לילה טוב לכולכם.

frid0201

New member
לילה טוב לכולכם.

חזרתי עכשיו מדייט והיה מאוד נחמד , שוחחנו על הקשר שלנו ועל בעיות שעלו ועולות. יצאנו למסעדה טעימה במיוחד במושב קטן ופסטורלי ולבסוף נפרדנו לשלום. נכנסתי לאתר חברותא, לאחר שנכנסתי לאתר של הו"ד והאמת רציתי להגיד שאני חש כי אתר חברותא , הלך ממש רחוק עם הפתיחות והליבראליות וזה כבר לא ניראה אורתודוקסי, לקיים מניין שוויוני עם נשים, הם פרטו שם על שבת גאים וגאות וזה נשמע כמו ערבוביה של איסורים ויחד עם זאת לתבל את זה בקצת מסורת. עשה לי רע לראות שזה מתרחש בצורה הזו. אני לא חושב שלזה התכוון המשורר בהתחלה ליצור קבוצה של דתיים שמתמודדים עם דבר כזה. אתר הוד הוא יותר מגן ומוגן והשדרים שלו אחרים לגמרי. האמת , לא ניראה לי שאופיע לאף מפגש שכזה ולא משנה הכותרת שלו. גם לא לשיחה אנטימית עם איזה רב או משהו בסגנון. אני חש כי אין ביכלתי להיחשף , השהייה בחברה הסטרייטית הרגילה נוחה לי מאוד, ואם הייתי נשוי אז הייתי חש עוד יותר שייך אבל אני לא יעשה את זה מתוך מקום של להיות כמו כולם, אני יעשה את הצעד הזה רק אם אני ארגיש בשל ורוצה במיוחד להינשא עם הבחורה שאני יוצא עימה או עם אחרת שארצה. יש בי רצון כמובן לעיתים להיות במקום הכי חשוף, הכי אמיתי, להיות עם חבר'ה כמוני ,בלי מסכות, ובלי הסתרות, לשבת בחדר כמה חברים אותו דבר לדסקס ולהרגיש הכי משוחרר שיש. אבל אני חושב שלעת עתה לא ארצה לעשות את זה . ואעדיף לחלוק את דבריי בפורום המתוק הזה שכל פעם מחדש אני מופתע כמה שהוא אכן מתוק. אני מקווה לשבת פורה ושמחה , \ אוהב מאנש'
 
במקרה אני מתעסקת עם נשים רבות חרדיו

כולם נשואות, ושמעתי המון כי בעליהן שהוא גם בועלם היה בבחרותו מה שנקרא הומו. ברגע שהוא התחתן, אפי` שהאשה נתנה לו רשות להשפריץ על חברו בימי נידותה, הגבר לא היה מעוניין.
 
את אמיתית? אכן נדמית כיד מכוונת

אולי אני לא מבין כלום אבל חרדית +2 כפי שהצגת עצמך בפורום אחר לא תכתוב כך(?).
 

leopold5

New member
מה שטוב לך

פריד היקר, כל אחד עובר את התהליכים שלו, ובאמת נשמע שבמקום שבו אתה נמצא לא נכון לך עדיין להיחשף. אולי יום אחד תרגיש שזה נחוץ יותר, ואז שתדע שאנחנו (בין אם זה חברותא, הו"ד או כמוך) כאן בשבילך. יהיה לך מקום לראות בו אנשים שמתמודדים עם מה שאתה מתמודד איתו, לשוחח, לשמוע, לשתוק, להיעלם, לדבר, להכיר, מה שתרצה. אנשים שונים בפורום מצאו את עצמם במקומות שונים, וחלק מהם ביותר ממקום אחד. אני באופן אישי מצאתי את מקומי בחברותא, בגלל האיכות הגבוהה של האנשים ושל העשייה. לא קראתי את הטקסט על השבת המדוברת, אבל הייתי בה, ולא ראיתי קצה חוט של חטא (אבל אולי זה בגלל שהייתי עסוק בתפילה ובשיעורי תורה שבהם אני וכל שאר חברי חברותא היינו במשך השבת). שבת שמחה וטובה, נתנאל
 

Nחמן

New member
היכן ראית השמצות ואלו?

