה בתחומי העניין שלו (מורים לציור, שפות, מוסיקה)
וזה בדיוק מה שמתסכל אותי, היות, ואני נפגשת איתו רק פעם אחת בשבועף קשה לי לחשוב כיצד לתרום ממש.
אני רגילה לתוכניות התנהג,חבקרהות יומ-יומיות, מעקב וכו'.
חשוב לי לא להיות על תקן "חברה" (אם כי, אם לאמר את האמת, הוא כזה מקסים שבכיף הייתי מבלה איתו זמן ל,אוקיי, מה עושים.הנאתי האישית בלבד :)) אבל אני צריכה לחשוב על פעילויות (שלא עולות כסף) שיתפסו ארבע שעות.
בנוסף, רק התחלתי לעבוד איצתו, אני מניחה שעם הזמן אני אמצא כבר את הדרך, אבל כרגע אני עוד בשלב ה- "אוקיי, מה עושים?" "

עכשיו בכלל התבלבתי בזמנים. איך מ 26 שעות שבועיות הגענו ל 4 שעות . אז זה באמת יום אחד .
ואנשים התייחסו למשפט הזה: "אני רגילה לתוכניות התנהג,חבקרהות יומ-יומיות, מעקב וכו' " (האם הכוונה 'תוכניות התנהגות , בקרה יומיומית . מעקב' ? ). ומה שאנשים מנסים להגיד לך שלא כל מה שעושים עם א"סים מחייב 'התנהגות, בקרה, ומעקב' . את זה באמת אי אפשר לעשות ב 4 שעות ביום אחד בשבוע.
מה רע היות על 'תקן' חברה באותן 4 שעות ? אז זה לא משהו שאת רגילה אליו
. מתרגלים גם לדברים אחרים.
למעשה זה מה שעושים בכל 'תוכניות התנהגות עם א"סים' . מרגילים אותם לדברים אחרים.
ואם נחזור לעניין עצות ופעילויות (אני רק מנתחת את ההודעות שלך איך שאני הבנתי אותן, אם לדעתך זו ביקורת - זה מה יש, אני לא יכולה להגיד משהו אחר) - אז אחרי שלוש הודעות מתברר שלא רק אסור צ'ופרים, לא רק יש לו בעיות התנהגות קשות, לא רק שנדרשות פעילות שידרבנו אותו ושהוא יחשוב לפני שהוא מקלל וכו', אלא גם שלא יעלו כסף (יש לזה הסבר מוצדק, לאמא אין כסף , שוב אין כאן אשמה של אף אחד אבל יש מגבלה בבחירת פעילות). ועדיין במגבלות האלה הומלצו לך פעילויות.

ומתברר שהחטא של מי נתן עצות היה שהם ניסו לברר מה הסיבות ל'בעיות התתנהגות קשות'. וכאנשים מנוסים להרבה אנשים יש מושג 'בבעיות' האלה , כולל סיבות פתרונות.
ייתכן שהשרשור לא פגע בול במה שאת התכוונת (כנראה לא תיארת לעצמך שכדי לתת עצה אנשים יבקשו סיבות) אבל אין דרך אחרת לענות על שאלה אנונימית באינטרנט בלי לקבל קצת מידע . וכדי לקבל מידע שואלים שאלות מנחות.
 
סליחה, אולי הגזמתי

הגבתי לא לך אלא לעצם עובדה שחונך מתיימר להיות המושיע. היה לי אחד כזה...
ולגבי תוכניות התנהגות, בקרה יום-יומית ומעקב - מוכנה לספר לי אילו עוד תוכניות יש עוד חוץ מ-ABA?
תודה.
ושוב סליחה
 

TikvaBonneh

New member
350 אנשים קראו את ההודעה שלך.


לשבעה מתוכם הייתה ביקורת. 343 מתוכם חושבים שאת ראוייה להערכה על כך שבחרת במקצוע טיפולי. את מסייעת לאם חד הורית בהתמודדות הלא פשוטה שלה, עובדת עם נער מורכב בגיל ההתבגרות בעל צרכים מיוחדים. אנחנו מורידות את הכובע בפנייך. הלואי שהיו עוד אנשים כמוך.
כיוון שאת החונכת ולא ההורה, מותר לפי כללי הפורום לחלוק על הגישה הטיפולית שהצגת. יש כמה אנשים שמרגישים צורך לכתוב ביקורת כשמבקשים מהם עיצה. זה לא צריך לשבור את רוחך, ואת מוזמנת להמשיך להגיע לכאן עם שאלות.
מבטיחה שלא יהיו עלייך התקפות אישיות.
כל הכבוד, תמשיכי בדרכך.
 
