לייטפלייק יקירי.
ראשית , מתנצל על האיחור , היה לי עומס.
גם אם העולם הזה הוא דמיון , וכולנו שחקנים בתוך משחק מחשב ענק , עצם זה שכך אנחנו חווים את היום יום שלנו , הופכת את זה לאמיתי
עבורינו.
השאלה איננה "דמיון" או מציאות , כי אין באמת דמיון או מציאות - הכל יכול להיות דמיון , והכל יכול להיות מציאות באותה מידה.
השאלה היא רק "על מה המחוג שלך מכוון עכשיו".
וכרגע המחוג שלך מכוון על זה שאתה אוכל מחרבן וישן.
אז זו המציאות שלך.
וצר לי , זה לא דמיון.
אינך יכול לוותר על פעולות אלו.
מציאותך הנוכחית היא "אדם" , על כל המשתמע מכך. כולל הנפרדות.
אולי יום אחד המחוג שלך יראה "מאוחד עם הכל".
ואז "אוכל מחרבן וישן" יראה לך כדמיון רחוק.
ואז זה באמת יהיה דמיון.
אך אם יש משהו שלמדתי בחיים , זה שלא משנה היכן אתה נמצא , עליך לקבל את מציאותך ולהתנהג באופן מיטבי בסיטואציה.
בצבא אכלתי הרבה קש בגלל שלא קיבלתי זאת שאני במקום מסוים , בעוד שחשבתי שאני מתאים למקום אחר.
סבלתי הרבה כדי ללמוד שיעור חשוב זה.
במבט לאחור , אולי זה היה השיעור הטוב והחשוב בחיי
גם כאן - אני במציאות מסוימת.
אני "אדם" בשנת 2014.
אולי אני חושב שזה דמיון , ואני בכלל "מלאך" , או שאני בכלל מ"אטלנטיס" , או שהכל דמיון בלי קשר לכלום.
אך זה לא משנה כלום.
עלי לקבל את הסיטואציה , ולהתנהג באופן מיטבי לסיטואציה.
זו הדרך היחידה להתעלות מעל ה"דמיון" לכאורה , ולהגיע למקום אמיתי.
זה לא משנה אם אתה פרפר שחולם שהוא צוואנג טסה , או שאתה צוואנג טסה שחולם שהוא פרפר.
כשאתה פרפר תהיה פרפר באופן מיטבי
כשאתה צוואנג טסה תהיה צוואנג טסה באופן מיטבי