לא אחת יש גולשים, שמביעים דעתם בפוחמבי, ואף אני ביניהם: לדעתי יש ל"חברותא" זכויות רבות ואין לי דבר נגד איש מהם. עם זאת לא אוכל להשתתף באירועים, שבהם מתקיימות תפילות מעורבות וזו זכותי המלאה גם להביע מחאה על החריגה מהמסגררת ההלכתיתצ האורטודוקסית. לגבי "כמוך" עד כה לא הצלחתי להבין, מדוע יש צורך בפיצול. מי שחושב אחרת, יבורך. לגבי הו"ד - אני תומך גדול שלהם אבל לא התחתנתי עם איש שם ואינני חש חובה כלשהי כלפי הארגון. עד כה נהניתי מאוד מפעילותו ומקרווה שכך יהיה גם בעתיד. ידידנו היקר נתנאל (ליאופולד) הביע תמיכתו ב"חברותא" ואני מכבד ומוקיר אותו הן בשל דעתו העצמאית והן בשל היותו אדם יקר ונפלא באמת. אינני רואה בזאת סתירה לדעתי, כי גם נתנאל פעל רבות בעבר למען הקהילה, ובהחלט ראוי לברכות. לסיכום: חילוקי דעות אינן השמצות. אעם אנחנו מכבדים זה את זה, לא נותר אלא לברך: תחי הדמוקרטיה!
 

frid0201

New member
זו תחושתי האישית ואי אפשר להתווכח איתה ......

אי אפשר להתווכח עם הרגשה ועם תחושה. אין לי אג'נדה ומסר להעביר , אני בסך הכל שיתפתי איך הרגשתי שקראתי על השבת שהייתה של חברותא, אין לי מושג איך ניראות שבתות בהו"ד כי מעולם לא הייתי ולכן גם לא רשמתי. אם יש משהו שהיה קשה לי בעבר זה שבגלל הנטייה המינית, נמשכתי מאוד למקום הליבראלי, וראיתי שזה עלול לקחת אותי למקום מאוד לא טוב מבחינת הנפש שלי,והמעשים שלי, בהתחלה מאוד התלהבתי מזה, מאוד התחברתי לעניין של השינויים והתמורות שההומואים עוברים בארץ ובעולם, אבל אז ראיתי שזה גם מאוד מסוכן, בעיקר מבחינתי אבל גם בכללי. כי התחלתי להרגיש שאני לא רוצה שהמקום הזה יעסיק אותי כל יום כל היום, אלא שאני מי שאני עם כל שאר החיים שלי וזה חלק מזה. לי יש קושי שזה נהיה שיח של הכלל, קשה לי עם זה, אני מעדיף שחברים לי סטרייטים לא ידברו איתי על היחס שלהם להומואים, או לשמוע כל מיני דיות של אנשים על המצב הזה. אני מרגיש שזה יורד לי לחיים. ובנוסף לזה ברוך ה' זכיתי להתחבר ממקום יותר בריא וטוב לקב"ה ומה לעשות שהסגנון של חברותא לא מתאים לי והאמת אני לא יודע מה הולך בהו"ד מבחינת מפגשים וכו' אבל זה ניראה לי יותר תורני ומנסה לשמור על גבול מסויים. לגבי מניין , בעיניי לעשות מניין משותף בנים בנות שיש בו חזנית אם הבנתי נכון, זה משהו שהיה מאוד מפריע לי והייתי מרגיש ממש ממש לא במקום שלי, כי מה לעשות שאני שואף להמשיך להיות אורתודוקסי ולא לגלוש למחוזות לא לי.למרות שיש עניין שאם אני לא נמשך אז בעצם אין בעיה, אבל השאלה האם רבנים המוסמכים לזה התירו את זה הלכתית. אני לא שופט אף אחד ובאמת שאיש באמונתו יחיה, אני גם הייתי במקום אחר, ודברים שחשבתי בעבר ועשיתי , ואפילו דברים שאני עושה מידי פעם הם איסורים גמורים, ואני לא מנסה להיות 'צדיק' . אבל בתפיסה שלי אני עושה הפרדה בין איסור שאני יודע שהוא איסור ,ואני יודע שאני כרגע חוטא, ואני לא רוצה לחטוא , לבין ללכת למקום שהוא להכשיר משהו שהוא אסור מסיבות אלו ואחרות. בשורה התחתונה הקבוצה מתאימה לסגנון מסויים של אנשים , הרבה יותר פתוחים, ליבראליים , דתיים לייט, דתלשים וכד'. כך ניראה לי . אני חושב שבעבר הייתי ממש מוצא את עצמי שם, היום לא. ולכל אוהבי הקונספירציות שאומרים שיש פה משהו מכוון... :) צאו מהסרט שלכם ויפה שעה אחת קודם. אני חושב שמה שיפה בפורום הזה זה שיש פה מגוון דיעות וסגנונות של אנשים, החל מהומואים מוצהרים, ליבראליים, דתיים, חרדים, תורניים, בארון, דו מיניים , ועוד.. מה שחשוב זה שאני אוהב את כולם, ומאחל לכולם רק טוב
 
מסכים , לא אתווכח על תחושות

אני חושב שדווקא מהמקום הליברלי,ההומואיות תופסת פחות מקום להעסיק אותך. כשאתה חזק בדת , זה עוד יותר מקשה לקבל את עצמך . כך אני רואה את זה. אבל איש באמונתו יחיה
 