כל הכבוד לך תקווה, את היית הקול השפוי ...

ובעיקר מורידה את הכובע בפני "הגשמתי חלום...", לא פשוט להודות בטעות... אז כל הכבוד לה.
 

abashel13

New member
שום טעות ושם בטיח

חונכת היא חונכת וכשמה כן היא... להציג אותה כמומחית לטיפול בנער עם אוטיזם ולרדת לעומק המורכבות זאת ה"טעות"...

אין שום מורכבות בחניכה.... מביטים לאדם בגובה העיניים ומשתווים איתו... זאת הגישה... לא טריקים ולא פטנטים ולא צ'ופרים ולא

ניתוחי מצב... פשטות וידידות... זה טוב לכל אוטיסט ולכל אדם...
 

arana1

New member
מעניין הפער בין מקסים" לבין "מופרע בלתי נסבל"

איכשהו ומשום מה הפער הזה חוזר ועולה כל פעם שמדברים על אוטיסטים או בכלל אנשים חריגים
אז מצד אחד מדובר במפלצת ומצד שני הוא כל כך מקסים שהחונכת הייתה מוכנה להעביר איתו את הזמן רק בשביל התענוג והכיף שלה
אני מכיר את הפער הזה גם על בשרי ומנסיוני האישי וגם מצד שני ושלישי
ולדעתי הוא אחד הגורמים העיקריים למגוון התגובות הלא צפויות והלא נעימות לעיתים שמצדדות בגישה לא שגרתית

הבן אדם מתחצף ומקלל גם בגלל שהגישה השגורה גומרת לו את הצורה
ולא רק בגלל שהוא כזה אדם רע ונורא
ולכן שמנסים לתת תשובות להתנהלות עם אנשים כאלה אז יש מקום גם להתייחסות ביקורתית או אחרת לדברים המובנים כמובן מאליו בהתייחסות לאנשים
כמו למשל שיטות התיגמול
שלי לגמרי ברור למה הם מוציאות מאיזון ,אם לא ממש מועכות למוות ,אנשים בעלי צרכים ורגישויות פחות אגוצנטריות

מי שרוצה באמת לעזור ולתמוך ולחנוך אוטיסטים מוטב שיפנים שהמערכת תמיד טועה והאוטיסטים תמיד צודקים,נקודה ,ואלף סימני קריאה
זו האמת הפשוטה והברורה והניכרת לעין שמי שעיוור לה הוא גם עיוור לאוטיסטים
 

אמא12361

New member
אתה רואה, סיפקת לי תובנה חדשה

המתבגר האוטיסט שלי נוהג לכסח אותי מפעם לפעם. רוב הזמן הוא באמת מקסים ואין לי שום כוונה לשלוח אותו למוסד כמו שמציעים לי בלי סוף. אני אשמח לדעת למה הוא נכנס להתקף זעם רק שהוא לא ממש מדבר או מעביר תחושות כאלה.
אני מודה בעוונותי שלא ברור לי למה אני חוטפת אבל אם "האוטיסטים תמיד צודקים, נקודה, אלף סימני קריאה" אז זה בטח מגיע לי. אני אפילו יכולה לשמוע קול מוכר מהילדות (מוצא פולני, כמובן) שאומר לי את אותו המשפט ("תחשבי!בטח הגיע לך"
. בקיצור, קרעת אותי מצחוק- בלי הומור שחור איך נשרוד?
יאללה התחפפתי לעוד חצי שנה.....
 

גור42

New member
תמיד אמרו לי ש"למה זה מגיע לי" זה קטע אוטיסטי

תמיד אמרו לי שזו דוגמא לבעיה ב-theory of mind. שבן-אדם חושב, שכשמישהו כועס עליו, אז יש רק שתי אפשרויות: או שזה "מגיע לו" או שהבן-אדם השני שכועס הוא לא בסדר.

גם לי פעם היתה את הבעיה הזאת. אבל אם לשפוט על-פי ההודעה שלך, מסתבר שלאוטיסטים אין בלעדיות לבעיה הזאת...
 
