לא נעים לי להיות פארטי-ספוילר
אבל איתי, שתמיד נותן תשובות מדויקות, מעד כאן קצת: לא מקובל לראות בה"א הסופית של לילה את ה"א הנקבה. בעבר היתה דעה שמדובר בה"א המגמה שבשלב מסוים התקבעה והפכה לחלק משם העצם (כך באואר ליאנדר), אבל כיום, בעקבות ברוקלמן, מקובל לראות את "לילה" כמשקפת צורה מקורית laylay*, עם כיווץ לא שכיח ay > a בהברה האחרונה.
את צורת הנסמך *יחיד* של לילה, לֵילֵי, מוצאים במשנה: "לילי שבת ויומו" (בעברית בת ימינו: ליל שבת ויומו).
ראו למשל בר-אשר, מחקרים, כרך א, עמ 8-7.