Nחמן

New member
אתה דורך על מוקש

אולי אינך יודע אבל לא מעט גזרות חכמים נוצרו בשל הצורך לעשות סייג ולא להכשיל את הרבים. הנה לדוגמא: האם יש איסור בתורה לרכוב על גבי בהמה בשבת? לא! אז מדוע אסרו חכמים? משני טעמים: האחד - שמא יקטוף ענף של עץ בשבת כדי לעשותו שוט לבהמה ויעבור על איסור "תולש"; השני - שמא יצא חוץ לתחום 2,000 אמה מחוץ לעיר. תאמר: כיום אין לנו חשש, שמיא יבוא לתלוש ענף בשבת, כי לכל בהמה יש שוט מוכן,.. התשובה: אין גזירה זזה ממקומה. משהו נועז יותר: התורה ציוותה עלינו לתקוע בשופר בראש השנה. באו חכמים וביטלו מצווה זאת, כאשר ראש השנה חל בשבת. מה הטעם? לא הכל בקיאים בתקיעת שופר ושמא ילך התוקע אצל מומחה ויטלטל השופר 4 אמות ברשות הרבים ויעבור על איסור "הוצאה". תאמר: אבל כיום יש מומחים הבקיאים בהלכות תקיעות והם גם יודעי תורה ולכן אין חשש, שמא יטלטל וכו'. התשובה: אין גזירה זזה ממקומה. חשוב לרגע: חכמים ביטלו מצווה מן התורה כדי לנמנוע איסור בשוגג ואילו אתה לא התבקש/ת לבטל שום מצווה. רק להקפיד על צניעות. אי אפשר גזירה אחת להומוסקסואלים וגזירה אחרת לשאר. חוקה אחת יהיה לכם. שבת שלום!
 

נתיN

New member
פינת ההלכה האורתודוקסית

לכל המלעיזים, למיטב ידיעתי (ולא שנכחתי שם) המניין מתבצע במתכונת של 'שירה חדשה'. שירה חדשה לקחו בדיוק את מה שמותר. אלא שהדגל הליברלי שלהם מעצבן יותר מדי רבנים אורתודוקסים. למשל, השו"ע בעצמו כותב שלאשה מותר לעלות לתורה אבל הרבה רבנים יעקמו את האף. אפשר פשוט לקרוא את הספר של הרב דניאל שפרבר (אבא של...) בנושא ולראות עד כמה באמת זה אסור. והרב שרלו הגדיר בצורה מבריקה את מניין שירה חדשה כ'יושבים על הגדר' - לא מחוץ לה (אבל גם לא ממש בקונצנזוס של הפנים).
 

Nחמן

New member
האמן לי

שהרבנים יודעים את השו"ע היטב. אין יותר מדי רבנים אורטודוקסים ולא מעט מדי רבנים ליברלים. הפרופ' דניאל שפרבר מנסה לפרוץ גדר ולהכשיר בכך את דרכה של ביתו. לצערנו הרב באמת יש יותר מדי "רבנים" קונסרבטיבים ורפורמים, שמנסים למצוא "חידושים" עד כדי התרת איסורים מדאורייתא. זה התחיל מ"שירה חדשה". כבר נתקבל המנהג על דעת רבני ישראל - וזה איננו מנהג חדש אלא מקור לו בשו"תים עתיקים - שלמרות ה"היתר" אשה לא תעלה לתורה ובוודאי לא תהיה ש"ץ. מי שאיננו נוהג כך, נקרא "פורץ גדר" ועליו אומר שלמה המלך: "ופורץ גדר..." (ראה במגילת "קהלת"). גם לשבת על הגדר אין זדו מעלה גדולה. בעיניי הרי זו פריצת גדר מפורשת ואתה - עם כל הכבוד לך - טרם הוסמכת לפסוק הלכה ובוודאי לא הוסמכת לפסוק בניגוד להלכה, כי מנהג ישראל לא רק דין הוא אלא אף חזק מדין.
 

נתיN

New member
אני לפחות למדתי על איך ההלכה מתפתחת.

כנראה בניגוד אליך. אתה עדיין חושב שיש לרבנים איזו התגלות אלוקית, שיש להם איזה מונופול על התורה. כשכתוב 'מותר' בשו"ע, אני לא צריך את תיווכם של רבנים כדי להבין מה זה אומר. דברים שאתה עושה היום נחשבו פעם ע"י רבנים ל'יהרג ובל יעבור'. עליה לארץ ישראל למשל. לימדי חול למשל. זכור לי שהרב שלי בישיבה התיכונית סיפר לי שפעם היו מעיפים תלמידים על זה שהם לבשו ג'ינס. מי אתה שתדבר ככה על הרב שפרבר? אין לך מושג ירוק איך ההלכה עובדת. אם מנהג ישראל הוא חזק מדין אז הוא לא מנהג, הוא דין. שוב אתה לא יודע להבדיל בין אמירות ערכיות של חכמים לבין איך באמת עובדת ההלכה. גם בגמרא כתוב ש'החמיר הכתוב בדברי חכמים יותר מבדברי תורה', ובכל זאת כשפוסק רוצה למצוא היתר בכל תחום שהוא יהיה הרבה יותר קל כשזה משהו שמקורו בחכמים. אבל אם אתה רוצה לקרוא את הקטע הזה כמו קראי -תהנה.
 

