קבל:
ליליתו כרמית. / מאגיה וכישוף ו הסיפור של לילית הוא אחד הסיפורים המעניינים ביותר מבחינת התפתחות של אלים ומעבר שלהם מתרבות לתרבות ומדת לדת. יש המון המון חומר עליה, ואני כותבת כאן בשליפה מהזכרון, בלי לחפש בספרים. אז אם יש משהו ספציפי שאת רוצה שארחיב עליו, תן קריאה. לילית המקורית היא אלה אכדית ובעצם נקראה ליליתוּ (עם שורוק בו"ו). אכד ושומר היו שתי ממלכות תאומות באזור דרום עירק של היום. ליליתו היתה שדת לילה המלווה את האלה אישתר, אלת המיניות והאהבה. לאישתר היה עץ שנקרא חולופו והיא השתמשה בו כערש כלולות, כלומר כמיטה להתעלסות. האגדה מספרת, שליליתו היתה מקננת בעץ הזה של אישתר, כלומר היא היתה אלה מכונפת, בדמות ציפור. השומרים, אגב, קראו לה בשם כִּיסְכִּיל-לִילָה. היא היתה אחת מהפנים של אלת הפריון הגדולה בלת אילי (גבירת הרוח) או בשמה הכנעני והיותר קרוב לעברית בעלת (גבירה, אדונית, שם נקבה ל´בעל´). אגב היא נקראה גם לילכְּ ואם יש מישהי שנקראת היום לילך וחושבת שזה על שם הפרח, שתחשוב מאיפה קיבל הפרח את שמו... כמו האלה שהיא מלווה, גם ליליתו היתה קשורה למיניות. האכדים והשומרים האמינו, שהיא עטה על גברים ישנים, מפתה אותה, שוכבת איתם ויולדת להם ילדים שדים. פרט לזה, המיתולוגיה השומרית לא מספרת עליה הרבה ומכאן והלאה, היא הופכת להיות שדה יהודית. גם השם שלה משתנה ומאבד את הו"ו בסוף כמו הרבה שמות אכדיים שעוברתו. (למשל חודש תשרי היה באכדית תשריתו). היהדות, שאבה המון סיפורים, מיתוסים ומנהגים מהתרבויות הקדם-מונתיאיסטיות במזרח התיכון: מהשומרים, מהאכדים, מהבבלים, מהפניקים ומהכנענים. אגב, רק אתמול יצא לי לקרוא על הממצאים שמצאו ארכיאולוגים בעיר אוגרית, ונדהמתי לגלות שבין האלים הפגניים שהאוגריתים האמינו בהם, אפשר למצוא את: אל שדי, אל עליון, אל ברית. כולם כינויים שניתנו בתנ"ך לאל היהודי. בכל מקרה, גם לילית מצאה את דרכה לאגדה היהודית. ויש את המדרש המפורסם שמספר, שלילית היתה אשתו הראשונה של אדם הראשון. מקור המדרש הזה קשור ככל הנראה לעובדה שליליתו היתה אספקט של אלת פריון גדולה, האם הראשונה. מה שמעניין הוא שהאגדה מספרת שלילית עזבה את אדם והחלה להתגורר בים סוף מפני שהוא רצה שהיא תהיה מלמטה כשהם מקיימים יחסי מין. זה אחד הדברים שמצביעים על המקור שלה כשדה אכדית שאחראית על מיניות אקטיבית (היא מפתה גברים, לא נכנעת להם). בים סוף היא שוכבת עם שדים ויולדת 100 ילדי שדים ביום. האגדה ממשיכה לספר שאדם הראשון התלונן בפני אלוהים שלילית ברחה לו, ואלוהים שלח שלושה מלאכים להחזיר אותה: סנבי, סנסנבי וסמנגלף. היא קיללה את המלאכים, אבל הם הענישו אותך בכך שלקחו ממנה את כל הילדים שלה ונתנו אותם לאלוהים. זוהי הדרך של האגדה היהודית לספר לנו, שהשדים נמצאים תחת חסות האל ובאחריותו. בכל מקרה המלאכים לא החזירו את לילית ואדם קיבל את חווה הכנועה במקומה. בכל זאת ביהדות מאמינים שבנותיה של לילית, הנקראות לילים, ממשיכות לאנוס גברים תמימים בלילות וללדת להם ילדי שדים. זוהי כנראה הדרך של היהדות להביע את האיסור על שפיכת זרע לבטלה, ובכלל זה אוננות ואפילו קרי לילה. כדי להרתיע את הגברים, מספרים להם שהלילים גונבות את הזרע ויולדות ממנו שדים. עד ימי הביניים היו קמעות נגד לילים מאוד נפוצים. אגב, מעניין הדמיון בין השם לילים לבין