לכולם יש ולי אין....

[princess66]

לא ממש לא!! לא הייתי קונה ואין לי כוונה

הוא חסך כסף לקנות לעצמו נעלי כדורגל ואנחנו הודענו שאין ולא יהיו עד שאלו והאחרות יהיו קטנות עליו כי אין שום סיבה בעולם שיהיו לו 3 זוגות נעליים באותה מידה (שעולות ככ הרבה) ויהיו קטנות כנראה באותו יום ולכן בעל כורחו "הסכים" לדחיית הרכישה.
לעומת זאת רכשנו לו אופניים חדשים כי שלו כבר היו קטנות והועברו לאחיו הצעיר.
אנחנו קונים מה שנראה לנו שצריך (אתמול לדוגמא נרכשו סנדלים...) ממעטת בבזבוז על שטויות ומאוד מגבילה אבל מודה שקשה לי עם המבטים המקנאים האלו וזאת על אף שלא חסר לו כלום, להיפך.
זה אפילו מרגיז אותי

 

[princess66]

לכולם יש ולי אין....

לא לציטוט!!!
מה עושים עם זה?
זה לא נגמר!!
לא משנה מה וכמה יש וקונים תמיד יהיה שהו שלמישהו אחר יש ולילד שלי אין.
ואז מתחילה החפירה.
ואנחנו מסבירים ומסבירים שזה שיש לכולם לא אומר כלום אבל כל יומיים משהו אחר.
היו לנו קלפי סופרגול ואז בליידים וגומילום ועכשיו סופרגול עונה שניה ובאמצע נעלי כדורגל של מסי וחליפות כדורגל ואין לזה סוף!!!
ומה לשות שהחבר הטוב שלו הוא בן למשפחה שבה יש (הרבה) יותר כסף וקונים לו ה-כ-ל!!?
אז אנחנו לא מסכנים אבל אין בזה שום טעם ואין לי עניין לקנות ככ הרבה מהכל ומותגים ועוד שטויות ברות חלוף כל יום!
אבל ה"לו יש ואמא שלו מסכימה" מעייף אותי ...
מה עושים?
עצות ותובנות יתקבלו בברכה!

ולא לציטוט בשומקום!

 

[tiger mom]

אבל זה נשמע שבסוף אתם קונים

או שלא הבנתי נכון
כלומר נשמע שכל יומיים הוא בא עם משהו וזה בהחלט מוכר
ונשמע שהוא מקבל
וזה יוצר מצב קצת בעייתי. כי אם את לא רוצה לקנות אבל אז נשברת, למה שהוא לא ינדנד?

לא כתבת בן כמה הוא.
אפשר לדבר על זה. להסביר. וזה מן הסתם משהו שתצטרכי לעשות הרבה פעמים.
אפשר לקבוע לזה חוקים מסויימים (למשל קלפים אני לא קונה בכלל. לא סובלת את השטות הזו. לפעמים הם מקבלים משהו שמגיע עם שקדי המרק או הקטשופ אבל מעבר לזה לא קונה. אבל גומילום היה נחמד וקנינו ועשינו והיה לזה ערך מוסף בעיני שעוד לא מצאתי בקלפים)
ואפשר פשוט, כמו כל נדנוד של הילדים שמשתנה מתקופה לתקופה לנשום עמוק ולהמשיך להגיד "לא"

ילדים תמיד ישוו מה שיש לאחרים.
ולא חשוב מה יהיה להם

 

[princess66]

תודה. בן 7 כיתה א'

אכן יש דברים שאני מסכימה ויש דברים שלא ויש דברים שבמידה.
נעליים קנינו אבל אני לא מוכנה לקנות חדשות כל פעם שיש שיגעון חדש.
לגבי הקלפים הודעתי לו שאין מצב.
נכון קשה לי להתמודד עם זה אני מודה ולכן מבקשת עזרה....

