הערה
כולכם מתייחסים לקשירת רגליים בצורה מאוד דומה: ראשית, לפי התגובות כאן, או שזה מנהג ברברי מזעזע או שרלטיביזם הופך אותו ללגיטימי. אלה שתי האופציות היחידות? אולי זה מעט מורכב יותר? מה זה אומר "ברברי"? אכזרי? פרימיטיבי? אבל חשוב מזה, ולכן המלצתי על הספר לעיל, כדאי להבין במה מדובר בדיוק לפני שחורצים דין על טעמם של הגברים הסיניים וכו'. ושלא יהיו אי הבנות - גם לי זה נראה מנהג אכזרי, אלא שבכדי להבין אותו (אם זה מה שרוצים כמובן) ראוי להבין את המורכבות שבו, כפי שעולה מהספר המצויין. והערת אגב לגבי "אנשים מבוגרים לפי בקשתם" ולגבי "לא הופכת אנשים לנכים": האם הבקשה של אלה שעושים ניתוחים פלסטיים (הרבה פעמים בגיל העשרה, רחוק מלהיות בוגרים) איננה מוכתבת במידת רבה על פי טעמה של החברה? על פי מוסכמות היופי והאסתטיקה? על פי מה שהאדם ספג בביתו מהוריו? האם זה רצון חופשי פשוט וקל? וברית מילה - יש מי שיגידו שזו בהחלט נכות. בדיוק כמו שסיניות רבות (וגם סינים, אבל חשוב להדגיש את רצונן של הנשים) בכלל לא ראו בקשירת הרגליים הטלת מום או נכות, אלא ההיפך הגמור. השוואה מתבקשת היא למחוך (ר' השלכות בריאותיות).