לכבוד סוף השבוע

[רונית 1411]

התחלתי ועדיין לא סיימתי

אך הרב קוק נוגע באלוהים שלי
באלוהים בו אני מאמינה
מכיוון שהאלוהות, לדעת הרב, מצויה בכול,
הרי זו טעות לתחום אותה למקום אחד ולפתח עמה מערכת יחסים בינאישית.
מהפכה מחשבתית מעצימת חיים ובונה גשרים.
אלוהים שלי הנמצא בכל ובכולם
שלא זקוק לכל העבודה אותו
אלא מאמין בחיים.
והכי חשוב
בכל דרכיך דעהו
כלומר אין יהודי טוב וטוב יותר
אמונה נכונה או נכונה יותר
הכל נכון והכל בסדר
וזה נפלא בעיני
אני אפילו אפתח על משפט זה שרשור נפרד
אמשיך לקרא
מחר כנראה כשיהיה לי יותר זמן

נשיקות וחיבוק ענק פרי על העונג שאתה נותן לי

בדברים הנ]לאים שאתה מביא.

 

[פיה 61]

הרב קוק ומדרשו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4024923,00.htm

 

[פיה 61]

נסיון שני הרב קוק ומדרשו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4024923,00.html

 

[פרי מגדים]

בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ

"בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ" [משלי ג ו]
את הפסוק הזה מכנים חז"ל
"פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה"

"דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? -
"בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך."
אמר רבא: "אפילו לדבר עבירה". [ברכות ס"ג ע"א].

מה מוסיף רבא למשמעות הפשוטה של הפסוק,
שלפי בר קפרא הוא חלק בלתי נפרד מקיום מצוות התורה?
הוא אומר שכל עוד כוונותיך מוטות לאהבת האלוהים,
גם כאשר אדם עובר עבירה הקב"ה
יחשיב לו את פעולתו כבעלת ערך.

לטעמי , מה שאומר רבא מקביל למה שדורשים על הפסוק
"ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך..."
בכל לבבך: בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע!

כעת ברצוני להתייחס לדבריו של משה/דיבבלעס1
ולנסות להבחין בין עבודת אלילים
לעומת התפיסה המוצעת של הרב קוק
וההוספות שהוסיפו על כך החברים
שעיקרם "כל דבר הוא נגיעה של אלוהים
בכל דבר ישנו הכל יכול" (רונית)

להבנתי, עבודת אלילים היא האלהה של חלק לעומת השלם,
חלק לעומת הכול, האחדות.
עבודת אלילים היא הצבעה על חלקיק מסויים,
על דמות מסויימת, על כיוון מסויים, על מושג מסויים -
כבלעדי, שאין כמוהו, כקדוש.
עבודת אלילים זה לייחס משמעות אינסופית לדבר סופי.
כשם שזה לבטוח או להיות מושפע באופן מוחלט
ממישהו או ממשהו שאינו מוחלט
שהוא חולף, שהוא יוצר אשליה,
שהוא מעניק אשליה.

התפיסה המוצעת של הרב קוק לעבודת אלוהים היא הפוכה:
שזה אומר, לראות בכל חלק וחלק מהבריאה
את "הפאזל" האלוהי.
לדעת אותו מכל חלק, להתייחס אליו בכל חלק,
לתת ולקבל משמעות
לכל ומכל דרך שאני הולך בה,
ובכל מעשה שאני עושה.

באופן זה לחיות חיים אלוהיים,
חיים משמעותיים.

השם "אלוהים"
בשבילי מסמל את המשמעות.
המשמעות המוענקת לנו כאשר אנו חיים את החיים במלואם,
בכל צדדיהם.
כשאנו בוחרים בטוב האפשרי
ומשתדלים לעשות את הטוב האפשרי.

שבת שלום לכם יקרים
שבת מלאה כל טוב!

שלכם,
פרי מגדים

 

[kagome10]

???

חזרתי, ואני ניצבת להגנת דתי.

פשוט נמאס לי מזה שיהודים פוסליפ במומם.

אין אף דת פוליתאיסטים שאמרה שהאל שלה ורק האל שלה קדוש. הדת הראשונה שאמרה משהו כזה היא היהדות.

 

[רונית 1411]

קגומה

מה שלומך?
איך בטירונות?

 

[kagome10]

מעניין

אני לומדת על איך אנשים מואצים לעצמם חברי-אמת כביכול, תוך הימנעות מכל קונפליקט וטאטוא של כל חילוקי הדעות עמוק עמוק מתחת לשטיח.

אני לומדת על עצמי כאשת-אמצע, ועל היכולת להביע רגשות. אני לומדת עד כמה בשמת_א צודקת כשהיא מדברת על חברה בה יש מעט מאוד אהבה.