 

[tiger mom]

אין לי רעיון ממש יעיל

אולי יבואו עוד מעט כחמות ומנוסות ממני.
אני מסבירה שלא כל מה שיש לאחרים יהיה לנו ולא כל מה שיש לנו יהיה לאחרים.
אני מסבירה שיש אנשים עם סדרי עדיפות שונים
שיש אנשים עם יותר כסף ויש אנשים עם פחות כסף

אני יכולה להגיד שלאחרונה זה התמעט (מתרכז בעיקר כרגע בנושא חיות מחמד שאין לנו ויש לאחרים)
אבל גם די בטוחה שזה יחזור בשלב מסויים. זה בא בתקופות

 

[נושי 14]

יש דברים שאני לא קונה מתוך עיקרון

(לדוגמה טלפון עם מסך מגע או כסף במשחקי מחשב) ואז קל לי יותר לעמוד מול הנידנוד האין סופי.
יש דברים שאני לא קונה כי סתם לא בא לי להוציא עליהם כסף או כי החלטתי שהם מיותרים ואז זה קצת יותר קשה.
אני כל הזמן מסבירה שאי אפשר לקנות הכל. או שלא קונים סתם אם אין צורך (נגיד נעלי כדורגל חדשות אם יש כבר זוג ).
אני משתדלת להבין מהצורך שלו, עד כמה זה באמת חשוב לו ואם הוא באמת רוצה את זה או סתם בקטע של לקנות משהו ומתגמשת לפי זה.
אבל בגדול עיקביות זה שם המשחק.

 

[אשרז4]

כמה דברים שקצת עזרו

נכון מה שכתבו לך כאן שכל עוד את לא קונה מסיבת כסף זה יושב יותר על המצפון.

אצלנו עוזר שלפעמים כשהיא באה אבל לX מותר אני שואלת אם גם רוצה לעשות Y כמו שעושים במשפחה של X.
ובכלל "אנחנו לא כולם" (שעיצבן אותי שהורי אמרו לי)
וברגעי שקט תעשיתי, לדבר על צריכה ועל רוצים מול צריך. ולתת דוגמאות משל עצמך גם בזמן אמת
להתיעץ איתו לפעמים אם כדאי לקנות את החולצה המהממת שבחלון שאת מאוד רוצה כי היא יפה וכמה חברות בעבודה קנו
אבל את לא ממש צרכה חולצה חדשה. והיא עולה 150 ש"ח .
אולי לחכות לסוף עונה? אולי לחכות והחשק יעבור?
(אני עושה את זה איתן הרבה ורואה תוצאות. ולפעמים אני כן מרשה לעצמי או להן "כי בא לי" וזה בסדר השאלה היא מינונים)

ועוד משהו- דמי כיס.
מקבלות כל אחת 5 שח לשבוע
ההגדרה "כסף שלך שאת יכולה להוציא על מה שאנחנו מרשים לקנות אך לא מוכנים לשלם מכספנו"
קלפים ופט שופ נכנס בקטגוריה ולפעמים גם שדרוג הארטיק לכזה שעולה 12 שח לדוגמא.
כשזה כסף שלהםהם בהחלט מודעים.
אצלי עושות חשבונות לפעמים קונות דברים יחד כדי לחסוך או כי בחבילה גדולה זה עולה פחות משתי חבילות קטנות.
כסף ביד בהחלט עוזר להבנה והפנמה של הנושא

 

[princess66]

ניסינו דמי כיס והפסקנו

התוצאה היתה שהיה עסוק כל היום בלבדוק כמה יש לו ולדבר על זה.
ויחד עם כמה אירועים שהתווספו לזה החלטנו שהוא לא מספיק בוגר לזה ושנעצור עד לשלב מסויים.

 

[אשרז4]

כמה זמן הוא קיבל?

אצלנו בהתחלה כל הזמן רצו להוציא את הכסף.
כל יום רצו ללכת לשם בכדי לקנות משהו "מהכסף שלנו"
בהתחלה בעלי רצה גם להפסיק להן כי לטענתו לא שירת את המטרה.
רק גורם להן להתעסק בזה כל הזמן.

אבל.. אחרי כחודשיים כשנרגעו מההתלהבות
כשקלטו שכשמוציאות לא נשאר להן
כשהבינו שחבילת קלפים = דמי כיס של שבוע
ומהר מאוד לא מעניינת אותן
התחילו להפנים.
אח"כ היתה תקופה ארוכה שפשוט לא הוציאו
שהרבה דברים שאיפשרנו, אבל מכספן .. נגנזו בסוף בהחלטה שלהן.

