Part of Your World
New member
לך...
לך, שאני לא ממש מכירה אותך. לך, שאני לא ממש יודעת עלייך דברים. לך, שאני מדברת איתך על כל מה שמציק לי, כל מה שכואב לי, כל מה שמפריע לי, ואת פשוט מקשיבה. לך, שאני מכירה אותך בערך כמה חודשים, קצת יותר מחודשיים, פחות מארבעה, תקופה מוגדרת אני לא יודעת. לך, שאני לא מכירה אותך הרבה זמן, אבל רואה איזה בנאדם מדהים את. לך, כי לך אני רוצה לכתוב. אבל עכשיו אני לא אשלח. את יודעת כמה שאני אוהבת לכתוב, כמה שאני אוהבת לנגן ולשיר, אבל משום מה, כשאני רוצה לכתוב לך מה אני מרגישה, המילים לא כל כך יוצאות כשאני מדברת איתך. גם כן, מישהי שאני מכירה דרך הנט. מההתחלה ידעתי שאת לא כמו כולם. מההתחלה ידעתי שיש לך איזושהי אנרגיה מיוחדת, הילה מיוחדת שמאירה אותך, עושה אותך יותר מכולם. את פשוט מיוחדת כל כך. אולי אני כמו ילדה קטנה שרואה משהו בפעם הראשונה ומתלהבת, אבל זה לא ככה, אני יודעת, אני מרגישה. ההשפעה שלך עליי לפעמים היא משהו מיוחד. לדבר איתך, עושה לי טוב. להתקשר אלייך, עושה לי עוד יותר טוב. לראות אותך, זה עשה לי הכי טוב שבעולם, אמרתי לך את זה כבר. את פשוט מקסימה, את כל כך מיוחדת. מה אני בעצם מנסה להגיד, אני כבר לא ממש זוכרת, אני רק רוצה להגיד לך כמה שינית אותי. אולי זה לא נשמע לך הגיוני, אבל שינית אותי בהחלט. מבנאדם מסוגר, וכפוף לאנשים אחרים, מפתח תלות ריגשית באהבה, ובכל מה שסביבה, הפכתי לבנאדם משוחרר, בנאדם שיכול לדבר על מה שמפריע, לא להסתגר בתוך עצמו. כמה הכישרון שלי פרח מאז שהתחלתי לדבר איתך, פתאום יותר קל לי לעשות הכל, כי אני יודעת שחלק מזה אני עושה בשבילך. לא יודעת למה זה השפיע עליי ככה. לא רציתי בכלל לדעת בהתחלה, ונתתי לעצמי לדבר איתך קצת בשחרור, לא יותר מידי, אבל אז כבר הבנתי שאם התחלתי, אין דרך חזרה. אני ממשיכה לספר, ממשיכה לשתף, ממשיכה לנגן ולשיר ולכתוב... אני ממשיכה לדבר. דבר שלא עשיתי כבר הרבה מאוד זמן. אני רוצה משהו. ואני לא יודעת איך לעשות אותו. כל האושר המקסים הזה, שהבאת לי, שנתת לי, אני רוצה שיהיה גם לך. אני רוצה שגם את תיהי מאושרת אני רוצה שגם לך תהיה את השלווה המקסימה הזאת. אני רוצה שגם את תשמחי לקום בבוקר ותשמחי ללכת לישון בלילה אני רוצה שגם לך יהיה טוב, ורק טוב. אני לא יודעת איך לעשות את זה. אני מנסה לממש את כל הפוטנציאל הקיים בי בשביל להפנות אותו אלייך, בשביל לגרום לך לחייך, בשביל לגרום לך לשמוח, אבל אני לא יודעת אם זה עובד. את שמחה לפעמים, את מחייכת לפעמים, אבל רק לפעמים. איך אני אגרום לך לחייך ולשמוח? ולהיות מאושרת תמיד, כמו שעשית אותי? כל כך הרבה קרה מאז שהכרתי אותך, כל כך הרבה חלונות נפתחו. הצלחתי להלחין שיר שהפך ללהיט, וחברותיי מזמזמות אותו כל היום. הצלחתי לשים מאחוריי את האהבה הראשונה