לכול המורים
לפני שנגמרת השנה, רציתי להגיד לכם מה דעתי בתור תלמידה בתיכון על שיטת הלימודים של המורים. אני זוכרת שביסודי ובחטיבת הביניים היו מורים שלקחו מקצוע, והיה הופכים את המקצוע למרתק, שכמעט כל בת היתה מבינה את החומר. והיום שאני בתיכון, הכל הולך לבגרות, שום דבר לא בשבילך, לידע שלך, אחרי הבגרות אתה יכול לשכוח הכול (עד לאונברסיטה). לדוגמא: במתמטיקה - המורה עושה 10 תרגילים בגאומטריה (בשעה) על הלוח, אז בסדר, הכיתה מתקדמת בחומר מבחינת התרגילים, אבל מה זה משנה, שאחרי השיעור התלמידה פותחת את הספר וניגשת לתרגיל הראשון אבל משום מה היא לא יודעת כלום, ושאומרים למורה, היא אומרת שלא צריך לדעת כלום, פשוט לשנן. תנ"ך - ספר הספרים של העם היהודי, פשוט לקחת ולשנן, עד לבגרות, ומה אחר כך, מה יקרה אם ישאלו אותי עוד 20 שנה שאלה בתנ"ך מה אני אגיד? זה לא היה בבגרות??? זה לא אומר שאני כבר לא ביסודי או בחטיבת הביניים אז אסור לי להנות משום מקצוע, אסור לצאת וללמוד בחוץ (חוץ משיעור של"ח) אסור לעשות שום פעילות באותו נושא, כי זה לא בוגר, אל תשכחו שבתוך כל אחד ואחת יש ילד/ה וחוץ מלשבת בין 4 קירות החדר וללמוד, הוא רוצה לצאת החוצה ולהנות, וללמוד לא רק מספרים ומחברות, אלא ובעיקר מהחיים. אני מקווה שלא פגעתי באף אחד, אבל זו דעתי. שנשמע רק בשורות טובות.
לפני שנגמרת השנה, רציתי להגיד לכם מה דעתי בתור תלמידה בתיכון על שיטת הלימודים של המורים. אני זוכרת שביסודי ובחטיבת הביניים היו מורים שלקחו מקצוע, והיה הופכים את המקצוע למרתק, שכמעט כל בת היתה מבינה את החומר. והיום שאני בתיכון, הכל הולך לבגרות, שום דבר לא בשבילך, לידע שלך, אחרי הבגרות אתה יכול לשכוח הכול (עד לאונברסיטה). לדוגמא: במתמטיקה - המורה עושה 10 תרגילים בגאומטריה (בשעה) על הלוח, אז בסדר, הכיתה מתקדמת בחומר מבחינת התרגילים, אבל מה זה משנה, שאחרי השיעור התלמידה פותחת את הספר וניגשת לתרגיל הראשון אבל משום מה היא לא יודעת כלום, ושאומרים למורה, היא אומרת שלא צריך לדעת כלום, פשוט לשנן. תנ"ך - ספר הספרים של העם היהודי, פשוט לקחת ולשנן, עד לבגרות, ומה אחר כך, מה יקרה אם ישאלו אותי עוד 20 שנה שאלה בתנ"ך מה אני אגיד? זה לא היה בבגרות??? זה לא אומר שאני כבר לא ביסודי או בחטיבת הביניים אז אסור לי להנות משום מקצוע, אסור לצאת וללמוד בחוץ (חוץ משיעור של"ח) אסור לעשות שום פעילות באותו נושא, כי זה לא בוגר, אל תשכחו שבתוך כל אחד ואחת יש ילד/ה וחוץ מלשבת בין 4 קירות החדר וללמוד, הוא רוצה לצאת החוצה ולהנות, וללמוד לא רק מספרים ומחברות, אלא ובעיקר מהחיים. אני מקווה שלא פגעתי באף אחד, אבל זו דעתי. שנשמע רק בשורות טובות.