לך..

[פשוט אניי]

לך..

בעוד כמה ימים ספורים תמלא שנה להיכרותינו... שנה כל כך יפה, שמחה, בעלת הרבה עליות ומורדות... הכל קרה לי בשנה הזאת. בעיקר דברים טובים. כן, גם אתה אחד מהדברים הטובים האלו. אתה אחד מהדברים הטובים והלא טובים בחיי. היתאהבתי בך, היתדדנו קצת. אחר כך היתרחקנו. בזמן ההתרחקות הבנתי עד כמה שאתה חשוב לי.. אך מה לעשות? החיים הם לא טלנובלה... אני עדיין מאוהבת בך עד עמקי נישמתי.. אך אתה בכלל כניראה לא חושב עליי... חודשיים לא היתראינו ועכשיו.. ועכשיו אני מפחדת מהפגישה המחודשת... אני פוחדת שיכאב לי עוד יותר כשאני אראה אותך שוב... זה אולי מוזר... אבל זאת האמת.. אני אוהבת אותך, רוצה אותך קרוב לידי, אבל באותו הזמן גם פוחדת לפגוש בך.. אולי אני אובססיבית? זה מה שהיא אמרה לי... זאת שאמורה לחזק אותי ולעזור לי.... היא אמרה לי בכעס שנימאסתי כבר עם כל השטויות עליך וש6ני בסך הכל אובססיבית... אבל אני לא מרגישה ככה... כשאני חושבת עליך.. יש לי מין פרפרים כאלה בבטן, הרגליים והידיים רועדות, אך באותו הזמן אני מרגישה סכין חדה שמיתהפכת לי בחזה... אז מה זה? אובססיה? אהבה? או סתם הידלקות חולפת שבעצם לא חולפת כבר שנה? אני לא יודעת... אבל מה שאני כן יודעת, זה שאני חייבת לגמור עם זה... זה הדבר האחרון שאני כותבת עליך, אליך, ועל כל מה שקשור אליך!

 

[ה מוזה]

פשוט אניי../images/Emo20.gifאוהבת את הכינוי שלך

ואולי דווקא אותה פגישה מחודשת שאת חוששת ממנה פוחדת שתעיר בך את כל מה שחבוי ונרדם .. אולי הפגישה תיתן לך תשובה , האם זו אהבה או שמא זה לאהוב את מה שהיה אולי תפגשי אותו , ושם מולו לא תחושי כבר את כל הפרפרים והתחושות לפעמים אנחנו מאוהבים באהבה .. בזכרון ..במה שהיה בדבר שמתקיים וחי לו בדימיון . מקווה שאותה פגישה תהיה סגירת מעגל לכאן או לכאן ...

בהצלחה

 

[פשוט אניי]

תודה מוז..

אני באמת מפחדת... אבל לא משנה.. את זה כבר כתבתי קודם... כשאפגש איתו שוב, אספר פה הכל.. למרות שהיבטחתי שלא אכתוב יותר שום דבר שקשור אליו.. אני פשוט לא חושבת שאהיה מסוגלת לא לכתוב כלום... ואז נדע אם התיקוות שלנו יתממשו..

 

[ה מוזה]

../images/Emo57.gif כל שנבקש לו יהי ....