ליום נערות שילה ...

אם כבר

אז המושג הגיע בכלל מתחום הרפואה, כשם של מחלה בה גברים החלו לפתח סממנים נשיים (חזה תפוח, קול גבוה וכו') ולהיפך. מאוחר יותר העתיקו את שם המחלה לתחום בריאות הנפש, ו"פמיניזם" הפך להיות הפרעה נפשית בה נשים מתנהגות כמו גברים: כוחניות, דעתניות, משכילות וכיו"ב. רק הרבה הרבה אחר כך "הליגה הנשית" קיבלה את השם "התנועה הפמיניסטית", בלי שום התעלמות מההקשרים הקודמים של המילה.
 

טל קר

New member
אתה קצת מתבלבל. בשעתו

הפמיניזם היה בעיקרו הזרם הליברלי. שמשמעותו היתה: אם תהיי מספיק דומה לגבר, תזכי לזכויות כמו שמקבל גבר. הדגש היה באמת על זכויות, בעיקר כפי שהן באות לידי ביטוי בחוקים. מאז עברו כמה שנים, הבינו שישנה בעיה מובנית בכך שמתיחסים לגבר כאל סולם המדידה, ושהתיחסות זהה למי שאיננו זהה, היא גם אפליה, וכמו שניתן מענה בחוק לצרכי גברים, כך יש מקום לתת מענה בחוק גם לצרכי הנשים. פותחה הבנה של תהליכים היסטורים שמשפיעים גם בהווה (לא מדובר באפליה לאורך ההיסטוריה שאיננה עוד עמנו, אלא באפליה לאורך ההיסטוריה שממשיכה ביד רמה, ואי שינויה גורם לאפלית הנשים בהווה). כשלא היו מודעים אז מילא, אבל כשמודעים, למה לא לשנות? אם יודעים שנוצרו מנגנונים שמקדמים גברים, למה לא לאזן אותם במנגנונים שיקדמו נשים כך שיווצר איזה איזון? למה לא לבקש ששוויון הזכויות יהיה לא רק אות מתה, אלא גם יבוצע בפועל, למשל שאם מפלים נשים מבחינה כלכלית (שכר וקידום), יאזנו את זה עד שהמצב יסתדר? למה שלא לתת זכויות שתומכות בתנאים סבירים להריון ולידה? האם הגבר הוא עד כדי כך סרגל המידה מבחינת המחשבה שלך, עד שכל חוקי הלידה הם "זכויות יתר"? בנוגע לצבא - כאן חלוקות הדעות בין זרמים שמתנגדים לצבא בצורתו הנוכחית, וטוענים בעד אי גיוס עד שהמחאה תהיה מספיק מאסיבית כדי לעורר את הצורך בשינוי מהותי, לבין זרמים שנלחמים בעד שוויון הזדמנויות בצבא, מה שלא קיים כיום אפילו לא על הנייר. לאור כך שמדיניות הצבא לא נקבעה על פי רוב של חברות כנסת, או על ידי אחת מאלופות הפיקודים, או הרמטכלית, או שרת הבטחון, להאשים נשים במדיניות הצבא נראה לי די מופרך. ממליצה בהקשר הזה על הספר המצוין של ד"ר אורית קמיר, של האוניברסיטה המשודרת "פמיניזם זכויות ומשפט" שמראה איך המשפט הלכאורה ניטרלי, למעשה עוצב לענות על צרכי גברים ולא מתחשב דיו בצרכי נשים. לדוגמא, הדגש על האונס הסטריאוטיפי של זר מאחורי השיחים, שכל מה שהוא איננו כזה זוכה להקלות, כלמעשה מי שחשוף יותר לאלימות מזרים הם גברים, ונשים חשופות יותר לאלימות מבית.
 

