גם אני גרה לבד
טוב , אז אני בת 22 ואני גרה לבד כשנה וחצי. וזה לא שאני הולכת להיות כאן בעד לגור לבד וכאלה , אלא רק להגיד כמה דברים חשובים שלמדתי על זה. קודם כל , לפי דעתי אין דבר כזה גיל מתאים לעזוב , אלא גיל שרוצים לעזוב. אני גם חושבת שזה עניין של אופי , יש כאלה שיעדיפו כל שנה לטייל בחו"ל ולגור עם ההורים , לחסוך כסף ויש כאלה שיברחו מהבית מיד. לפי דעתי , זה פשוט עניין של מה אתה מרוויח ומה אתה מפסיד ועד כמה דבר זה או אחר חשוב לך. כי אם לא מפריע לך לגור בבית אז תמיד עדיף לחסוך את הכסף , גם לא לחסוך בהכרח אלא להשקיע בעצמך ולהנות מהחיים. עוד תספיק לרכוש משכנתא ועוד יהיו לך מלא בעיות כספיות בעתיד , מבטיחה ( עד 120

). וגם אם אתה מחליט כי אתה נחנק בבית , או לא ממצה את עצמך לא היית ימציע לך מיד לעבור לגור לבד , אלא לקחת את הזמן ולהתרגל לרעיון וכמובן לנקוט בכמה צעדים. קודם כל , לא ההורים שלך , אלא אתה חייב להאמין בעצמך , ולהיות בטוח עם הוכחות ביד שאתה תוכל לטפל בעצמך. כמובן עד כמה שאתה יכול. ברגע שאתה תאמין ותדע את זה , גם ההורים ירגישו את זה בכך. וזה באמת מתחיל מהבית. להתחיל בקטנה לחוש את מושג העצמאות. לקחת תרופות לבד , לנקות את הבית לפעמים , לעשות ארוחה לעצמך לבד וכאלה. אולי זה נשמע אינפנטילי , אבל וואלה , על עצמי גיליתי שזה חשוב. כי מתהחלה עוברים לדירה חדשה וגרים לבד ומתלהבים כאילו הגענו לנופש במלון , ואח"כ מתחילים החיים וזה כבר לא מצחיק. כן כן , גם את החשבונות ולהבין מי נגד מי ואיך המערכת עובדת. איפה משלמים חשמל ואיפה מים , דברים כאלה באמת ניתן ללמוד מהבית

לכל ההורים קשה כאשר הילד שלהם עוזב , ולהורים של סיאף עוד יותר. אבל אין מה לעשות והם צריכים להבין שזה לטובתך וצריך לתת להם קצת הוכחות לזה. אבל , אוף , זה באמת קשה!!!!!!!!!!!!!!! לגבי הלימודים , התמזל מזלינו ואנחנו מקבלים מימון מביטוח לאומי , תלוי איפה לומדים ותלוי באחוזים וכאלה , לכן שווה לברר את זה כבר עכשיו. זה מאווווד מקל עלינו. גם ההורים שבדרך כלל עוזרים במימון לימודים יותר פנויים לעזור לך וגם אין את כאב הראש הזה על הראש

אבל אסור לשכוח שבזמן לימודים , במיוחד בהתחלות כמו שנה א' מאוד קשה למצוא זמן לעבוד. ועבודה זה דבר הכרחי כדי לגור לבד. כאשר אתה עובר לגור לבד אתה חייב למצוא עבודה קבועה , שעבדת בה כבר כמה חודשים ובדקת שזה אכן מתאים לך , חייבים לחסוך סכום התחלתי של כמה תשלומים מראש על שכר דירה כי יש המון הוצאות בהתחלה. בתור אחת שגרה לבד , אני יכולה להעיד כמה המצב הכספי לא נותן לישון. וחייבים את השקט הזה שיהיה לך כסף ואם לא אז שיש לך רשת ביטחון , הורים , או תוכנית חסיכון. ואפשר לעבוד עם סיאף , אני הגעתי לכאלה עבודות שלעולם לא חשבתי שאעבוד בהם , בעיקר עבודות סטודנטים כאלה , מזדמנות. זה המון כאב ראש כי אתה אף פעם לא יודע איך תגמור את החודש , אבל מתרגלים לזה

אמרו כאן שלפעמים לגור לבד זו רק אשליה כי נעזרים בהורים. לא חושבת שזו אשליה , אלא חושבת שזו התמודדות עם המציאות דווקא. אין מה לעשות , הורים זה הורים. ואת אותו הכסף הם הוציאו עליך גם בבית , ולפעמים אפשר להיעזר גם בהם. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה , אידיאליסטית שכמוני שאיך שעברה דירה אמרה להורים שלא מקבלת מהם אפילו שקל וכרגע הם עושים לי קניות לפעמים

ועוזרים תמיד. וגילית שזה אכן בסדר להיעזר בהורים , אם יש להם כמובן. לא רק זה , לקח להם זמן , אבל הם שיכנעו אותי שהם חייבים לעזור יל לא רק בשבילי , אלא בשביל עצמם. גם ככה הבת הקטנה שלהם עזבה אז לפחות ככה הם מרגישים שהם עוזרים במשהו חומרי. וכמובן אוכל של אמא , פעם בשבוע על דרך קבע ולפעמים אף יותר. וכן זה כן פינוק , למה לא? מה שלי היה חשוב כאשר עזבתי את הבית זה לא לטרוק דלתות , ולעזוב בשלום ובהסכמה והבנה. כמובן שזו רק דעתי בלבד , כל מה שאמרתי ויכול להיות שיש אחרים שיש להם נסיון הפוך. אבל אני אישית כרגע חושבת שעשיתי החלטה נכונה שלי עושה רק טוב וגורמת לי לפרוח. וזה כן קשה , מאוד קשה. לגור לבד בת"א לדוגמא יכול להגיע ל4000-5000 ש"ח בחודש. ורוצים גם להנות מהחיים , לא רק לשלם שכר דירה. אני לא רואה את עצמי גרה עם ההורים כרגע. ולא כי הם רעים

בהצלחה.