לילה טוב..
אני מנסה להרדם ופשוט לא מצליחה, עולות לי כל כך הרבה מחשבות בראש שאני לא יכולה להשתיק. היום אני ואבא שלי ישבנו על ספסל בגינה וצפינו בטלוויזיה שנמאת בחוץ , הראו כל מיני מקומות יפייפים בעולם ובארץ ואבא שלי זרק לי משפט : " תראי מה אני מפספס " עניתי לו " מפספס? יש לך זמן ללכת ולטייל " הוא הסתכל עליי במן מבט כזה של "מה היא יודעת מהחיים שלה עכשיו". תראו, החיים שלי לא היו כל כך טובים עד עכשיו , שהייתי בגיל 3 אחותי התאומה חלתה במחלת עור נדירה שלמעשה גרמה לקטיעת רגלה השמאלית לאחר טיפולים ארוכים ומייגעים במשך שנים . במהלך זמן הטיפול באחותי שאנו בנות 6 , אמא שלי חלתה במחלת טרשת נפוצה והפכה לנכה וכל הנטל, הלחץ והמאבק נפל על אבא שלי ביום בהיר . כעבור 10 שנים שאני בת 16 הוא חלה במחלת הסרטן והכל התפרק . עד היום שאני בת 23 אני מרגישה לחץ שנובע מהשנים הקשות , לצערי אני חווה את זה כל הזמן. רק שתבינו מה שעבר עליי ועל משפחתי במהלך ה20 שנים האחרונות ובמיוחד על אבא שלי שהחזיק משפחה שלמה על הרגליים ונתן את כולו בכדי שנחזיק מעמד ולא נשבר . אני חוזרת למה שכתבתי בתחילת ההודעה , על כך שאבא שלי מרגיש שהוא פספס, נורא לשמוע את זה ממנו , החיים שלו לא הלכו כפי שהוא תכנן והוא הקריב הכל , הוא כל כך עצוב ומדוכא, שקוע במחשבות תמיד ומלא בדאגה . פוחד מכל טלפון שמצלצל ונרתע מהסביבה. אני לא יודעת איך לעזור לו ולהציל אותו מהמקום האפל שהוא נמצא בו . סתם רציתי לשתף
אני מנסה להרדם ופשוט לא מצליחה, עולות לי כל כך הרבה מחשבות בראש שאני לא יכולה להשתיק. היום אני ואבא שלי ישבנו על ספסל בגינה וצפינו בטלוויזיה שנמאת בחוץ , הראו כל מיני מקומות יפייפים בעולם ובארץ ואבא שלי זרק לי משפט : " תראי מה אני מפספס " עניתי לו " מפספס? יש לך זמן ללכת ולטייל " הוא הסתכל עליי במן מבט כזה של "מה היא יודעת מהחיים שלה עכשיו". תראו, החיים שלי לא היו כל כך טובים עד עכשיו , שהייתי בגיל 3 אחותי התאומה חלתה במחלת עור נדירה שלמעשה גרמה לקטיעת רגלה השמאלית לאחר טיפולים ארוכים ומייגעים במשך שנים . במהלך זמן הטיפול באחותי שאנו בנות 6 , אמא שלי חלתה במחלת טרשת נפוצה והפכה לנכה וכל הנטל, הלחץ והמאבק נפל על אבא שלי ביום בהיר . כעבור 10 שנים שאני בת 16 הוא חלה במחלת הסרטן והכל התפרק . עד היום שאני בת 23 אני מרגישה לחץ שנובע מהשנים הקשות , לצערי אני חווה את זה כל הזמן. רק שתבינו מה שעבר עליי ועל משפחתי במהלך ה20 שנים האחרונות ובמיוחד על אבא שלי שהחזיק משפחה שלמה על הרגליים ונתן את כולו בכדי שנחזיק מעמד ולא נשבר . אני חוזרת למה שכתבתי בתחילת ההודעה , על כך שאבא שלי מרגיש שהוא פספס, נורא לשמוע את זה ממנו , החיים שלו לא הלכו כפי שהוא תכנן והוא הקריב הכל , הוא כל כך עצוב ומדוכא, שקוע במחשבות תמיד ומלא בדאגה . פוחד מכל טלפון שמצלצל ונרתע מהסביבה. אני לא יודעת איך לעזור לו ולהציל אותו מהמקום האפל שהוא נמצא בו . סתם רציתי לשתף