the pine in love
New member
לך..
תגידי, איך הכל נגמר פתאום סתם כך? איך הכל מתפוגג ונגמר? ולפעמים מרגיש לי כ"כ לבד, נואשת ליד שתציל אותי מהצלילה האינסופית הזאת בלילה, ואני שוכבת מרגישה בכל נשימה שלי כאב חודר אליי ובכל נשיפה את החיים יוצאים ממני, אוזלים עם הרוח הבל פי מטונף וכולי מחוררת, סדוקה, מטורפת אני צועקת אלייך ואת אינך שומעת אותי בין כל השאר, וכ"כ קשה לי להיות לבד.. כ"כ קשה, למה את עוזבת אותי? למה עזבת? את רואה חתכים על הידים על החזה, על הבטן, רגלים, אני אומרת לך "תסתכלי" ומושיטה לך זרועות שסועות דם את רק שואלת מה קרה ואני עונה שסתם נחתכתי והכל ממשיך הלאה, זורם כמו לא היה איך את לא רואה?? לילה אחד אמרת לי שכ"כ בא לך לברוח ואני רק אמרתי שבא לי למות.. "יש לך נטיות אובדניות, את יודעת?" מה את אומרת? באמת? הגיע הזמן שתשימי לב ורק התכסת בשמיכה והפנת לי את הגב, אמרת לילה טוב ונרדם ואני נשארתי הוזה, נלחמת בשדים של חיי, מתייסרת ברצון הזה לחיות בלי כאב ולמות כדי לחוש ת'תקווה.. את רואה אותי בוכה ואינך מחבקת וכל כולי חרדה, קשה לי לנשום ואני מתאמצת.. כמו עטלף באור יום.. אני צריכה עזרה צריכה אותה שתצילי אותי ממני.. ובנתים אני נופלת כולי, נשרפת, מתפוגגת לתוך כאבי שומעת שירים של שקט שעושים לי המון רעש ואת כועסת עליי ואומרת שנמאס לך לשמוע שירי דיכאון ושמה לי את "שוטי הנבואה" ו"הדג נחש" ובאמת שבא לי לשמוח, ובאמת שרוצה גם לרקוד.. אני לא מסוגלת.. לא יכולה אני יודעת שקשה לך, אני סתם אגוגאיסטית זונה שרוצה הכל לעצמי.. ואולי בעצם גם אני עיוורת מרוב להיות שקועה בעצמי שאלתי אותך פעם אם אני נחשבת 'סגורה' את אמרת לי שזה תלוי ביום ובמצב רוח שלי, ואני טוענ שאני סתם משדרת אפטיה לכל עבר וסלידה מכל מגע הכל נוטף צביעות, הכל מלא שקר.. למה כ"כ קשה פשוט לחיות? איך שבא כמה שבא ולפי הרצון? למה זה כ"כ מסובך.. בא לי למות. אני רוצה שיהיה שקט.. רק בבקשה תראי אותי.. שאת שומעת צעקות אל תברחי ממני.. פשוט, תשארי. אל תברחי ממני, אני לא מסוגלת לבד..
תגידי, איך הכל נגמר פתאום סתם כך? איך הכל מתפוגג ונגמר? ולפעמים מרגיש לי כ"כ לבד, נואשת ליד שתציל אותי מהצלילה האינסופית הזאת בלילה, ואני שוכבת מרגישה בכל נשימה שלי כאב חודר אליי ובכל נשיפה את החיים יוצאים ממני, אוזלים עם הרוח הבל פי מטונף וכולי מחוררת, סדוקה, מטורפת אני צועקת אלייך ואת אינך שומעת אותי בין כל השאר, וכ"כ קשה לי להיות לבד.. כ"כ קשה, למה את עוזבת אותי? למה עזבת? את רואה חתכים על הידים על החזה, על הבטן, רגלים, אני אומרת לך "תסתכלי" ומושיטה לך זרועות שסועות דם את רק שואלת מה קרה ואני עונה שסתם נחתכתי והכל ממשיך הלאה, זורם כמו לא היה איך את לא רואה?? לילה אחד אמרת לי שכ"כ בא לך לברוח ואני רק אמרתי שבא לי למות.. "יש לך נטיות אובדניות, את יודעת?" מה את אומרת? באמת? הגיע הזמן שתשימי לב ורק התכסת בשמיכה והפנת לי את הגב, אמרת לילה טוב ונרדם ואני נשארתי הוזה, נלחמת בשדים של חיי, מתייסרת ברצון הזה לחיות בלי כאב ולמות כדי לחוש ת'תקווה.. את רואה אותי בוכה ואינך מחבקת וכל כולי חרדה, קשה לי לנשום ואני מתאמצת.. כמו עטלף באור יום.. אני צריכה עזרה צריכה אותה שתצילי אותי ממני.. ובנתים אני נופלת כולי, נשרפת, מתפוגגת לתוך כאבי שומעת שירים של שקט שעושים לי המון רעש ואת כועסת עליי ואומרת שנמאס לך לשמוע שירי דיכאון ושמה לי את "שוטי הנבואה" ו"הדג נחש" ובאמת שבא לי לשמוח, ובאמת שרוצה גם לרקוד.. אני לא מסוגלת.. לא יכולה אני יודעת שקשה לך, אני סתם אגוגאיסטית זונה שרוצה הכל לעצמי.. ואולי בעצם גם אני עיוורת מרוב להיות שקועה בעצמי שאלתי אותך פעם אם אני נחשבת 'סגורה' את אמרת לי שזה תלוי ביום ובמצב רוח שלי, ואני טוענ שאני סתם משדרת אפטיה לכל עבר וסלידה מכל מגע הכל נוטף צביעות, הכל מלא שקר.. למה כ"כ קשה פשוט לחיות? איך שבא כמה שבא ולפי הרצון? למה זה כ"כ מסובך.. בא לי למות. אני רוצה שיהיה שקט.. רק בבקשה תראי אותי.. שאת שומעת צעקות אל תברחי ממני.. פשוט, תשארי. אל תברחי ממני, אני לא מסוגלת לבד..