ואני חושבת על משהו שקראתי בעיתון בטור ניו-אייג'י - על זה שאדם לא מסוגל לראות מי שנמצא ברמה רוחנית גבוהה יותר ממנו, ושגם אם הייתי פוגשת מלאך ברחוב לא הייתי מזהה אותו.

אני מסכימה יותר ויותר עם צפריר ואורנה שפרון, על כך שהכל שלם כמו שהוא, ויותר ויותר מטילה ספק בקיומה של מציאות אובייקטיבית כלשהי.

אני מתנסה בלבישת מסכות, ומודה לאלוהים על היכולת שלי לבחור להסיר אותן, ועל האירוניה בכך שאף לא אדם אחד עד עכשיו לא הבדיל ביני לבין מסכתי.


ואני מגלה כמה אנשים באמת חושבים שהצבא יכול לפגוע בזהות ובעצמאות. הצבא לא יכול לדעת בזה.

אבל עצמאות/זהות תלויים בדבר - בטל דבר בטלה זהות/עצמאות.

אבל הזהות שלי לא תלוייה בדבר, כמו גם העצמאות שלי.

 

[רונית 1411]

כמה למידה וחשיבה

אבל זו את, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים,

אני שמחה שאת יודעת לקחת את הדברים בפרופורציות,
זה נכון שהרבה אנשים מעדיפים פשרה על מאבק,
ולגבי האהבה? היא נמצאת,
אך צריך לחפש אחריה
ולדעת להתכוונן אליה
כדי למצוא את התדר הנכון
ומשם את הלבבות האוהבים
כי הם קיימים
ואמיתיים ושולחים אותות,
צריך רק לגלות אותם

 

[פרי מגדים]

היי קגומה יקרה,

אני שמח מאד לקראתך

!!!
בטוח בעמידתך המעולה בכל הדרישות.
היותך "אשת אמצע" כהגדרתך
מאפשרת לך לחוות ולהבין את הבפנים מבחוץ,
גם להיות אינדיבידואליסטית וגם להרגיש שייכת.
חושב עליך יקרה ומאחל לך הצלחה!

עכשיו לגבי הגנתך על הפוליתאיזם.
את מתפרצת לדלת פתוחה,
מעולם לא חשבתי את מי שלוקח לעצמו עצם או עצמים כולשהם, דמות או דמויות כולשהם כייצוגים שמייצגים בשבילו את המופשט, את האינסופיות הברוכה העומדת מאחורי התופעות -
כעובד אלילים.
דוגמא לחשש מפני ההחשבה של עצם או דמות
כשלעצמה (לא כמייצגת):
כשמשה שובר את הלוחות, אומר לו הקב"ה: "יישר כוח ששברת!", משום מה אמר לו ככה? משום שאנשים שהחליפו היום אלוהים בעגל עלולים מחר להחליף אלוהים בלוחות..
(על פי ר' צדוק הכהן מלובלין)

 

[kagome10]

עונה עם ציטוט מדוייק

אתה אמרת"
להבנתי, עבודת אלילים היא האלהה של חלק לעומת השלם,
חלק לעומת הכול, האחדות.
עבודת אלילים היא הצבעה על חלקיק מסויים,
על דמות מסויימת, על כיוון מסויים, על מושג מסויים -
כבלעדי, שאין כמוהו, כקדוש.
עבודת אלילים זה לייחס משמעות אינסופית לדבר סופי.
כשם שזה לבטוח או להיות מושפע באופן מוחלט
ממישהו או ממשהו שאינו מוחלט
שהוא חולף, שהוא יוצר אשליה,
שהוא מעניק אשליה."

אבל עבודת אלילים מעולם לא הייתה "עבודת אלילים היא האלהה של חלק לעומת השלם". עבודת אלילים היא טענה שהחלק הזה אלוהי, וגם החלק הזה, וגם החלק ההוא.
היהדות לעומת זאת טוענת, רק יהוה אלוהי, מישמאמין באלילים מאמין בגללים.
זו לא רק האלהה של חלק, אלא גם פסילת כל החלקים האחרים.

 

[פרי מגדים]

אם זאת הפרשנות שלך לעבודת אלילים:

"עבודת אלילים היא טענה שהחלק הזה אלוהי, וגם החלק הזה, וגם החלק ההוא" - כי אז נראה לי שבאמת זאת איננה עבודת האלילים, שתארתי אותה,
ובאשר לאיך שאת רואה את תפיסת היהדות את אלוהים,
נראה לי, שראייתך היא מאד קונקרטית.
וההסתמכות רק על הכתוב בתנ"ך היא ראיה צרה שלא מביאה בחשבון את ההתפתחות שחלה במושג האלוהות בתורה שבע"פ, בקבלה, בחסידות ובהגות היהודית לדורותיה מהרמב"ם ועד הרב קוק, מרטין בובר והישל כדוגמאות אחדות בין רבים.

