לך... ../images/Emo9.gif
אין מצב לעולמי עולמים שתקבל את זה גם אין מצב שתדע חלק אפילו הקטן ביותר ממה שכתוב פה (ואולי כן, הלוואי...!) רק רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך לא זאת לא סתם הידלקות נעורים, כבר עברתי את השלב של התבגרות נעורים, אניכבר לא ילדה ולא נערה, אני אחרי צבא אז זה לא סתם הדלקות זאת אהבה שאני מרגשיה כבר כמה זמן, מפמפמת בכל העורקים שלי ובחדרי הלב שלי. בהתחלה זה לא כלכך היה מורגש, פה ושם הייתי חושבת עליך אבל לא קישרתי את זה לאהבה, פתאום יום אחד בבוקר, יומיים אחרי שראיתי אותך, התעוררתי מאושרת, לא יכולתי להפסיק לחייך, בערב אפילו נתפסו לי השרירים בלחיים מרוב אושר, לא יכולתי להפסיק לצחוק, והכי חשוב לא יכולתי להפסיק לחשוב עליך. כל צעד שעשיתי, כל פניה שפניתי, בהכל אתה היית וככה זה נמשך עד עכשיו כמעט שבועיים אחרי. כמו רעם ביום בהיר,נפללי האסימון... אני אוהבת אותך סביר להניח שאני לא אגיד לך כלום, כי מה לעשות אני פחדנית ואני גם לא אדע לעולם מה להגיד. אני יודעת שזה לא יכול לעולם לקרות ביננו (אולי באיזשהו מקום קטן בעולם יש כן סיכוי?) ואני יודעת ששבוע הבא תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותך, כנראה לתמיד ואני יודעת גם שסביר להניח שעוד שבועיים בערך אחרי שאני אקלוט סוף סוף שזהו אני לא יכולה לראות אותך יותר ושאין לי תירוץ בכלל לראות אותך ואני גם יודעת שסביר להניח שישבר לי הלב ואולי אניאפילו אכנס לדכאון אבל לא אכפת לי כי כרגע אנימרגישה נפלא נפלא יותר ממה שאי פעם הרגשתי כי אני מאוהבת מאוהבת בך
אין מצב לעולמי עולמים שתקבל את זה גם אין מצב שתדע חלק אפילו הקטן ביותר ממה שכתוב פה (ואולי כן, הלוואי...!) רק רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך לא זאת לא סתם הידלקות נעורים, כבר עברתי את השלב של התבגרות נעורים, אניכבר לא ילדה ולא נערה, אני אחרי צבא אז זה לא סתם הדלקות זאת אהבה שאני מרגשיה כבר כמה זמן, מפמפמת בכל העורקים שלי ובחדרי הלב שלי. בהתחלה זה לא כלכך היה מורגש, פה ושם הייתי חושבת עליך אבל לא קישרתי את זה לאהבה, פתאום יום אחד בבוקר, יומיים אחרי שראיתי אותך, התעוררתי מאושרת, לא יכולתי להפסיק לחייך, בערב אפילו נתפסו לי השרירים בלחיים מרוב אושר, לא יכולתי להפסיק לצחוק, והכי חשוב לא יכולתי להפסיק לחשוב עליך. כל צעד שעשיתי, כל פניה שפניתי, בהכל אתה היית וככה זה נמשך עד עכשיו כמעט שבועיים אחרי. כמו רעם ביום בהיר,נפללי האסימון... אני אוהבת אותך סביר להניח שאני לא אגיד לך כלום, כי מה לעשות אני פחדנית ואני גם לא אדע לעולם מה להגיד. אני יודעת שזה לא יכול לעולם לקרות ביננו (אולי באיזשהו מקום קטן בעולם יש כן סיכוי?) ואני יודעת ששבוע הבא תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותך, כנראה לתמיד ואני יודעת גם שסביר להניח שעוד שבועיים בערך אחרי שאני אקלוט סוף סוף שזהו אני לא יכולה לראות אותך יותר ושאין לי תירוץ בכלל לראות אותך ואני גם יודעת שסביר להניח שישבר לי הלב ואולי אניאפילו אכנס לדכאון אבל לא אכפת לי כי כרגע אנימרגישה נפלא נפלא יותר ממה שאי פעם הרגשתי כי אני מאוהבת מאוהבת בך
