הי ליטן, באמת כתבתי הכל על עצמי
ביואל ז"ל ופה רק הותיקים מכירים את הסיפור שלי....... אז באמת הנה הוא לפניך:
. אני בהשכלתי מרפאה בעיסוק, עובדת כרגע עם ילדים לקוי למידה בגיל הרך. בעבר עבדתי עם כל מיני אוכלוסיות אחרות בין השאר שלוש שנים בפסיכיאטריה עם אלפי שעות הדרכה וכל הכרוך בכך. חוצמיזה, למדתי גם הומאופתיה קלאסית כמה שנים, וגם למדתי לבד מתוך ענין רפואה סינית, מאקרוביוטיקה, טאי צ´י ועוד כל מיני דברים מעולם הרוח והגוף. בגדול כל הלימודים שלי עסקו תמיד באדם על כל היבטיו, דרך עשיה, פסיכולוגיה, הבנה, רוח, כל מיני דברים הוליסטיים על סוגיהם. אבי גרפולוג מזה שלושים שנה בערך, ולמעשה די גדלתי במשרד תוך עבודה אתו ועזרה, כך שגרפולוגיה מוטמעת בתוכי מגיל מאוד צעיר. בשלב מסוים הוא הציע לי ללמוד ולהשתלב במשרד. הדרך שלי היתה קלה יחסית כי תמיד הסתכלתי על כתבי יד ותמיד התבקשתי לחוות עליהם דעה ותמיד נכחתי בהרצאות ובקורסים ובפגישות עם עוד גרפולוגים עמיתים. אז קראתי עוד כמה ספרים, לקחתי קורס אצל איציק זמיר ומירי אגסי (גרפולוגים שהיו עד לא מזמן שותפים) והמשכתי ללמוד אצל אבא שלי עוד תקופה לא קצרה. אנחנו לא חברים באגודה ולא ניגשתי למבחנים שלהם. יש מגוון סיבות די רחב לעניין הזה, בגדול אציין שאני גם לא חברה באגודה של המרפאים בעיסוק, ההומאופתים ומתאמני הטאי צ´י. מטבעי אני נמנעת מאגודות למיניהן. אני עובדת בערך שנתיים וחצי כגרפולוגית, חצי משרה, במשרד עם אבי ומלבד זאת יש לי מספר לקוחות פרטיים, אני מלמדת, נותנת יעוץ אישי (שאני חושבת שבגדול מי שאין לו השכלה טיפולית עדיף שלא יתן יעוצים אישיים) ועושה גם מיונים לעבודה. זה פחות או יותר הדרך שלי אל הגרפולוגיה ובכלל. מישהו מאוד חכם אמר לי פעם באיזה קורס: "מה שאני עושה עכשיו זה מה שטוב לי עכשיו. אני לא רוצה להגיד שזה הכי טוב בעולם, כי אולי מחר אני ארצה לעשות משהו אחר והוא יהיה יותר טוב בשבילי". כתלמידת ויפסנה גם אני לוקחת בחשבון שהכל משתנה כל הזמן ומה שטוב היום לא בהכרח יהיה טוב מחר ולכן מבחינתי הכל פתוח ובלבד שגם מתפתח
. אגב, את סיפורו של ז´אן אתה יכול לקרוא במאמרים
.
מיכל/עטרה
ומי שלא ראה עדיין את "אחוות הטבעת - שר הטבעות" שירוץ ! (לא לפני שהוא קורא את הספר !).