Nחמן

New member
אני מכבד את עמדתך

אבל לא מסכים אתך. כאשר אני למדתי בישיבה, ספק, אם הוריך הכירו זה את זו, ואם הם חשבו, שבנם יצא כה מוכשר. הטעות הגדולה שלך היא היעדר הנכונות מצדך לשמוע בקול הרבנים, שמוסמכים לפרש את ההלכה. לצערנו הרב כבר נרצח כאן בארץ ראש ממשלה בגלל פושע נאלח, שהתעטף ב"איצטלא דרבנן" ועשה דין לעצמו. גם אני יודע לקרוא את השו"ע. במשך שמונה שנים למדתי בכיתה א' ואפילו קיבלתי דיפלומה על כך...
האם יעלה בידך לומר, שאתה יודע, שתרופה מסוימת עשויה להועיל בניגוד לדעת הרופא??? לא ולא! אתה יודע, שהרופא למד הרבה מאוד עד שקיבל את ההסמכה. גם הרבנים למדו לא מעט ולא כל "בר בי רב דחד יומא" רשאי להתריס כנגד הרבנים: אני יודע טוב מכם. גם הרבנים למדו את השו"ע (חובה!) וגם הם יודעים לפחות סעיף אחד יותר ממה שאתה יודע. אם כל הרבנים החליטו פה אחד, שהדבר אסור, לא יכול לקום פרופסור, שהוא איש מדע דגול אבל מעולם לא הוסמך לפסיקה (לא כל רב יכול לפסוק הלכה בניגוד לדעת הרבנים אלא אם כן הוא גדול מהם בחכמת התורה), ולחלוק על פוסקי הדור, ובוודאי אתה, שספק אם ראוי אתה לנשק את האבק שתחת סבוליות נעליהם, אינך יכול להתווכח עם הרבנים. אינני בא להתייחס למיעוט שבמיעוט גם בצד האחר מאותה סיבה, שביטלתי את סמכותו של פרופ' שפרבר. מנהג ישראל דין הוא. אתה צודק. כוונתי הייתה לכך, שיש דין, שמקורו בתורה והוא נזכר בשו"ע ויש דין, שמקורו במנהג. על דין כגון זה נאמר: "ופורץ גדר ישכנו נחש". אם בני עדות אשכנז נהגו שלא לאכול קטניות בפסח, אזיי האיסור לעבור על מנהג זה חמור יותר משאר האיסורים בשו"ע. ועוד: דע לך, שהרבנים המוזכרים כמתנגדים נחרצות לעירוב נשים בתפילה טבקריאה בתורה אינם מןם הקנאים הקיצוניים. לא אחת מחפשים הם כל דרך אפשרית שהיא להקל. רק במקום, שאין דרך כזאת, שם הם פוסקים בהתאם להלכה הצרופה. הרשה נא לי לצטט קטע מתוך "ויקיפדיה": דרכה של הלכה – קריאת נשים בתורה: פרקים במדיניות פסיקה התזה המונחת בבסיסו של הספר היא שההלכה צריכה להיות ידידותית ולמצוא פתרונות מתאימים לזמן, למקום ולתקופה. מכיוון שבדור הזה לנשים יש שוויון, מציע שפרבר לבחון מחדש אותם תחומים הלכתיים בהן נשים היו מנודות. כמקרה מבחן כתב על עליית נשים לתורה, מנהג בהחלט לגיטימי לדעתו. חלקו השני של הספר מנסה להסביר את כל הגישה הפילוסופית-הלכתית של שפרבר לגבי ההלכה, כיצד ההלכה מנסה ומוכרחה להתמודד עם שינויי הזמן והתרבות ובנויה בצורה כזאת של התמודדות עם שינויים אלה, ומוטלת חובה על הפוסקים לנסות לתקנם. לא כל דבר ניתן לתקן, יש גם מגבלות וגם עליהן שפרבר דן. הוא מסביר מה צריכה להיות המגמה ומה הפרופיל ההלכתי של הרב בימינו, מה צריך לדעת ושצריך להיות רגיש ליחיד, לרבים, לתקופה ולחברה. מתוך קטע זה עולה במפורש, שהרב שפרבר רואה עצמו כחוקר תלמוד אך לא כפוסק. לכן הציע מה שהציע אולם הצעתו נדחתה. לעומת זאת כל הרבנים האוסרים נוסח "שירה חדשה" מתירים להקהיל קהילות נפרדות לנשים ולאפשר להתפלל ולקרוא בתורה בהתאם להלכה. לסיכום: אלמלא החכמים, לא הייתה לנו תורה. כל אחד היה עושה "שבת" לעצמו ומפרש א6ת התורה בדרך הנוחה והראויה לו. תנו כבוד לתורה!
 

