לכולם בערך...

super-cat

New member
לכולם בערך...

אל תשאלו אתי איך הגעתי לכל המצב הזה, שלגמרי הפך אותי למישהי אחרת, שהפסיק להשפיע עלי במידה כזו או אחרת כבר, רק בגלל שהתרגלתי. אבל אם אתם בכל זאת תחליטו לשאול, אז כנראה שהתשובה שלי תבוא כתוצאה מכך שזה פשוט דבילי לא לענות על זה, כי אני חושבת שכל אחד חווה בחיים שלו פעם מצב כזה של חוסר אונים, חוסר תקווה, חוסר אהבה. אבל למי אכפת? אני עומדת בזה כמו גדולה, התבגרתי בשנה... אז כל העניין הזה של חוסר בכל מיני דברים מתחיל ממש לעלות לי על העצבים, אז אני בכלל לא מתייחסת להרגשה הזאת, למרות שאני יודעת שהיא קיימת, אבל אני לא רוצה לסבול מזה יותר מידי, כמו בעבר, כשלא יכולתי לעשות כמעט כלום, כי רק חשבתי על כמה שרע ולא טוב לי בזמן האחרון וכל מיני דברים כאלה שכלל לא הובילו אותי לאף מקום. אבל לכי תסבירי את זה לאנשים שרואים אותי כאדם אחר לחלוטין – כמישהי כל כך מאושרת וכל כך שונה ממה שהייתי פעם, כל כך כן מה שהם תמיד רצו שאני אהיה. ובפנים אני מרגישה שזאת סתם איזו העמדת פנים, שאני מעמידה פנים גם כלפי עצמי, כי אני בעצמי בקושי מזהה את האושר שנמצא על פני 24 שעות ביממה, אבל זה כיף. זה נחמד לגלות שכל פעם שאני מסתכלת במראה אני כן מאושרת, וכן מחייכת וכן נראית טוב מהבחינה הזאת. ואני לא יודעת אם זאת סתם העמדת פנים או שפשוט ראשונה בחיי התבגרתי, הפכתי להיות מי שרציתי שאהיה, ואולי זה בא כתוצאה מכל ה-מ-צ-ב, ההתבגרות, חוסר השינה, הדאגה ושאר הדברים שנלווים לבגרות. אבל לא יכול להיות שרק בגלל שהתבגרתי אז פתאום אני מאושרת כל כך, זה לא אמור להיות ההיפך? אני רואה את זה על כל מיני אנשים אחרים שהתבגרו והפכו להיות מה שאני כל כך לא רוצה להיות – בעלי מצב רוח רע ועצבניים. אני נהניצ מהעובדה שאני לא עצבנית ולוקחת את כל מה שקורה לי בחיי בצורה הכי טובה – פשוט מקבלת את זה ואם זה משהו רע אז אני מנסה לתקן. ואם, סתם לדוגמא, קיבלתי איזה ציון רע במבחן, זה לא מה שיגרום ליל הרגשה רעה כל כך לשארית היום, כי אני בעד לחיות את הרגע, והרגע עבר מזמן. ואולי זה קצת נותן הרגשה לא הכי טובה כשרואים ציון לא הכי טוב בראש מבחן שלמדתי לו המון, אבל אין מה לעשות, זה חלק מהחיים, לדעת לקבל גם את הטעויות, והכי חשוב – ללמוד מהן. החיים הם לא מישור שהולכים בו כל אלה המתקשים בטיולם, יש בהם עליות ומורדות, וקשה לי שאנשים לא מבינים את זה. אני רואה אנשים שרק בגלל שהם שמעו על איזו בשורה רעה הם השתתקו כמעט לשארית חייהם, וזה נוראי לדעתי, כי באותה מידה הם היו יכולים לקבל את הבשורה, למצוא אולי משהו טוב בה (וכמעט תמיד יש), וללמוד ממה שלא טוב איתה. צריך לקחת את החיים בקלות – חיים רק פעם אחת, ואני שמחה שאני הגעתי למצב הזה שאני יכולה לכתוב לאנשים מה אני חושבת, ולבטא את הרגשות שלי בעצמי. זה לא טוב לקחת את כל מה שקורה כרגע בארץ ובעולם בצורה קשה כל כך. אם קשה לכם – אל תדליקו טלוויזיה, צמצמו את מספר השעות שבהם אתם רואים חדשות בכל יום לפעם אחת ואולי רק תקראו בעיתון את מה שמעניין אתכם. זו בדיוק הגישה שלי, שאני לא חושבת שאני צריכה לשמוע כל יום על עוד איזה פיגוע, אונס או תאונת דרכים. אני חושבת שזהו נתון לבחירה – מי שרוצה שומעו מי שלא, רק מרוויח מזה פחות דבר רע לחשוב עליו. וזה כבר דבר טוב. אני לא מצליחה להבין איך אנשים מוכנים לסבול את כל הידיעות הנוראות שיש מידי יום ביומו בעיתונות ובתקשורת, זאת אומרת, יש לכם אפשרות גם לא לראות את זה וגם לא לדעת או טיפה להתעלם ממה שקורה, אז למה? נכון שיש אנשים שרוצים להיות מעורבים במה שקורה, ויש כאלה שלא יכולים לחיות בליל שמוע חדשו, אבל צריך לעשות הכל במידה, כי ברגע שזה משתלט למישהו על החיים אז זה קצת לא בסדר, זה קצת הורס לו את הכל... לא חבל? וזה בדיוק מה שאני שואלת, לא חבל על כל האנרגיות שאנשים מבזבזים על מה שקורה? לא חבל שהם יכלו ועדיין יכולים לחיות כמו שצריך? תחשבו על כל הדברים האלה, כי בשלב מסויים תגיעו למסקנה שהעתם לגיל 50 מבלי להשיג שום דבר בחייכם, וזה באמת חבל, ואני חושבת שכל אחד יכול להסכים איתי. *כתבתי את זה מזמן מזמן, וזה ממש לא משקף את עצמי עכשיו...
 

dance of life

New member
קלעת בול

ואני מניחה שאם זה מזמן אז היום את מאושרת יותר...? מקווה שכן :)))
 

super-cat

New member
אפשר להגיד שכן...../images/Emo13.gif

תודה רבה על התגובה! נטלי
 

sgl

New member
../images/Emo13.gifהיי לך

לכולנו יש מסכות שאנחנו שמים והן חלק מהעמדת פנים מסויימת, אבל זה לא בהכרח אומר שזה שאת מאושרת לא בא ממך, ממקום אמיתי בתוכך. זה טוב לקחת את החיים בצורה קלילה ולנסות לראות את הטוב בהכל, אני מסכימה איתך בעיניין הזה
שמחה שטוב לך עכשיו
 
למעלה