דרך אגב זה גם שירת אותי היטב כי הראתי להן שלפעמים משהו שממש בא לי ולכולם יש ואני לא יכולה בלעדיו
תוך שבועיים הופך לא רלוונטי ובמהלך השבועיים האלו לא חשו מסכנות או "עניות"

יש פעמים שרוצות משהו גדול ואומרות שירשמו ברשימת יום ההולדת ואחרי זמן מה אומרות שאפשר למחוק כי בעצם אין רצון / צורך

היה לנו גם מקרה ש(ככל הנראה) חבר שהיה אצלנו לקח כסף מהקופות
מה שלימד אותן לא להשאיר בחדר סתם כך


חוץ מזה עוד רעיון- (נזכרתי תוך כדי)
רשימת יום הולדת / פסח/ ראש השנה
אם יש דברים גדולים שרוצה (נכלים לדוגמא) אז זה בהחלט לעניין שיבקש מתנה מסבתא (או מכמה יחד)
וזה לא שצריך לחכות שנה שלמה יש באמצע כל מיני ארועים שמקבלים מתנות (לפחות אצלנו) אז יכול לכוון לשם

 

[moma422]

כמה את נותנת?

הן בנות 9 לא?

 

[אשרז4]

אכן בנות 9 : ) מקבלות כל אחת 5 שח לשבוע מאז

שהתחלנו.

וגם, קפץ לי משפט שלך "לא משנה מה וכמה יש וקונים תמיד יהיה שהו שלמישהו אחר יש ולילד שלי אין."
וזה אכן נכון.
במיוחד בימינו.
הקצב של הדברים מהיר
מה שיש היום לכולם עוד חודש כבר לא ממש מעניין או ברור מאליו שלכולם יש אז לא שמים לב למי אין.

זוכרת את זה, בקטן יותר מההתבגרות שלי- קודם טופר וראש אינדיאני ואח"כ ליוויס OP דר' מרטינס בנטון וכד'.
ובילדות זה היה מפיות או מחקים
נכון שזה לא היו דברים שצצו ונפלו בזמן קצר אלא החזיקו יותר זמן, אבל היו.
דרך אגב אלבומי קלפים אני זוכרת עוד מילדותי הרחוקה. (אף פעם לא קנו לי אז היה לי רק את אלו שחילקו ליד בית ספר: )

מה שרציתי לומר שאני חושבת שזה דבר שכן צריך "לשים על השולחן" גם עם ילדים קטנים
שכל הזמן יש דברים חדשים
וכל הזמן רוצים עוד ועוד
ובחיים צריך לדעת לעשות מינון לעצמך.
ולא תמיד אתה יודע כווול מה שיש או קורה לאחר
והחיים זה מכלול של דברים ויש מי שיש להם יותר מהאחד ופחות מהשני ויש גם מי שיש להם יותר מהכל
צריך לחפש מה יש לי שמשמח אותי.

לא כשיחות גדולות וכבדות אלא בין הדברים
לפעמים על הילדים, לפעמים עליכם, לפעמים בתגובה לפרסומת.
לספר דברים שהיו בילדותכם איך היה מה היה מה הרגשתם

לא שזה הופך אותם למסתפקים במועט אבל זה פותח להם את הראש למחשבות נוספות ועוזר להבין (גם אם לא לקבל) את ההחלטות שלכם.

 

[princess66]

קיבל כחודשיים

והחליט שיקנה בזה נעליים אבל כאמור איזה שליטה יש לי על מה שמתכנן להוציא מ"כספו"?
הרי אין צורך ברכישת זוג נוסף (כשיש עוד 2-3 בבית) רק כי הוא יותר יפה... וכולם במילא יהיו קטנים יחד.
אז איפה עובר הגבול בין החופש שלו להחליט מה יקנה לאחריות שלי כאמא לא לתת לו לזרוק את הכסף כי זה בדיוק מה שזה!

