אני שונאת לעשות זאת, אבל העתקתי את
כל הודעותך עד כאן בשירשור זה (לפי סדר הניראות שלהן, ולא לפי סדר זמני הפרסום). מצא לי את המובאה ממנה אני יכולה לראות את ביסוס דבריך, ואני אקרא אותה. * הנצרות מבוססת על היהודי כמקור כל רוע. כך הגדירו אותה - ולכן כל עוד יהיו נוצרים תמיד תהיה קיימת ההגדרה של היהודים כך למי שהנושא מעניין אותו אני ממליץ על הספר של דניאל יונה גודהגן - תליינים מרצון בשירות היטלר * מאד קל להגיד דברים - אך השאלה היא האם הם מבוססים או שמא נאמרו רק כהתרסה ואינם מבוססים את מה שאמרתי אני יכול לבסס * שאלת וגם ענית. אז מה נותר לי להוסיף? הרי לא אמרתי מיין קאמפף ! ואת עצמך מתלוננת על ה"ישראלים" שכותבים דברי הבל כהתרסה בלי להבין בכלל על מה הם מדברים. * לא מדוייק לצערי הספר לא נכתב רק על המאה העשרים לקיום הנצרות * אני גם מזלזל בכל עבודת דוקטורט שהופכת לספר זה הרי ידוע שעבודות הדוקטורט הכי טובות נכתבות בסתר ואינן מפורסמות הרי רק אוויל מושרש יפרסם את עבודת הדוקטורט שלו ! * אין לי ספק שבמיוחד היום, יש צורך בתגובות לעצם הענין. במיוחד ממי שמבסס את אמירותיו ולא סתם זורק דברי הבל שלא קשורים לעניין רק לשם ההתרסה. * ככה בלי הינד עפעף הפכת עבודת דוקטורט, עליה מבוסס הספר, לתיאוריה סהרורית, כדברך. יש לציין כמובן, שדוקטורט זה לא נכתב בשלוחה של אוני' לטביה בישראל מעניין אותי מאד על מה אתה מבסס את האמירה שלך שרק הוא תומך בתאוריה שלו האם קראת את הספר? אתה יודע במה מדובר? דווקא ממך, לא ציפיתי (הכוכביות באות לציין הודעה חדשה.) התרסה היא משפט הנאמר כנגד משהו, כמחאה על אותו משהו, ולא כביקורת. המשפט "הנצרות מבוססת על היהודי כמקור כל רוע", מנוסח כהתרסה כנגד הנצרות. אין בו תשובה לדבר, אין בו ביקורת על דבר, יש בו הצהרה מתריסה כנגד דת הנמצאת בעמדת כוח בעולם. אם אינך רואה התרסות שלך, אך מאשים את כולם בהתרסות כנגדך, כנראה שאיננו יכולים לנהל דיון על דבר. חבל. יחסי יהדות הנצרות היא כר נרחב לדיונים מעמיקים ומעניינים. ולפני שאני עוזבת סופית את הנושא - עבודת דוקטורט היא רק עבודת דוקטורט, היא אינה דברי אלוהים חיים, בודאי שלא בחקר הסטוריה. את התואר מקבלים על ביצוע מחקר והסקת מסקנות מבוססות, לא על גילוי אמת אבסולוטית. אין זה נדיר כלל שבאותה תקופה, דוקטורנטים באותה אוניברסיטה, מגיעים למסקנות הופכיות, ומקבלים את התואר, למרות שסתרו זה את זה. אין זה בא לפסול את עבודתו של גולדהגן, אך עדין כדאי לנקוט זהירות כשמסתמכים עליה, ואין לזלזל בכל מי שאינו מקבל את מסקנות עבודה זו כאמת מוחלטת.