השם ´למיה´, שהיא השדה היוונית שגם כן מפתה גברים בשנתם. גם המוסלמים אימצו את לילית וגם זה לא פלא, כיוון שגם הם, כמו היהודים, שאבו הרבה אגדות ומנהגים מהדתות העתיקות של האזור. על פי האיסלם, לילית היא אשתו של השטן וממשכביהם נוצרים השדים, הג´ין. שוב יש כאן רמז למקור האכדי שלה - כשדה שיולדת לאדם שדים. לילית עברה מהיהדות לנצרות ושם שמחו לאמץ אותה כאשתו של השטן, כמו המוסלמים. הנוצרים היו ידועים, בעיקר בימי הביניים, בלהיטותם לקשר כל אל עתיק, ובטח ובטח שדה עתיקה, לשטן. הנוצרים מאמינים שכשלמאמין נוצרי אדוק יש ´חלום רטוב´, לילית צוחקת, כי השטן מנצח אותו. זאת ועוד, לילית מאוד התאימה לתיאוריות הדמונולוגיות הנוצריות של ימי הביניים, לפיהן מכשפות מקיימות יחסי מין עם השטן ועם שדים בחגיגות ליליות. לילית הפכה מהר מאוד ל´מלכת המכשפות´ אצל הנוצרים, ובמובן השלילי של המונח. לילית כחוטפת ילדים הופיעה בשלב מאוחר יחסי, בימי הביניים. מאז ומתמיד היא נחשבה יולדת ילדים שדים לבני אדם, אבל בימי הביניים, כשציד המכשפות היה בשיאו והשטן היה דמות שרק שמו הבעית אנשים עד מוות, הרעיון הזה הוקצן והחלו להאמין, גם יהודים וגם נוצרים, שהיא חוטפת ילדים. כנראה שההתפתחות הזאת היא תוצאה של המדרש, שמספר שאלוהים לקח ממנה את ילדיה השדים. אז בנקמה היא חוטפת ילדי בני אדם. קמעות נגד חטיפת ילדים כוללים את שמות שלושת המלאכים שלקחו את הילדים של לילית. לילית מופיעה ברוב התרבויות שהיו בקשר עם המזרח התיכון העתיק. כבר הזכרתי את היוונים עם הלמיה שלהם, אבל גם בפרס (אירן) מאמינים בלילית והיא הגיעה עד אסיה הקטנה (האטרוסקים העתיקים האמינו בלילית), גרמניה, אנגליה ורומא. לאחרונה יצא לי לקרוא על קישורים של לילית לאינדיאנים ולילידים באמריקות ובעיקר במקסיקו, אבל אני לא בטוחה שבאמת מדובר באותה דמות, ולא רק בשדה דומה לה. זה מעניין איך דמות יחסית לא חשובה במיתולוגיה השומרית והאכדית זכתה לכזאת ´צמיחה´ והאדרה. לדעתי האישית זה בגלל היחס השונה בין הדתות הפגניות לבין הדתות המונותיאיסטיות למין ולמיניות. ליליתו, שהיתה שדה שפיתתה גברים (ואף אחד לא אומר שהם לא נהנו מזה...) - הפכה לאשת השטן, מלכת המכשפות הרעות, סמל להדחת גברים צדיקים. היא היתה מכשיר לקביעת גבולות דתיים למיניות. ..................................................................... הרחבה על ה"לילית".ו ניל האחת / מאגיה וכישוף ו אם כבר העלת את הנושא של הלילית אז הרשה לי לחשוף את הידע המועט שיש לי בנושא,-הלילית: האגדה הבבלית הקדומה על "שדה לילית",שעברה לתוך המסורת היהודית (כניראה כבל בימי גלות בבל ותקופת הבית השני), מקשרת אותה עם תינוקות: הקולות שמשמיעים פעוטות,כאשר הם "מדברים" כביכול או מחייכים מבלי סיבה (או כאשר איש לא נימצא לידם) מוסברי בכמה מסורות יהודיות שלילית מדברת אליהם, ומנסה ללכוד אותם ברשתה. זו אמונה שיש לה שרידים אפילו כיום. בתלמוד למשל ה"לילין" מתוארים יחד עם ה"רוחין" וה"שדין"כצאצאי האדם הראשון, דבר המסביר את כוחם הרבה. רק בתקופת ימי הביניים ,עם עליית הקבלה,נוצרה מסורת כתובה בעניין מעמדה של לילית כבת זוגתו של השטן. ניל. _____________________________________________________________________ מקווה שזה יסביר לך בצורה קצת יותר מפורטת בנוגע ללילית! שלך אסתי.
