ליירט רדיאל

[יואב הלל]

יתר על כן

חלק ממכשירי GPS החדישים מאושרים לביצוע גישות מכשירים מעבר לעוד יתרונות רבים כמו ETA, GS, בסיס נתונים של שדות תעופה, Go to לשדה הקרוב ביותר, חיווי גובה ובטח שכחתי יתרונות נוספים. לפני כשנה טסתי מאילת לשדה דב בקוקפיט של דאש 7. המטוס נראה כמו מלחמת העולם השנייה + קצת, אבל ציידו אותו ב-GPS והחיים קלים. אמנם הטייס האוטומטי פרימיטיבי יחסית ולמיטב ידיעתי לא מקבל הוראות מה - GPS אבל לפחות הצוות יודע איפה הם נמצאים.

 

[דוד איזנברג]

GPS לגישות מכשירים

יואב, GPS אינו מאושר לגישות מכשירים כלל וכלל. לא זאת אף זאת: הוא אינו מאושר כמכשיר, שניתן להסתמך עליו בלעדית, לניווט מרחבי בטיסות מכשירים. הוא עדיין בגדר Nice To Have. מטוסי-נוסעים מנווטים בעזרת מערכות ניווט אינרציאליות, שהן אוטונומיות לחלוטין ויכולות לנווט ללא קבלת אותות חיצוניים (בניגוד ל-GPS). המגמה, כפי שכבר קראנו במאמרים שהוזכרו כאן לאחרונה, היא כן להסתמך יותר ויותר על GPS. הכל בינתיים ניסיוני. בפועל, רבים אכן מסתמכים על GPS יותר מאשר על VOR. אין ויכוח, שזה יותר פרקטי, נוח, מפנק וכד´. דוד

 

[חנן נהרי]

GPS כעזר נווט

זה ממש לא מדויק, דוד. יש הרבה שדות בעולם (רובם בארה"ב) שפיתחו להם נהלי הנמכת GPS מאושרים. נכון הוא שזה עדיין לא ל"נחיתות דיוק". לגבי טיסות מרחב GPS מאושר ברב הנתיבים היום. נכון שאסור שהוא יהיה עזר הנווט היחיד. לידיעתך למערכת אינרציאלית מגבלות רבות ומשמעויות יותר. המשובחות והיקרות ביותר מסוגן נסחפות בסביבות 1.5 ק"מ לשעה. תאר לך טיסה מת"א לניו יורק שתסתמך רק על מערכת אינרציאלית. לכן גם מערכת אינרציאלית לבד אינה מספיקה. צריך "לעדכן" אותה מדי פעם וזה נעשה בעבר ע"י VOR או TACAN למיניהם והיום על ידי GPS. המערכת לכן נקראת היום EGI - EMBEDDED INS GPS

 

[דוד איזנברג]

מקבל בשמחה

את ההערות. נכון, מערכות אינרציאליות נסחפות ונהוג לעדכנן מעת לעת. למרות זאת, אחד היתרונות שלהם (ויש לזה גם השלכות צבאיות) שהן אוטונומיות וקשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לשבש את פעילותן "מבחוץ". תודה, דוד

 

[דוד איזנברג]

עוד הבהרה קטנה

בניגוד לניווט עצמו, גישת-מכשירים נעשית ע"י קליטת שידורי מערכת ILS, הממוקמת בשדה-התעופה. מערכת זו מדוייקת ביותר.

 

[יואב הלל]

Garmin 530 כדוגמא

בלי לפגוע בכל הנאמר עד כה, מצורף Certification note כפי שמופיע באתר היצרן.

 

[יואב הלל]

מערכות אינרציאליות

למיטב הבנתי את ההסבר שקבלתי בזמנו מקברניט 747 באל על יש במטוס שלוש מערכות אינרציאליות מקושרות מחשב אשר מחשב ממוצעי סטייה של המערכות ובתיקון למערכות VOR כל עוד יש קליטה. בטיסה מעל האוקיאנוסים יש מאות ואף יותר מיילים ללא קליטת שום עזר ניווט (להוציא GPS). לא קשה לחשב מה יהיה גודל הסטייה במיילים של חצי מעלה טעות ב - course בלג בין לונדון לניו יורק למשל.

 

[דוד איזנברג]

גם לפני ה-GPS

המטוסים טסו וחצו אוקינוסים. הם עשו זאת אפילו עוד לפני שהיו VOR-ים. אני מניח, שכאשר התקרבו עד כדי עשרות מיילים ומעלה אל החוף, יכלו לקלוט עזרי-רדיו ולתקן את השגיאה, שהצטברה מעל הים הגדול.

 

[מייק ריכפלד]

ואז...בימים עברו אלה...

השתמשו בתהליך ה PLOT המפורסם שדובר בו לפני מספר ימים - למציאת המיקום. "ימים עברו אלה" - שנות החמישים ולפני - (של המאה הקודמת). גם אנחנו נגיע למאה ה 21 - בענייני מבחנים לרשיונות. מייק..