 

[moma422]

לפעמים חוויה של "לזרוק את הכסף" היא גם חשובה

עד שלא מתנסים ב"פיל לבן" לא מבינים את ההרגשה
לפעמים צריך שזה יקרה כמה פעמים עד שמבינים

 

[princess66]

נעליי קטרגל של נייק עולות 280 ש"ח

זה סכום שאני לא יכולה לסבול את המחשבה שיתבזבז...
דווקא כי הוא חסך ככ הרבה זמן ודווקא כי אנחנו לא כאלה שמפרגנים את זה לעצמנו ולו ולאחיו הרשינו זוג אחד...

 

[moma422]

כל אחד והגבולות שלו

מבינה אותך לגמרי. אולי בגיל 7 זה סכום גדול מידי. אבל נגיד בזבוז של עד 150 שח הייתי מסכימה, עם כל הקושי

 

[osnat3333]

אבל

אם הוא חסך במשך שנה (או יותר?) את דמי הכיס שלו - זה מראה על נחישות. ועל זה, שזה באמת חשבו לו יותר מהרבה דברים אחרים.
אז למה שלא יקנה את הנעליים?
ויש גם סיכוי שישנה את דעתו במשך שנה.

 

[פרת וחידקל]

ואפשר גם למצוא את דרך האמצע

נניח - נורא חשובות לו נעליים מסוג מסוים. אתם יכולים לומר: "כרגע יש לך נעליים, אבל בעוד X זמן תצטרך נעליים חדשות, וכשאנחנו קונים אנחנו מוכנים להוציא לכל היותר X כסף. אם עד אז תחסוך מספיק ותרצה להוסיף כדי לקנות במקום הנעליים הרגילות נעליים של נייק - אנחנו מוכנים". ככה קונים נעליים רק כשצריך (וממילא אם הוא חוסך הרבה זמן לנעליים - יגיע הזמן שיהיה צריך חדשות), אתם לא מוציאים מעבר למה שאתם חושבים שצריך, והוא לומד לחסוך ומקבל מה שהוא רצה. או לחילופין - מגלה ברגע האמת שהוא לא באמת רוצה לבזבז את מה שחסך בעמל רב על נעליים.

 

[אשרז4]

אצלנו השליטה היא בזה שדמי כיס הוגדרו

ככסף שלהן לקנות מה שההורים מרשים אך לא מוכנים להוציא על זה כסף.

את יכולה להגיד שנעלים כרגע את לא מרשה מהסיבה שציינת.

מצד שני אם מוכן לחכות כל כך הרבה זמן עד שיחסוך לנעלים דווקא יכול להיות נכון לתת לו לחסוך אולי עד שיהיה לו מספיק כסף כבר הנעלים לא יהיו שוס שכזה?

מצד שלישי בזמן שחוסך ומבקש קלפים/ גוגוסים וכד' אפשר להגיד שאין בעיה אך מכספו
ואז יהיה בדילמה של האם להוציא או להמשיך לחסוך?
האם שווה עוד זוג נעלים או כמה דברים קטנים וכסף בצד.

אלו דברים מאוד חשובים, לדעתי להתמודדות בחיים

וכמו שMOMA422 כתבה , במילים אחרות- לפעמים צריך את הנסיון של עצמי בכדי ללמוד ולא משנה כמה ומה יגידו חכמים ומנוסים ממני.

 

[osnat3333]

מגדירים לו, מתי מקבלים מתנות

ונותנים לו לחכות.
אצלנו מקבלים מתנות בימי הולדת (או בחגים מסוימים). בין לבין אני קונה רק דברים קטנים, נגיד פעם גחודש-חודשיים, אם הן נורא מבקשות - מקבלות משהו עד 10 ש"ח.
היוצא מן הכלל - ספרים. אם הן מבקשות ספר, ואין אותו בספריה - אני קונה.
זה מאפשר להן לתכנן, מה הן באמת רוצות, ולצפות לזה.

 

[maysher]

גם אצלנו- מתנות רק בימי הולדת

בשוטף לא בדיוק מגבילה בסכום, יותר מנחיצות.
ולשטויות של ממש- יש דמי כיס. 20 ש"ח לחודש והיא מחליטה מה קונים עם זה. לרוב- הכסף נחסך.