נתיN

New member
תפיסה חרדית ידועה

שמשווה את הרבנים לרופאים. אני מסכים איתך על העובדה שלא כל מי שבא לו יכול להיות פוסק הלכה. אבל ההבדל הוא, שברפואה הרבה פעמים המדע הוא יותר מדוייק, ובהלכה הרבה פעמים הגדרים הם יותר מעורפלים. למשל, בנושא של קריאת נשים שכתוב שלא נהגו מפני 'כבוד הציבור'. כבוד הציבור הוא לו מונח דאורייתא, והוא גם לא מונח שמופיע בגמרא. למען האמת, הוא לא מונח הלכתי. ואז מתחיל דיון - מה זה כבוד הציבור? אבל הדיון הזה הוא לא דיון בגדרי דאורייתא או דרבנן. מי יכול לקבוע יותר טוב מהציבור עצמו מה זה כבוד הציבור? טעות שניה, שלא כל רב רשאי לחלוק וכו' כי יש פוסקי הדור - הדבר נכון רק במקרה של סנהדרין. מכיוון שאין לנו סנהדרין, אין סמכות פסיקה אחת. ולכן אם לרב יש סברה שעומדת בכללים הההלכתיים, גם היא מנוגדת לדעתו של הרב עובדיה נניח - מותר לו לפסוק ככה. רק במקרה של סנהדרין יש דבר כזה שלרב יהיה אסור לפסוק נגדם. גדולי הדור הוא לא מונח הלכתי, אין דבר כזה שאם הרב אליהו נניח פסק משהו זה יחייב את כולם. והדבר השלישי, מה שכתבת 'חמור יותר משאר האיסורים בשו"ע' - שוב, זה לא נכון. הרבה איסורים בשו"ע מקורם בדאורייתא, קטניות לא יותר חמור מהם. דבר רביעי, ההיסטוריה של ההלכה מלאה בדוגמאות כאלו של שינוי מהנוהג. פרוזבול או היתר עסקה, הערמה וכו'. כל פעם כשאיזה פוסק אומר 'כל זה בזמנם, אבל הכי...' הוא למעשה משנה את הפסיקה הנהוגה. והנה דוגמא לדרכי הפסיקה, מתוך הספר 'מקור ברוך' של ר' ברוך אפשטיין, בנו של 'ערוך השולחן': פעם סיפר הגאון הנזכר לאבא מרי מה שראה בענין כזה מדרכי הוראה, לרבו הגאון ר' חיים מוולוז'ין. והסיפור יקר ונרגש ומצויין ואספר אותו במלואו. פעם אחת החל הגאון ר' אליהו את סיפורו. ישב רבו הגאון ר' חיים אצל השולחן וסביבו עותרים אותו הרבה מתלמידיו הגדולים אשר במשך הימים האירו את שמי עולם התורה ושיהיו למאורות גדולים בישראל. והנה אשה אחת באה בשאלה: הכינו צנון בשומן, ואחר כך נודע שהסכין שחתכו בו הצנון היה חלבי. ויחשוב ר' חיים רגע קל, וישאל השואלת: מן איזה מראה מבחוץ היה הצנון, ממראה שחור או ממראה לבן? ותען האשה: ממראה לבן. אמר ר' חיים: אם כן, כשר הצנון לאכילה. ותלך לה השואלת. והתלמידים משתאים ומשתוממים, ומחליפים מבטיהם זה לזה מתימהון. ושואלים זה לזה "מה זאת?" איזו נפקא מינה במראה הצנון? איפה מצא רבינו חידוש זה שלא שמענו מעולם, וכולו פלא. ר' חיים ראה לדעתם והרגיש בתמהונם, והשתמש במקרה זה הבא לידו לשנות להם פרק בכללי ההוראה, ויחשוב ענינו וניכר היה כמו סידר לעצמו דבריו אשר יאמר לדבר בזה. ואחרי כן פנה אל התלמידים ויכן את ליבם להאזין לדבריו בשום לב. והוא אומר להם, כמה גדולים דברי חכמים גדולה שימושה של תורה ואני מלא רצון כי אינה ה' לידי מקרה, אשר על פיו אשנה לכם פרק בדרכי הוראה, וכאשר תיזכו להיות שלוחי דרחמנא, להורות לעם ה' הדרך ילכו בה, תיקחו לכם לקו המידה את אשר אורה לכם, הוראה כללית על כל ההוראות. ולכשתיזכו תיבחנו אותה וראיתם וידעתם