 

[kagome10]

זו לא פרשנות!

באותה מידה אתה יכול לטעון שהטענה שמחלמת העולם הראשונה התרחשה בין השנים 1914-1918 זו הפרשנות שלי להיסטוריה!

זו הבעיה, שידע שלך על עבודת האלילים בא מהיהדות, שזה שווה ערך ללמוד על היהדות מניאו-נאצי. ואתה בטוח שהמידע המוטה בחלקו וש'קרי בחלקו שבידך זו האמת ההיסטורית.

ראיית האלוהים ביהדות זה נושא לדיון נפרד, שדורש קודם כל הגדרה של מה זה "יהדות". ההגדרה שלי תוחמת את אתר "חופש" בגבולות היהדות, מה היא שלך - לא יודעת.
לכן העדפתי ללכת על בטוח - הרי חא תתוכח על כך שלוחות הברית הם חלק מהיהדות?

לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני. לא תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא-תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים לשנאי.

זה מאוד מאוד קונקרטי. ולא אני כתבתי את זה, אלא יהוה.

 

[פרי מגדים]

לנוכח דבריך שהם בעצם חוזרים על עצמם

אין לי אלא לחזור שוב על דברי
שהסתמכותך רק על הכתוב בתנ"ך היא ראיה צרה שלא מביאה בחשבון את ההתפתחות שחלה במושג האלוהות בתורה שבע"פ, בקבלה, בחסידות ובהגות היהודית לדורותיה.
ושאתר חופש גם הוא לא מביא אותה בחשבון ממניעיו הוא.

עצתי לך להתחיל לקרוא למשל את ספרו הנפלא של רון מרגולין "פנומנולוגיה של חיי הדת הפנימיים והשתקפותם במקורות היהדות" (יצא לאחרונה. את ההקדמה שלו תוכלי למצוא באינטרנט)
שבת שלום יקרה
פ.

 

[kagome10]

זה לא משנה

כי לא זו הנקודה. אני לא מדברת על היהדות, למרות שאתה מדבר עליה.

אני מדברת על כך שהיהדות (בכל הדורות ומאז הקמתה) השמיצה את עבודת האלילים (ועצם המושג הוא השמצה) והעלילה עליה עלילות דם.

אתה מנסה לדבר על X בעוד אני מדברת על Y.

 

[פרי מגדים]

נכון שהיהדות השמיצה עבודת אלילים,

היות שהיא הייתה סמל של עבודה לקונקרטי,
לעגל הזהב שעומד מול עיניך ואתה רוקד סביבו...

אי היכולת להפשטה של האל היא זו שגונתה.
לא מדובר בחוסר יכולת נויירופסיכולוגית להפשטה,
אלא מדובר בחוסר רצון וחוסר אומץ לב או/ו חוסר בגרות להאמין במטאפיזי.
היות שהנטייה האנושית האינסטנקטיבית להפיג חרדה
היא - להיצמד לקונקרטי, לקרוב יותר, לקל להשגה, לאלמנט המקובל יותר אצל הרוב (מה שמוביל אותנו לא פעם, אל האלמנט הפחות מעודן, הוולגארי).

אני בטוח שכאשר את מגינה על דתך, אינך מגינה על עבודת אלילים מהסוג הזה.
ועל כן אני חוזר אל מה שכתבתי בתחילת דיוננו
לגבי הגנתך על הדת שלך:
את מתפרצת לדלת פתוחה,
שהרי מעולם לא חשבתי את מי שלוקח לעצמו עצם או עצמים כולשהם, דמות או דמויות כולשהם כייצוגים שמייצגים בשבילו את המופשט, את האינסופיות הברוכה העומדת מאחורי התופעות -
כעובד אלילים.
ועל כל עבודה שיש בה כוונה טהורה אמר הבעש"ט בדרכו הפשוטה לדבר עם אנשים
מעמך,על הפסוק "איש איש בשם אלוהיו יקרא":
הקב"ה רוצה שיעבדו אותו בהרבה דרכים...
בידידות,
פרי מגדים

 

[kagome10]

שוב, מה עם ידע דו-צדדי

עצם הטענה שעבודת אלילים נובעת מ/מעידה על אי יכולת להפשטה היא כבר הפשטה.

תביא לי דוגמא לעבודת אלילים כזו, לא מהתנ"ך.

או שתנסה לשכנע אותי שהטענה שעובדי אלילים סוגדים לפסלים _ולא לאלים שהם מייצגים) היא לא השמצה.

אתה יודע מה זה איש קש?
זה בדיוק זה.

