עזבי שהגלויה גדולה,
יום שישי, אמצע אמסטרדם, המהנדסים של סימנס מחכים לי, ואני, במקום לרוץ לפגישה, יורד בשלווה תהומית לסניף הדואר כדי לקנות בולים לשלוח שלוש גלויות: אחת לילדים, אחת לי ואחת לאמא של יותם שאפילו לא רצתה בהתחלה להגיד לי איך קוראים לה. בדואר מוכרים הרבה דברים בהולנד, אז אני קונה גם גלויות יפות. בסוף הפגישה, עוד ביקשתי ממנהל הפרוייקט ההולנדי לשלוח עבורי את הגלויות, והוא היה כל כך המום שהבטיח שהמזכירה שלו תעשה זאת ביום שני בבוקר. ואז שאל אותי - אבל כבר תהיה בבית, לא? ניסיתי להסביר לו שזה לא משנה, הגלויות יכולות להגיע שבוע אחרי, העיקר שיגיעו. אני לא חושב שהוא הבין, מכל מקום היה לו מבט קצת מרחם בעיניים. בטח אין להם פורום אספנים בהולנד - הם לא שומרים כלום, הם ממחזרים הכל.