כי אמיתתה ויישרתה. ועם זה תיווכו על ההכרח והנחיצות להשתמש בה. ואת החפץ הגדול אשר תימצאו בה. והיה דרכיכם קודש, צדק ומישרים. ועתה ארצה לפניכם דברי מבוארים ומפורשים. דעו לכם בני כי מקובל אנוכי מרבינו הגדול הגר"א, והוא גם פקד עלי לנהוג כן שלא אבטל דעתי בהוראה מה שנראה לי לודאי ולברור וכמו שכתב הרב במורה "נקוט כלל זה בידך שהעינים הם לפנים ולא לאחור ואיש איש בחלקו אשר חונן בו מאת ה'" אך עם כל זאת, הוסיף רבינו הגדול להורות לי שעלי להיות מתון וזהיר מלעבור על דעת השולחן ערוך ועל פסקיו. וכאשר יבוא לידי מקרה כזה בהוראה שדעתי נוטה מאחר דעת השולחן ערוך אשתדל ואתיגע לתור אחרי איזה פתח ואמתלה, אך כי קלים ורפואים ולומר שלאופן כזה ולמצב ולמקרה כזה, אשר אנחנו דנים עליה לא כיון השולחן ערוך וכי בתנאים כאלה בענין הוראה זו שלפנינו לא היה השולחן ערוך פוסק כמו שהוא פוסק עתה. ובזה אקיים גם פסק השולחן ערוך וגם דעתי אני ונצדק קודש. דבר זה וחיפוש אחר אמתלה נחוצים בכפליים, ראשית לחלוק כבוד לאבי הפוסקים המקובל לכל ישראל, בעל השולחן ערוך, והוא מקובל לנו כאחרון הראשונים וכראשון לאחרונים. וכמה גדול זכותו, כי כמה וכמה גדולי ישראל עיטרו, קיטרו, באוריהם ופרושיהם והוא כתלפיות שהכל פונים אליו. שנית שלא לו ידפוק לו למורה שעבר על פסק השולחן ערוך. ומוסיף הגר"א, שהשולחן ערוך תופס בדעה שהצנון הוא ממיני דברים חריפים, ומהיות כו, היתה דרושה שאלה זו לצאת באיסור. אך אני דעתי נוטה בהחלט לדעת הפוסקים שהצנון איננו נחשב לדברים חריפים, ולכן שאלה זו צריכה לצאת בהיתר. אך הן אם כה אפסוק, אעבור במפורש על דעת השולחן ערוך, ובזאת לא הורשיתי וגם לא אחפוץ. לכן מצאתי לי פתח, ועמדתי על התכלית שזכרתי, כי באופן מצב מקרה שאלה זו גם השולחן ערוך לא התכוון לאסור. (למרות שהוא לא יכול להוכיח בודאות שבאמת השו"ע לא התכוון לאסור. זו סברה). דבר חמישי, הרבה פעמים גם למה שהציבור נוהג יש השפעה על ההלכה. לדוגמה תקנת עזרא על הטבילה, או פסיקות של רבנים חרדים שלא להשתמש בפלא פון ושאשה לא תדבר בטלפון ציבורי (פסיקה נדמה לי של ר' אשר וייס, אני לא בטוח), שלא נתקבלו בקרב הציבור. כך שגם לנוהג של הציבור יש יכולת להשפיע על ההלכה. אני לא משוכנע שבדור הבא האשכנזים עוד ימשיכו לשמור על מנהג הקטניות למשל - כבר היום יש רבנים שאומרים שאם כתוב על מוצר 'מכיל קטניות' זה רק תערובת ולכן מותר גם לאשכנזים, ושאם מתארחים בבית של ספרדים יש קולות מסויימות. אגב, אני לא טוען שזה רק לקולא, נניח כיסוי ראש לגברים זה משהו שכל הציבור נהג בו אפילו שהוא לא מחייב כל היום לפי השו"ע. לסיכום, גם דברים בהלכה יכולים להשתנות. זה לא אומר שכל מי שקם בבוקר ומחליט לשנות משהו יכול, אבל בכללים מסויימים, בסברות מסויימות, ובתנאים מסויימים - כן, ועובדתית זה גם קרה בהיסטוריה של ההלכה האורותודקסית. זה לא הופך את המשנים לקונסרבטיבים. אז מה בכל זאת ההבדל ביניו לבין הקונסרבטיבים? זה כבר נושא לשיחה שלמה, שאין לי שום כוונה להיכנס אליה.
 

