tale of two halfs. בראשונה תקפנו את ריבאונד ההתקפה (כאמור עושים זאת במכוון בעונה), עזר לנו להשאיר פוזשנים בחיים, להימנע מהתקפות מעבר שלהם ופשוט לשים נקודות קלות על הלוח. מאלון פתח עם גרין במשבצת של גרנט על מנת להשתוות אליהם בסייז והוא היה מצוין, אחרים הוסיפו קליעה מבחוץ(הכדור זז), מוריס היה מעולה מהספסל כרגיל ועזר לשמור על היתרון. אפשר לציין מחצית מנומנמת של איידי.
ברבע השלישי המשחק התהפך כי הם החליטו שהם בהתקפת מעבר נצחית ויצאו מהר גם אחרי סלים שקלענו, כפו קצב שלא היינו מסוגלים לעמוד בו מבלי לבצע טעויות הגנתיות או עבירות מיותרות (הגיעו לבונוס באותו רבע והענישו). ג'וקר קיבל 2 רכות מהשופטים וירד מוקדם מה שרק העצים את הריצה שלהם. השיגו למעשה שליטה על המשחק ולא הסתכלו לאחור. הורטון-טאקר הלך לסל בכל הזדמנות, שרודר והארל היו טובים. היו צריכים ללכת על האחרון יותר כשחלק את הפרקט עם יוקיץ'.
עוד הערה על ל"א, שיחקנו מעט אזורית וחייב לציין שקארוסו הוא פשוט זהב מול אזורית, לא מפסיק לזוז מבצע חסימות בלי כדור, עושה מה שאפשר.
חששנו לתקוף את ריבאונד ההתקפה בידיעה שאולי נפקיר את ההגנה, והמאבקים הפכו לעבירות או החטאות. איבודי הכדור התחילו להעירם, סיימנו עם יחס אב'-אס' של 19-15...
מורי היה ממש טוב, למרות שהיה צריך לעבוד קשה מידי בשביל מה שהשיג. התקררנו בהמשך, בעיקר מילסאפ וברטון שלא פגעו בכלום. אין קבוצה שיודעת לצופף כמו הלייקרס, פשוט לא הצלחנו להכיל יום קליעה חלש ועדיין להגיע לטבעת.
ג'וקר היה די חלש, אני אומר לכם, משהו קרה עם המיד-ריינג', אני לא אומר סתם. לא מתיימר לדעת בדיוק, פשוט הוא לא זרק אחד נקי שתי משחקים והדבר היחיד ששמתי לב אליו הוא שהשומר משנה או מקצין את עמידת המוצא ככה שרגל ויד ימין ממש בחוץ על מנת להפריע למבט. כנראה מהמרים על יתרון אתלטיות כי הם מעניקים יתרון יחסי בחדירה לסל או אם ג'וקר פשוט ילך לפוסט אפ, אבל ככה הם מאטים את קצב המשחק שלנו ומביאים עזרה בפנים. בקיצור יותר קל להתמודד אתו ככה, כשאתה מכתיב את המהלך. בשלב מסוים דיוויס עמד כל כך קרוב שיוקיץ' נתן לו באמפ והלך לסטפ-באק שנכנס, פשוט זריקה קשה מאוד שאתה לא רוצה להתרגל אליה. אולי הוא צריך להרים טלפון לדירק.
ברבע השלישי המשחק התהפך כי הם החליטו שהם בהתקפת מעבר נצחית ויצאו מהר גם אחרי סלים שקלענו, כפו קצב שלא היינו מסוגלים לעמוד בו מבלי לבצע טעויות הגנתיות או עבירות מיותרות (הגיעו לבונוס באותו רבע והענישו). ג'וקר קיבל 2 רכות מהשופטים וירד מוקדם מה שרק העצים את הריצה שלהם. השיגו למעשה שליטה על המשחק ולא הסתכלו לאחור. הורטון-טאקר הלך לסל בכל הזדמנות, שרודר והארל היו טובים. היו צריכים ללכת על האחרון יותר כשחלק את הפרקט עם יוקיץ'.
עוד הערה על ל"א, שיחקנו מעט אזורית וחייב לציין שקארוסו הוא פשוט זהב מול אזורית, לא מפסיק לזוז מבצע חסימות בלי כדור, עושה מה שאפשר.
חששנו לתקוף את ריבאונד ההתקפה בידיעה שאולי נפקיר את ההגנה, והמאבקים הפכו לעבירות או החטאות. איבודי הכדור התחילו להעירם, סיימנו עם יחס אב'-אס' של 19-15...
מורי היה ממש טוב, למרות שהיה צריך לעבוד קשה מידי בשביל מה שהשיג. התקררנו בהמשך, בעיקר מילסאפ וברטון שלא פגעו בכלום. אין קבוצה שיודעת לצופף כמו הלייקרס, פשוט לא הצלחנו להכיל יום קליעה חלש ועדיין להגיע לטבעת.
ג'וקר היה די חלש, אני אומר לכם, משהו קרה עם המיד-ריינג', אני לא אומר סתם. לא מתיימר לדעת בדיוק, פשוט הוא לא זרק אחד נקי שתי משחקים והדבר היחיד ששמתי לב אליו הוא שהשומר משנה או מקצין את עמידת המוצא ככה שרגל ויד ימין ממש בחוץ על מנת להפריע למבט. כנראה מהמרים על יתרון אתלטיות כי הם מעניקים יתרון יחסי בחדירה לסל או אם ג'וקר פשוט ילך לפוסט אפ, אבל ככה הם מאטים את קצב המשחק שלנו ומביאים עזרה בפנים. בקיצור יותר קל להתמודד אתו ככה, כשאתה מכתיב את המהלך. בשלב מסוים דיוויס עמד כל כך קרוב שיוקיץ' נתן לו באמפ והלך לסטפ-באק שנכנס, פשוט זריקה קשה מאוד שאתה לא רוצה להתרגל אליה. אולי הוא צריך להרים טלפון לדירק.