שלי, ולדעת להמשיך הלאה. הצלחתי להמשיך לכתוב שירים, אחרי שלא נגעתי בפינה הזאת בלב שלי לפחות חצי שנה. הצלחתי לעשות את מה שחיכיתי לו חצי שנה בערך, וחשבתי שאני בחיים לא אצליח, אבל על הצ'אנס האחרון שלי הצלחתי. הצלחתי והצלחתי והצלחתי. בזכותך. עכשיו אני רוצה שגם את תצליחי, אבל אני לא כל כך יודעת איך... איך אני אגרום לך לחייך? רציתי להקדיש לך שיר... שהוא מבחינתי אחד השירים הכי יפים בעולם. הקדשתי לך כבר כמה שירים, אני יודעת שהם נחשבים שירים רומנטיים, אולי גם השיר הזה, אבל אני לא יודעת אפילו איך להסתכל על זה. זה לא סוד שאני מתה עלייך, וזה לא סוד שאני אוהבת אותך מאוד, אבל אני לא יודעת איך. אני עדיין מנסה לברר... "את לא כמו כולם, עינייך הן לפני העצב השמש שקעה, אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר, את תחברי אותו חלק חלק את לא כמו כולם, הכי מיוחדת אבל אני, לא יודע תגלי לי מי את, תגידי לי מי את אבל אני, לא יודע את לא כמו כולם בתוך ערפל, לאט לאט את נעלמת יש מסיבה בתוך ראשי לאט נגמרת השמש שקעה, אבל את דולקת מאירה לי את לא כמו כולם, הכי מיוחדת אבל אני, לא יודע תגלי לי מי את, תגידי לי מי את אבל אני, לא יודע את לא כמו כולם..." "את לא כמו כולם"/משינה. את פשוט לא כמו כולם.. את הכי הכי מיוחדת... הכי מיוחדת... הכי מיוחדת שלי... אז איך אני אגרום לך לחייך... בהמון אהבה, רק בשבילך.
לך, שאני לא ממש מכירה אותך. לך, שאני לא ממש יודעת עלייך דברים. לך, שאני מדברת איתך על כל מה שמציק לי, כל מה שכואב לי, כל מה שמפריע לי, ואת פשוט מקשיבה. לך, שאני מכירה אותך בערך כמה חודשים, קצת יותר מחודשיים, פחות מארבעה, תקופה מוגדרת אני לא יודעת. לך, שאני לא מכירה אותך הרבה זמן, אבל רואה איזה בנאדם מדהים את. לך, כי לך אני רוצה לכתוב. אבל עכשיו אני לא אשלח. את יודעת כמה שאני אוהבת לכתוב, כמה שאני אוהבת לנגן ולשיר, אבל משום מה, כשאני רוצה לכתוב לך מה אני מרגישה, המילים לא כל כך יוצאות כשאני מדברת איתך. גם כן, מישהי שאני מכירה דרך הנט. מההתחלה ידעתי שאת לא כמו כולם. מההתחלה ידעתי שיש לך איזושהי אנרגיה מיוחדת, הילה מיוחדת שמאירה אותך, עושה אותך יותר מכולם. את פשוט מיוחדת כל כך. אולי אני כמו ילדה קטנה שרואה משהו בפעם הראשונה ומתלהבת, אבל זה לא ככה, אני יודעת, אני מרגישה. ההשפעה שלך עליי לפעמים היא משהו מיוחד. לדבר איתך, עושה לי טוב. להתקשר אלייך, עושה לי עוד יותר טוב. לראות אותך, זה עשה לי הכי טוב שבעולם, אמרתי לך את זה כבר. את פשוט מקסימה, את כל כך מיוחדת. מה אני בעצם מנסה להגיד, אני כבר לא ממש זוכרת, אני רק רוצה להגיד לך כמה שינית אותי. אולי זה לא נשמע לך הגיוני, אבל שינית אותי בהחלט. מבנאדם מסוגר, וכפוף לאנשים אחרים, מפתח תלות ריגשית באהבה, ובכל