Nחמן

New member
צדקת לפחות במשפט האחרון

אם ניכנס לדיון בעניין ההבדלים בין הרפורמים והקונסרבטיבים לבין האורטודוקסים, לא נצא מזה. לצערי הרב גם זמני כיום איננו כה בשפע כבעבר וככל שמצבי יוטב, אחזור לעסוק בצורכי ציבור כצעט כל היום. אי לכך אנסה להשיב בקצרה על דבריך. טעות היא לא לתת משקל חיוני לדעת ההלכה. ראשיחת - התורה היא "סם חיים" ומי שעובר עליה צפוי לתת את הדין. הרפואה לעומת זאת היא מדע ומדע לעולם איננו מדויק לחלוטין. כאשר התורה קובעת שאסור, אז אסור ואין כל מקום לפשרה. בעצם כל הוויכוח וכל הנסיונות להוכיח את צדקת דבריך איננו איתי. עליך להפנות אותו לרבנים ותהא סמוך ובטוח, שהרבנים לןמדו את המקורות שלך מכל כיוון אפשרי. אשיב לך בקצרה בעניין הקטניות: גזירת הקטניות היא גזירה עתיקת יומין ואין בכוח רבני דורנו לבטלה. עם זאת החכם עיניו בראשו ועל תערובת קטניות לא גזרו. לכן כל מאכל, שנתערבבה בו תערובת קטניות בשיעור של פחות מ- 1/60, האיסור בטל אולם בתנאי, שהתערובת נעשתה לפני י"ד בניסן. חלק מהפוסקים החמירו גם על תערובת קטניות וטעמם ונימוקם עמם אולם זו כבר חומרה ולא גזירה. לכן המחמיר תבוא עליו ברכה ולשומע ינעם. גקם תקנות ה"פלאפון"הן תקנות משונות של פוסקים מחמירים, שהחליטו, שאסור לקבל הודעות כתובות בפלאפון מפאת הסכנה, שטיבה לא פורסם מעולם. יש אומרים: שמא יכתוב אדם דברים, שאיננו רגיל לאומרם בע"פ; ויש אומרים: שמא יסיח דעתו מן הלימוד. אלה וגם אלה נהרו אחר גקחמותיו של איש שיווק חרדי, שביקש לשווק מכשירים "כשרים" לציבור החרדי. לעניין הקטניות אכן הקלו כאשר מתארחים בבית ספרדי, כרי איסור הלבנת פנים חמור עשרת מונים מהאיסור לאכול תערובת קטניות, שאיננה ניכרת, או לאכול מכלי, שבושלו בו קטניות. בעניין "שירה חדשה" הטעם פשוט: אשה איננה יכולה להוציא גבר בדבר, שהגבר חייב בו. מעבר לבעייה של הצניעות ושל התערבבות גברים בנשים ומעבר ל"קול באשה ערווה" כל מה שפסקו, שאשה יכולה לקרוא בתורה ולהיות ש"ץ בקבלת שבת או בפסו"ד, הרי זה רק במקום, שאין שם גברים. בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת התופעה של קריאת נשים את המגילה ושום רב לא מיחה בידם. רק לו היו קוראים אותה בפני גבר כלשהו, הרי הגבר כאילו לא שמע כלל קריאת מגילה וכמובן לא יצא ידי חובה.
 

נתיN

New member
חרדי, כמו שאמרתי.

