morning star
New member
לילית, לוציפר ועוד...
שלום לכולם! את ההודעה הזאת אני כותב כתגובה ל-DREKAR, אך כולם מוזמנים לקרוא ולהוסיף. על לילית: יש המספרים כי לילית הייתה האישה הראשונה, ולא חווה. אך בגלל חוסר התאמתה לאדם ואי ציותה לאל, ברחה לילית מגן עדן ונעשתה לזוגתו של השטן (משהי הגדירה שלילית הייתה הפמיניסטית הראשונה והויכוח שלה ושל אדם היה על ``מי יהיה למעלה``
). בדמנולוגיה (תורת השדים הנוצרית, המושפעת מאוד מהיהדות של סוף ימי בית שני) לילית היא אם השדים, אשר גונבת נשמות תינוקות, פוגעת בלידות ועוד (היא הייתה האשמה בתופעת ה``מוות בעריסה`` עד שהמדע שלל את התואר הזה ממנה). עיקר צאצאיה הם ה``אינקובוס`` וה``סוקובוס`` שדים ממין זכר ונקבה בהתאמה, אשר היו מנצלים אנשים בשנתם לצורכי רביה. יש לי ההרגשה כי כך נשים לא נאמנות ``תירצו`` את הריונן הלא רצוי (או ``בתולות חסודות`` שלפתע תפחו...). עזזאל - כך השם מופיע בספר חנוך שבספרים חיצוניים. הוא היה מנהיג שרי המלאכים שירדו להערבב בבני האדם, וזה שלימד את בני האדם את תורת המלחמה, חרשות הנשק, כרית מתכות ואבני חן וגם את תורת האיפור. כאשר ארבעת המלאכים העליונים (רפאל, מיכאל, גבריאל ואוריאל) הביסו את המלאכים הסורחים וכלאו אותם, עזזאל נכלא במדבר מרוחק (ומכאן הביטוי כנראה ``לך לעזאזל``. עיוות האותיות ייתכן ונובע משגיאת כתיב קדומה אשר הועתקה לתנ``ך או מתוך כך שלא רצו כי המילה ``אל`` תופיע בשם המלאך הסורח) וסירב לחזור בתשובה (בעוד שאר המלאכים כן חזרו בתשובה). כה עוצמתי כנראה היה, עד כי בעוד שלכלוא את שאר המלאכים נדרש מלאך אחד, עזזאל ``זכה`` אף הוא בתשומת הלב המלאה של מלאך אחד (מיכאל אם איני טועה, הנקרא גם ``חרב האל``). קשרו של עזאזל לשטן: בספר ``אדם וחוה`` שבספרים חיצוניים מוזכר השטן לראשונה כדמות רשעית המורדת באלוהים. עד לספר איוב ``שטן`` היתה מילה מקבילה ל``אויב``, בעוד שבספר איוב הינו מעין תובע כנגד בני האדם.מאחר והשטן נפל מגן עדן והיה כנראה מלאך עוצמתי ביותר, קישרוהו אם הדמות של עזאזל. לוציפר - נכתב גם לוקיפר. בלטינית הכוונה ל``כוכב השחר``, בנה של איילת השחר. בדת הרומית הקדומה (אשר בה השפעה אטרוסקית רבה. האטרוסקים היו עם שישב באיטליה), טרם ההשפעה היוונית, לוציפר הוא גם שמו של האל שביחד עם האלה דיאנה ברא את העולם (לפי אמונת הSTREGA, ה-WITHCES האיטלקיים). השימוש המאוחר יותר כשם נרדף לשטן בא מספר ישעיה, פרק י``ד פסוק י``ב עד ט``ו : ``איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גויים. ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון. אעלה על במתי עב אדמה לעליון. אך אל שאול תורד אל ירכתי בור``. לאנגלית זה תורגם כך (יש לזכור, העברית תורגמה ליוונית, היוונית ללטינית ומלטינית לאנגלית, רק השד יודע כמה טעויות בתרגום יש ): ``How art thou fallen fron Heaven, O Lucifer, son of the morning! How art thou cut down to the ground... yet thou shall be brought down to hell, to the sides of the pit``. ישעיה דיבר אל מלך בבל בתקופת הגלות, בעוד הנוצרים בשמחה תירגמו זאת לשטן... סמאל - ניתקלתי בשתי דמויות הנקראות סמאל. האחת היא דווקא מלאך מיטיב, והשניה היא מלאך מזיק. ביהדות סמאל הוא גם ככל הנראה שמו של מלאך המוות, וכך נקשר שמו עם השטן. ארוך, לא? שלך הנווד
