לכי תסבירי להם...
לכי תסבירי להם שאת שוב באחד ממצבי הרוח האלה. לכי תסבירי להם בלי שיחשבו שאת מפונקת, ילדה קטנה או סתם פוחדת להיות לבד. לכי תסבירי להם ולעצמך, בלי שיחשבו שאת סובלת ממאניה דיפרסיה. הרי רק שלשום היית כל כך בסדר, כל כך שמחה.. לכי תסבירי להם שאת כן אוהבת לחיות. לכי תסבירי שבהיגיון את יודעת שאין לך מה לרחם על עצמך, שבסך הכל ממש לא רע לך, יש לך הרבה. לכי תסבירי להם שכל מה שאת רוצה זה שיהיה לך מישהו להישען עליו. הם יגידו: את ילדה גדולה, את יכולה להסתדר לבד. הם יגידו: מה את רוצה? תהיי קצת לבד, את לא צריכה כל הזמן מישהו. הם יגידו: לא היית לבד מספיק זמן כדי שתוכלי להיות שלמה עם עצמך. ואולי, כשתהיי שלמה עם עצמך, תוכלי להיות גם שלמה בתוך קשר. אולי, כל עוד את לא שלמה עם עצמך את לא יכולה גם לקבל את החסרונות של האחר. את כל הזמן מחפשת איפה הוא לא בסדר, את הפגמים. ואת אומרת: כן, בדיוק קראתי על זה אמר היום. על רווקה בת 49 שהבינה שבכל דייט שהיה לה היא חיפשה את הפגמים ולכן לא מצאה את האחד. ואז, כשהיא שינתה את הגישה והתחילה לחפש את היתרונות בגבר, נחשו מה? כן, הופ! היא מצאה את הגבר היחיד שלו חיכתה כל חייה... לכי תסבירי להם שאת לא מחפשת את הפגמים. הרי הם בעצמך אומרים לך לא להתפשר. הרי להתפשר כבר יכולתי. מה היה יוצא לי מזה? היה איתי משיהו שלא יודע להיות חבר. יש דברים שלא מתפשרים עליהם. הם אומרים את זה בעצמם! אז מי כאן סותר את עצמו? אני?? לכי תסבירי להם שכל מה שאת רוצה זה חבר אמיתי, שיקבל אותך כמו שאת, על כל מגרעותייך ויתרונותייך, שידע להיות שם כשאת צריכה. וכן, שתימשכי אליו. זה הרבה מדי לבקש? ובכלל - איפה כבר אני יכולה לפגוש? באינטרנט? ניסיתי, זה התפרק. כבר אין לי כוח לפגישות הראשונות האלה. אבל להיות לבד גם אין לי כוח. מילכוד 22 ממש. לכי תסבירי להם שאת לא רוצה לרחם על עצמך, אבל את פשוט לא יכולה שלא. ואז את חושבת על ההוא, שיכולת להתפשר בגללו. אולי כדאי בכל זאת?...
לכי תסבירי להם שאת שוב באחד ממצבי הרוח האלה. לכי תסבירי להם בלי שיחשבו שאת מפונקת, ילדה קטנה או סתם פוחדת להיות לבד. לכי תסבירי להם ולעצמך, בלי שיחשבו שאת סובלת ממאניה דיפרסיה. הרי רק שלשום היית כל כך בסדר, כל כך שמחה.. לכי תסבירי להם שאת כן אוהבת לחיות. לכי תסבירי שבהיגיון את יודעת שאין לך מה לרחם על עצמך, שבסך הכל ממש לא רע לך, יש לך הרבה. לכי תסבירי להם שכל מה שאת רוצה זה שיהיה לך מישהו להישען עליו. הם יגידו: את ילדה גדולה, את יכולה להסתדר לבד. הם יגידו: מה את רוצה? תהיי קצת לבד, את לא צריכה כל הזמן מישהו. הם יגידו: לא היית לבד מספיק זמן כדי שתוכלי להיות שלמה עם עצמך. ואולי, כשתהיי שלמה עם עצמך, תוכלי להיות גם שלמה בתוך קשר. אולי, כל עוד את לא שלמה עם עצמך את לא יכולה גם לקבל את החסרונות של האחר. את כל הזמן מחפשת איפה הוא לא בסדר, את הפגמים. ואת אומרת: כן, בדיוק קראתי על זה אמר היום. על רווקה בת 49 שהבינה שבכל דייט שהיה לה היא חיפשה את הפגמים ולכן לא מצאה את האחד. ואז, כשהיא שינתה את הגישה והתחילה לחפש את היתרונות בגבר, נחשו מה? כן, הופ! היא מצאה את הגבר היחיד שלו חיכתה כל חייה... לכי תסבירי להם שאת לא מחפשת את הפגמים. הרי הם בעצמך אומרים לך לא להתפשר. הרי להתפשר כבר יכולתי. מה היה יוצא לי מזה? היה איתי משיהו שלא יודע להיות חבר. יש דברים שלא מתפשרים עליהם. הם אומרים את זה בעצמם! אז מי כאן סותר את עצמו? אני?? לכי תסבירי להם שכל מה שאת רוצה זה חבר אמיתי, שיקבל אותך כמו שאת, על כל מגרעותייך ויתרונותייך, שידע להיות שם כשאת צריכה. וכן, שתימשכי אליו. זה הרבה מדי לבקש? ובכלל - איפה כבר אני יכולה לפגוש? באינטרנט? ניסיתי, זה התפרק. כבר אין לי כוח לפגישות הראשונות האלה. אבל להיות לבד גם אין לי כוח. מילכוד 22 ממש. לכי תסבירי להם שאת לא רוצה לרחם על עצמך, אבל את פשוט לא יכולה שלא. ואז את חושבת על ההוא, שיכולת להתפשר בגללו. אולי כדאי בכל זאת?...