 

[פרי מגדים]

תודה חני על ההפנייה

אצטט משם ציטוט אחד שאין כמוהו משמעותי
בעיני ליחסים שבין אדם וחברו
"אדם מושחת, ראוי לשנוא אותו רק מצד חסרונותיו,
אבל מצד צלם אלוהים שלו, ראוי להעריכו.
ותמיד צריך לזכור, שצלם אלוהים שלו הוא קבוע,
בעוד שמעשיו הרעים יכולים להשתנות (מידות הראיה).

דברים אלה מזכירים לי את המדרש על ברוריה
אשתו של רבי מאיר:

'מי כתיב חוטאים'? (וכי כתוב חוטאים?)

אותם בריונים שהיו בשכנותו של ר' מאיר
והיו מצערים אותו הרבה.
היה מבקש ר' מאיר רחמים עליהם שימותו.

אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך? (על זה שאתה
מאחל להם שימתו)
ענה לה: משום שכתוב 'יתמו חטאים' .
אמרה לו: וכי כתוב חוטאים? 'חטאים' כתוב!

ועוד (אמרה לו), רֵד לסופו של הפסוק: 'ורשעים עוד
אינם',
כיון שיתמו חטאים - "ורשעים עוד אינם" (אם אין חטאים
אז כמובן שאין חוטאים/רשעים).
אלא,(במקום לבקש שהם ימותו) בקש רחמים עליהם
שיחזרו בתשובה -(ואז כשהם יהיו נקיים מהחטאים יתקיים) "ורשעים עוד אינם" !
ביקש (רבי מאיר) רחמים עליהם, וחזרו בתשובה.
(ברכות י ע"א)

 

[פיה 61]

אהבתי פרי תודה

 

[פיה 61]

התוכנית האלוהית לפי ספר הידע

התורה ניתנה מבראשית לאדם על מנת לטהר אותו ..
על מנת לתת לו ערכים וחוקים ומצוות לשמור עליהם ...
האדם ראה עצמו קטן לעומת האלוהים הגדול המעניש והמאיים ..
זה היה מבראשית בלבד ..וזה היה למען האבולוציה למען האדם
בהמשך התוכנית פגה תוקפה הוחלט להחזיר לאדם את כוחו ועוצמתו
הפלנטה שהיתה מעבדה נסגרה ..
ללמדו שהכל אחד שכולם קשורים אחד למשנהו מחוט דשא ועד האדם
כאטום מחבר אחד לשני ..
שתחושות של אדם אחד משפיע על משנהו שהכל יציר האלוהות ..
שהאלוהים נמצא בכל ולא רק בשמים
זוהי התוכנית האלוהית שהוכנה אלפי שנים עוד ממקודם ..
ואנו בתקופה זו מתחילים להרגיש בה ולחיות על פיה
חוץ מהתנגדים לה כמובן שהאבולוציה והתודעה של כל אדם שונה ..
אבל זוהי המהפכה בעצם שהוכתבה עוד מאלפי שנים אחורה

 

[פרי מגדים]

"בכל דרכיך דעהו", ארבע הבנות

כשקראתי בעיון את הדברים שנכתבו כאן בהקשר לפסוק הזה,
מצאתי ארבע הבנות שונות.

הבנה אחת מובעת בדבריה של רונית:
בכל דרכיך דעהו = אלוהים נמצא בכל דרך
וכל דרך מייצגת את אלוהים.
ובדבריה של רונית:
" אין יהודי טוב וטוב יותר
אמונה נכונה או נכונה יותר
הכל נכון והכל בסדר"

בהבנה השניה ל"בכל דרכיך דעהו", לוקח אותנו דוד היחיד
לכיוון אחר לגמרי, כשהוא תופס את המשמעות של "דעהו"
במובן של לדעת מהו המסר של האל אליך.
ובמילותיו של דוד: "מודעות להכוונה של האל בכל עניין".

הבנה שלישית שאותה מביא כותב המאמר ישראל לוינגר
ושלדבריו, הרב קוק מתנגד לה.
"בכל דרכיך דעהו", דע את אלוהים בכל דרכיך,
כלומר כוון את מחשבותיך לעבר האל,
ובכך תתרומם מעל הסתמיות של עולם החול.

" ההבנה הרביעית, ע"פ הרב קוק ל "בכל דרכיך דעהו", היא:
שבקשת האלוהים בכל הדרכים תעשה על ידי כך:
"שישתדל בכל שכלו וכוחותיו לעשות את מה שהוא עושה
בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות".
ההדגשה היא שאדם מקיים את "בכל דרכיך דעהו"
לא בזה שהוא חושב על ה' בזמן שהוא פועל בעולם (כמו בהבנה השלישית הנ"ל)
אלא בזה שהוא חושב איך לפעול בעולם בצורה הטובה ביותר.

איך אתם מתייחסים לארבעת ההבנות,
האם מישהו מוצא עוד הבנה,
והאם לדעתכם אפשר לעשות אינטגרציה עם כמה הבנות.
שבת שלום,
פרי מגדים