שלום לכולם! את ההודעה הזאת אני כותב כתגובה ל-DREKAR, אך כולם מוזמנים לקרוא ולהוסיף. על לילית: יש המספרים כי לילית הייתה האישה הראשונה, ולא חווה. אך בגלל חוסר התאמתה לאדם ואי ציותה לאל, ברחה לילית מגן עדן ונעשתה לזוגתו של השטן (משהי הגדירה שלילית הייתה הפמיניסטית הראשונה והויכוח שלה ושל אדם היה על ``מי יהיה למעלה``
). בדמנולוגיה (תורת השדים הנוצרית, המושפעת מאוד מהיהדות של סוף ימי בית שני) לילית היא אם השדים, אשר גונבת נשמות תינוקות, פוגעת בלידות ועוד (היא הייתה האשמה בתופעת ה``מוות בעריסה`` עד שהמדע שלל את התואר הזה ממנה). עיקר צאצאיה הם ה``אינקובוס`` וה``סוקובוס`` שדים ממין זכר ונקבה בהתאמה, אשר היו מנצלים אנשים בשנתם לצורכי רביה. יש לי ההרגשה כי כך נשים לא נאמנות ``תירצו`` את הריונן הלא רצוי (או ``בתולות חסודות`` שלפתע תפחו...). עזזאל - כך השם מופיע בספר חנוך שבספרים חיצוניים. הוא היה מנהיג שרי המלאכים שירדו להערבב בבני האדם, וזה שלימד את בני האדם את תורת המלחמה, חרשות הנשק, כרית מתכות ואבני חן וגם את תורת האיפור. כאשר ארבעת המלאכים העליונים (רפאל, מיכאל, גבריאל ואוריאל) הביסו את המלאכים הסורחים וכלאו אותם, עזזאל נכלא במדבר מרוחק (ומכאן הביטוי כנראה ``לך לעזאזל``. עיוות האותיות ייתכן ונובע משגיאת כתיב קדומה אשר הועתקה לתנ``ך או מתוך כך שלא רצו כי המילה ``אל`` תופיע בשם המלאך הסורח) וסירב לחזור בתשובה (בעוד שאר המלאכים כן חזרו בתשובה). כה עוצמתי כנראה היה, עד כי בעוד שלכלוא את שאר המלאכים נדרש מלאך אחד, עזזאל ``זכה`` אף הוא בתשומת הלב המלאה של מלאך אחד (מיכאל אם איני טועה, הנקרא גם ``חרב האל``). קשרו של עזאזל לשטן: בספר ``אדם וחוה`` שבספרים חיצוניים מוזכר השטן לראשונה כדמות רשעית המורדת באלוהים. עד לספר איוב ``שטן`` היתה מילה מקבילה ל``אויב``, בעוד שבספר איוב הינו מעין תובע כנגד בני האדם.מאחר והשטן נפל מגן עדן והיה כנראה מלאך עוצמתי ביותר, קישרוהו אם הדמות של עזאזל. לוציפר - נכתב גם לוקיפר. בלטינית הכוונה ל``כוכב השחר``, בנה של איילת השחר. בדת הרומית הקדומה (אשר בה השפעה אטרוסקית רבה. האטרוסקים היו עם שישב באיטליה), טרם ההשפעה היוונית, לוציפר הוא גם שמו של האל שביחד עם האלה דיאנה ברא את העולם (לפי אמונת הSTREGA, ה-WITHCES האיטלקיים). השימוש המאוחר יותר כשם נרדף לשטן בא מספר ישעיה, פרק י``ד פסוק י``ב עד ט``ו : ``איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גויים. ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון. אעלה על במתי עב אדמה לעליון. אך אל שאול תורד אל ירכתי בור``. לאנגלית זה תורגם כך (יש לזכור, העברית תורגמה ליוונית, היוונית ללטינית ומלטינית לאנגלית, רק השד יודע כמה טעויות בתרגום יש ): ``How art thou fallen fron Heaven, O Lucifer, son of the morning! How art thou cut down to the ground... yet thou shall be brought down to hell, to the sides of the pit``. ישעיה דיבר אל מלך בבל בתקופת הגלות, בעוד הנוצרים בשמחה תירגמו זאת לשטן... סמאל - ניתקלתי בשתי דמויות הנקראות סמאל. האחת היא דווקא מלאך מיטיב, והשניה היא מלאך מזיק. ביהדות סמאל הוא גם ככל הנראה שמו של מלאך המוות, וכך נקשר שמו עם השטן. ארוך, לא? שלך הנווד