אוטיסטים לא תמיד צודקים

אולי הם לא מבינים מההם גורמים לזולת בהתנהגות שלהם, אבל זה ממש לא מצדיק כל דבר שהם עושים או אומרים...
התקף זעם יכול להיגרם מאלף ואחד סיבות שונות ומשונות שנובעות בדרך כלל ממצוקה פנימית שלא הצליחה למצוא פורקן ולא תמיד קשורה למשהו ספציפי.
אבל אני יכול לספר לך שבמצב כזה אין ממש טעם לדבר איתי והייתי צריך ללמוד איך לדבר על זה בלי להיות מוצף....אצלי זה יכול לבוא למשל מאוכל שלא עונה לרגישויות שלי, אצל מישהו אחר זה יכול להיות מזג האוויר , או האור, או חלום רע שהוא לא מצליח לבטא או משהו שראה ברחוב....
 

arana1

New member
אבל כל מה שחונך צריך לעשות זה פשוט לא לדבר

מחונך לא מתבקש ניתוח של הפרטים היחודיים לך,
כל מה שמתבקש ממנו זה לא לדרוש ממך תגובה כשאתה מוצף


התקף זעם תמיד בא ממשהו נורא ספציפי,כל דבר בעולם בא ממשהו ספציפי,אבל זה לא אומר שבעת ההתקף צריך להתייחס לדבר הזה,צריך פשוט לדעת לסגת אחורה ולהכיל אותו
קשר בין אישי שיכיל את כל מה שיחודי וספציפי לך זה משהו שיכול להיבנות אולי במשך שנים עם מישהו שחי איתך ומכיר אותך
הוא יודע הכל עליך או לפחות מנסה ללמוד אותך מקרוב ובפירוט
אלה דברים שגם חיים שלמים לא מספיקים להם
אבל תגובה שלא תעיק עליך במצבי מצוקה נגישה לכל אדם עם רגישות ממוצעת
אפילו כזה שלא מכיר אותך בכלל
 
הוא לא ידע אם לא יסבירו לו את זה קודם

אלא אם כבר היה לו קשר עם אוטיסטים...
ואלה רק חלק מהדוגמאות.
זה לא עניין של רגישות, אלא של ידע והסברה..
 

arana1

New member
צריך להסביר לאנשים איך להרגיש ?

זו הבעייה הכי גדולה ביחס לאוטיסטים,
שכל מיני פוצים מתיימרים להסביר להם איך הם אמורים להרגיש ומתי ובאיזה מידה,
מנסיוני אדם שהוא לא אטום לחלוטין מסוגל לזהות את חוסר הנוחות של אדם אחר ,
גם אם חוסר הנוחות הזה מופיע במקומות שלא צפויים מבחינתו.

מה שאנשי המקצוע עושים זה אומרים לאוטיסטים שחוסר הנוחות שלהם הוא לא תקין
שהם לא רשאים לחוש חוסר נוחות ומצוקה במקומות שאחרים לא חשים דבר כזה
וזה הדבר הכי נורא שאפשר לעשות לאדם
אנשים אחרים או שמתעלמים או שמבינים ולו בצורה גסה שהשטויות שלהם לא מדברות אליך ובדרך כלל מסתגלים לכך
זה בכל אופן הנסיון שלי
בכל מקרה
מי שלא מסוגל לאמפטיה בסיסית שלא יציע או יציג את עצמו כחונך
 
אתה סתם חוזר על חוסר ההבנה הבסיסי שלך

יש דברים שלא קשורים לרגש אלא בידע. מספיק לפעמים לתת לאנשים הדרכה נכונה והיחס שלהם ישתנה.
ואף איש מקצוע שאני מכיר לא מעיז לאמר מה שאתה אומר.
ואם מישהו אמר את זה לי זה דווקא אתה בפורום.
 

arana1

New member
אף איש מקצוע לא דיבר על חוסר קשר עין ?

על חוסר וויסות חושי ?

דווקא אני אמרתי שצריך לתקן את קשר העין הפגום אצל אוטיסטים ?
שצריך להרגיל אותם למצבים שמובילים אותם לסערת רגש וחושים ?

מציע שתנסה לקרוא עוד פעם את הדיאסאם
 
למעלה