מה שסביבה, הפכתי לבנאדם משוחרר, בנאדם שיכול לדבר על מה שמפריע, לא להסתגר בתוך עצמו. כמה הכישרון שלי פרח מאז שהתחלתי לדבר איתך, פתאום יותר קל לי לעשות הכל, כי אני יודעת שחלק מזה אני עושה בשבילך. לא יודעת למה זה השפיע עליי ככה. לא רציתי בכלל לדעת בהתחלה, ונתתי לעצמי לדבר איתך קצת בשחרור, לא יותר מידי, אבל אז כבר הבנתי שאם התחלתי, אין דרך חזרה. אני ממשיכה לספר, ממשיכה לשתף, ממשיכה לנגן ולשיר ולכתוב... אני ממשיכה לדבר. דבר שלא עשיתי כבר הרבה מאוד זמן. אני רוצה משהו. ואני לא יודעת איך לעשות אותו. כל האושר המקסים הזה, שהבאת לי, שנתת לי, אני רוצה שיהיה גם לך. אני רוצה שגם את תיהי מאושרת אני רוצה שגם לך תהיה את השלווה המקסימה הזאת. אני רוצה שגם את תשמחי לקום בבוקר ותשמחי ללכת לישון בלילה אני רוצה שגם לך יהיה טוב, ורק טוב. אני לא יודעת איך לעשות את זה. אני מנסה לממש את כל הפוטנציאל הקיים בי בשביל להפנות אותו אלייך, בשביל לגרום לך לחייך, בשביל לגרום לך לשמוח, אבל אני לא יודעת אם זה עובד. את שמחה לפעמים, את מחייכת לפעמים, אבל רק לפעמים. איך אני אגרום לך לחייך ולשמוח? ולהיות מאושרת תמיד, כמו שעשית אותי? כל כך הרבה קרה מאז שהכרתי אותך, כל כך הרבה חלונות נפתחו. הצלחתי להלחין שיר שהפך ללהיט, וחברותיי מזמזמות אותו כל היום. הצלחתי לשים מאחוריי את האהבה הראשונה שלי, ולדעת להמשיך הלאה. הצלחתי להמשיך לכתוב שירים, אחרי שלא נגעתי בפינה הזאת בלב שלי לפחות חצי שנה. הצלחתי לעשות את מה שחיכיתי לו חצי שנה בערך, וחשבתי שאני בחיים לא אצליח, אבל על הצ'אנס האחרון שלי הצלחתי. הצלחתי והצלחתי והצלחתי. בזכותך. עכשיו אני רוצה שגם את תצליחי, אבל אני לא כל כך יודעת איך... איך אני אגרום לך לחייך? רציתי להקדיש לך שיר... שהוא מבחינתי אחד השירים הכי יפים בעולם. הקדשתי לך כבר כמה שירים, אני יודעת שהם נחשבים שירים רומנטיים, אולי גם השיר הזה, אבל אני לא יודעת אפילו איך להסתכל על זה. זה לא סוד שאני מתה עלייך, וזה לא סוד שאני אוהבת אותך מאוד, אבל אני לא יודעת איך. אני עדיין מנסה לברר... "את לא כמו כולם, עינייך הן לפני העצב השמש שקעה, אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר, את תחברי אותו חלק חלק את לא כמו כולם, הכי מיוחדת אבל אני, לא יודע תגלי לי מי את, תגידי לי מי את אבל אני, לא יודע את לא כמו כולם בתוך ערפל, לאט לאט את נעלמת יש מסיבה בתוך ראשי לאט נגמרת השמש שקעה, אבל את דולקת מאירה לי את לא כמו כולם, הכי מיוחדת אבל אני, לא יודע תגלי לי מי את, תגידי לי מי את אבל אני, לא יודע את לא כמו כולם..." "את לא כמו כולם"/משינה. את פשוט לא כמו כולם.. את הכי הכי מיוחדת... הכי מיוחדת... הכי מיוחדת שלי... אז איך אני אגרום לך לחייך... בהמון אהבה, רק בשבילך.