 

[אריאל אריאלי]

ILS לא תמיד מדוייקת

מערכת הנחיתה האוטומאטית העונה לכנוי ILS, היא מערכת הבנויה משתי מערכות נפרדות. משדר ה-LOCALIZER והאנטנה שלו ומשדר ה-GLIDE SLOPE והאנטנה שלו. חלק חשוב ביותר בשתי התת-מערכות הן האנטנות. אנטנת ה-LOCALIZER ממוקמת בקצהו המרוחק של מסלול הנחיתה והיא משדרת את שתי האלומות (שתי אלומות נושאות שני צלילים, האחד בתדר 90 הרץ והשניה בתדר 150 הרץ) בפריסה אופקית כך שמרכז, או ציר המפגש שלהן מקביל לציר האורך של המסלול ובמרכזו. אנטנת ה-GS משדרת שתי אלומות (גם כאן שני טונים) בפריסה אנכית כך שציר המפגש שלהן מוטה בזוית של בין 2.5 מעלות ל-3.5 מעלות מעל האופק. ע"מ שאנטנת ה-GS תשדר את האלומות שלה בזוית הדרושה, היא בנוייה כך, שמבחינה חשמלית הקרקע שלפניה משמשת כעין "מראה מדומה" המשתתפת בפרמטרים המכניים של האנטנה עצמה. אלא, שכאן קיימת בעייה. ע"מ שהקרקע שלפני האנטנה תוכל לקחת חלק במשחק, עליה להיות בעלת תכונות חשמליות מסויימות. מסתבר כי דרגת רטיבות שונה של הקרקע, צמחייה (חורף קייץ) ואפילו מכוניות חונות, משנים את התכונות החשמליות של הקרקע מה שגורם לציר המפגש של שתי האלומות לשנות את זויתו ביחס לאופק! בזמנו יצא לי לעבוד באחד מבסיסי חיל האויר בצפון שם הייתה מותקנת מערכת ILS ואני זוכר כי כל פעם היה צריך לבוא ולבצע כיוונון מחודש של האנטנה. לקח לנו הרבה זמן עד "שנפל האסימון" והבנו כי הבעייה הייתה בצמחייה שגדלה ופרחה בחורף ושבקייץ יבשה ומתה. ובנוסף לכל הצרות, הטופוגרפיה של הקרקע גם היא משפיעה על קו ההתפשטות של אלומות המשודרות מהאנטנה ולמרות שכולנו יודעים כי ההתפשטות נעשית בקו ישר, מסתבר כי לטופוגרפיה יכולת "לכופף" את הקרן! ואפשר גם להוסיף עוד מגרעת של מערכת ה-ILS: קו הגישה לנחיתה קבוע והוא מהווה מעין פשרה בין כל סוגי המטוסים הבאים לנחיתה. מול כל החסרונות שמניתי, שימוש ב-GPS (או, למען הדיוק ההיסטורי - DGPS) מנטרל את השפעת הקרקע ומאפשר לכל מטוס לגשת לנחיתה במסלול הגישה האופטימאלי עבורו. אריאל אריאלי

 

[אריאל אריאלי]

GPS כבר מאושר לניווט בנתיבים

כעזר ניווט עיקרי. ישנם דגמים המאפשרים (ומאושרים ע"י ה-FAA) כעזרי ניווט לגישה Non Precission Approch. היום כבר עובדים על בחינת המכשירים לגישת מכשירים מלאה. אריאל אריאלי

 

[vasp]

מי אמר חשיבות , זה כולה לטסט

נראה לי שאחרי כל התגובות שלנו הוא בכלל לא רוצה להוציא רישיון , כולה רוצה לעבור את המבחן בשלום

 

[אילן גורן]

מיקי שיחקת אותה

מיקי , לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב . חזק ואמץ ! אילן

 

[vasp]

כן מיקי שיחקת אותה הבחור מוכן לטסט

אילן , עכשיו רוץ לחנות מחשבים הראשונה שאתה מוצא , וקנה לעצמך FS2002 ואתה מוכן למבחן , תגיד גם לבוחן שאתה אלוף בפלייט סימולאטור .

 

[ZeevRozenek]

GPS vs. VOR-ADF

I

 

[okolski]

אינני מסכים עם דעתך בנושא!!!!

הסימולטור משמש ככלי אימון מצוין ליירוט רדיאל וממחיש את הנושא בצורה מצוינת ומתנהג כמן VOR אמיתי(יש להכניס תדר וכ"ו) נכון זה לא מונע מלשאול את המדריך אבל אחרי אימון ב-FS אתה מבין/יודע בפני מה את עומד ותשלט על הנושא בצורה טובה

 

[eyalmnm]

יש לי מעין סימולטור לכך

שלח לי את הדוא"ל שלך.

 

[דורון עוז]

סימולציה On-line

סימולציה חביבה מאוד, עזרה לי מאוד לסדר בראש את כל הכיוונים, יירוט רדיאלים, תיקונים לרוח, VOR ,ADF ,Holding וכו´. בוחרים מכשירים, ממקמים את המטוס והתחנות, קובעים רוח, לוחצים T להקלטת הנתיב ו-H להסתרת המטוס, ו"טסים" עפ"י המכשירים!