מעבר לעובדה שהתעלמת מכל דברי בנושא ההלכה ונתפסת לנושא הקטניות. ראשית - "התורה היא "סם חיים" ומי שעובר עליה צפוי לתת את הדין. הרפואה לעומת זאת היא מדע ומדע לעולם איננו מדויק לחלוטין. " שוב אתה לא יודע להבדיל בין אמירות ערכיות להלכתיות. לא חלקתי עליך שהתורה היא סם חיים. אלא שברפואה, או שאקמול יעזור לו או שלא. בתורה לעומת זאת, בגלל שמדובר בטקסט, היכולת לתמרן היא גדולה יותר. ואני אביא דוגמאות לזה רק מחז"ל עצמם - עין תחת עין. לכאורה היית אומר 'התורה אומרת וזה חד משמעי'. או העובדה ש'ומלתם את ערלת לבבכם' לא דורשים כציווי מפורש. ובכל זאת לא אומרים את זה, ובכל זאת יש מקומות שחכמים עקרו דבר מן התורה ב'שב ואל תעשה'. שנית, 'כאשר התורה קובעת שאסור, אז אסור ואין כל מקום לפשרה' - אז תסביר בבקשה את היתר עסקה ואת הפרוזבול. תסביר את פיקוח נפש, ותסביר לי (הפעם המיליון שאני אחזור על זה) את הפסיקה של הרב פיינשטיין לרופאים בשבת. אני לא חולק על זה שאיסור תורה הוא איסור תורה, אלא על הטרמינולוגיה הזו שאתה משתמש בה שהיא חרדית קלאסית, סיסמה ריקה מתוכן שאין לה כל קשר עם המציאות ההלכתית. כל זאת, מכיוון שבפועל הרבה פעמים אמירה מפוצצת כמו 'התורה קובעת שאסור' פירושה שהתורה קובעת שדבר אסור בצורה אחת, ובצורה אחרת הוא יהיה מותר. ואגב, את כל הדברים האלו בדבר איך ההלכה עובדת אני אומר על סמך רבנים ופוסקים שלמדתי אצלהם. הטענה שרבנים למדו את המקורות מכל כיוון אפשרי - טענה שאני חלוק עליה, אבל גם אם נניח שהיא נכונה - לא אומרת שהם למדו את המציאות מכל כיוון אפשרי. ודבר אחרון - איך אתה מסוגל לטעון כנגדי על חוסר אתיות, כשאתה בעצמך במקרה שזה לא נוח לך מחליט מה שיקולי הפסיקה בתקנות הפלאפון? למה שלא תגיד שאלו דברי אלוקים חיים של רבנים גדולים? מה קרה כאן ל'רבנים שישבו ולמדו את המקורות מכל כיוון אפשרי?' לפחות תהיה קוהרנטי. ולעניין שירה חדשה. אין בתפילה של אשה 'קול באשה' (הרב סולובייציק דחה את הטענה הזו כששאלו האם אשה יכולה לומר קדיש, אם כי אינני זוכר מה הייתה התשובה המלאה האם מותר או אסור). יש דברים שאין חיוב לשמוע אותם ע"י גבר כי אין בהם הוצאת ידי חובה וחיוב מניין בשבילם - קבלת שבת נניח. למיטב ידיעתי, במניין המקורי בירושלים הם בדיוק נמצאים במקום הזה - מה שאין צורך להוציא בו ידי חובה נאמר ע"י נשים. לגבי קריאת מגילה, אם נשים היו פטורות מקריאת מגילה אז היית צודק, כי מי שפטור לא יכול להוציא את מי שחייב. אבל מכיוון שגם נשים חייבות, יש איזה רב אחד לא כל כך מוכר שפסק שאשה יכולה להוציא גבר באופן עקרוני (גם אם אין לנהוג כך לכתחילה), אבל בטח בשבילך הוא רפורמי או קונסרבטיבי.
 

Nחמן

New member
לא התעלמתי

אלא לא תמיד יש זמן למאמרים ארוכים. הפוסקים הרב ליאור, נרב אריאל, הרב שפירא ועוד שייכים במוצהר למחנה הלאומי. חז"ל אמרת?! לחז"ל הייתה סמכות להפקיע מצוות שופר ולולב בשבת. אין דבר כזה יכולת תמרון. ברגע שנחתמה המשנה והגמרא, נחתמה ההלכה ואי אפשר עוד לשנותה. היתר עיסקה איננו פשוט כלל וכלל. רק למי שעושה עסקים והוא מקבל ונותן יש היתר להשתמש בכך. האזרח הפשוט, שמבקש משיכת יתר בבנק לצורך הגדלת הנאותיו, לפי רוב הפוסקים עלול לעבור על איסור ריבית למרות ההיתר עיסקה. ההיתר עיסקה מתיר לעשות עסקים ולהרוויח וכדי לא להיכשל באיסור ריבית הופכים הצדדים לשותפים העיסקה. הפרוזבול הוא תקנה של הלל הזקן. ברגע, שתהיה במדרגתו של הלל הזק3ן תוכל גם לתקן "שירה ישנה". פיקוח נפש היא מצוות עשה מדאורייתא. הרב פיינשטיין לא חידש דבר בעניין ההיתר לרופאים לחזור לביתם בשבת לאחר מילוי תפקידם. זוהי תקנת חז"ל נושנה. מהיכן אתה היודע, מה למדו הרבנים, ועל מה הם נבחנו? האם גם אתה למדת או נבחנת עמהם? בעניין הפלאפון אין לרבנים שום מקור הלכתי. האיסורים כמו באינטרנט ובטלוויזיה אינם אלא משום התכנים. לגבי קבלת שבת - ידוע שמותר גם לאשה להתפלל אבל נשות ישדראל צנועות ו"קול באשה = ערווה". מה עוד? לגבי מגילת אסתר - איך ידעת??? אשה חלייבת במקרא מגילה משום שאף הייתה באותו הנס. החיוב של הגבר כולל יותר ככל מצוות עשה, שהזמן גרמא, שנשים פטורות מהן. לכן גבר יכול להוציא ידי חובה אשה ולא להיפך. חוץ מזה בית הכנסת הוא בנת תיאטרון. מי שיראת שמים עליו, לא יזלזל בכבוד התורה כמו למשל קורח ועדתו...
 
למעלה