TalReshef

New member
אני מסכים עם חלק מדברייך

ויש, כמובן חלק אחר. בגדול אני סבור שזה שאמור לקבוע סולם ערכים שלא נתפר על בסיס יכולות הגברים, הן הנשים כמובן. אני מתרשם שכבר היום מעניקה החברה זכויות והטבות רבות לאישה היולדת, והשאלה הנותרת היא אם אלה מספיקים, בדומה לכל זכות סוציאלית הדורשת תקציב. אני לא חושב שיש מקום לערב בין נימוקים פמיניסטיים לפציפיסטיים, שזה מה שעומד בבסיס הדרישה להמשך הפטור של הנשים משירות קרבי או צבאי בכלל. אני מסכים שלאורך שנים סבלו הנשים מאפלייה שלילית, אבל היום רבים יותר הסעיפים בהם יש אפלייה שלילית של גברים (צבא, מזונות, אחזקת ילדים וכו'). לאורך השנים גם היתה אפלייה שלילית של המונים על בסיס של צבע עור, דת, מוצא ועוד ותקינת אפלייה מתקנת לכולם היא אפלייה שלילית של המיעוט שהוא גברי, בהיר עור ושייך לקבוצת הרוב מבחינת דת ומוצא, ובתור נציג של קבוצת המיעוט הזאת (כ-15% מהאוכלוסיה בישראל) נראה לי שיש לנו כבר מספיק עול על המוואר גם ככה.
 

טל קר

New member
אם תהיה מעונין לפתח את הדיון, אשמח

להעבירו לפורום 68 על מנת להרחיב. בכל מקרה, כיום אין מצב של יצוג שווה לכל הקבוצות, איזה 50/50 של נשים גברים, ויש בקשה לעבור ל75/25 כדי לדפוק קצת גברים כמו שנשים נדפקו בעבר. זה שכיום, בהווה, יש תת יצוג לנשים, וכשהמצב ממשיך כמו שהוא, יש זכויות *יתר* לגברים. אין שוויון הזדמנויות כיום לגברים ונשים. לא רק בגלל שכל הגברים חושבים שתפקיד האשה במטבח (למרות שיש כאלה) אלא כי נוצרו כל מיני מנגנונים שבגלל שיש גברים כיום בראש הפירמידה בחברות, ומנהלים מעדיפים דומים להם, או בגלל רשתות חברתיות וכד' אז עדין גברים מקודמים יותר מנשים. זה אפילו לא שבעבר היתה אפליה, וכיום זה 50/50 ובגלל שאריות מהעבר המצב עדין גרוע. זה שכיום, בימים אלו של שנת 2003 הסיכוי של גבר ואשה בעלי כישורים זהים (ואני לא מגיעה אפילו לזה שהבעיה החברתית מתחילה עוד קודם, עם ההסללה והעדר הנגישות לכישורים זהים) איננו זהה. העדפה מתקנת לא אמורה להוביל למצב של 90/10 לטובת נשים, אלא להתבטל כשהמצב יגיע לסביבות 50/50. כנ"ל לגבי כל מיעוט אחר. אין כאן אפליה שלילית במובן של תת יצוג של גברים (שאני כמובן נגדו, אבל אנחנו רחוקים מזה שנות אור) אלא במובן של השמטת כמה זכויות יתר. העדפה מתקנת צולבת של כל הכיוונים, גם אם היתה בפועל ולא רק תיאורטית, היתה מובילה לכך שאחוז הגברים האשכנזים הסטרייטים בקידום היה זהה לאחוזם באוכלוסיה, לא נמוך ממנו. אין איזו דרישה להשפיל עד עפר ולתת תת יצוג. רק דרישה ליצוג הוגן. נשים מופלות בכל מקום. בצבא (מה שחשוב זה לא רק כמה שנים זה, אלא מה שאתה עושה בהן. כמו פרופ' יורם יובל שדיבר על כך שמצב האמריקאיות עולה על מצב הישראליות מבחינת המודעות לשוויון, כי מה שמלמדים נשים בצבא בגדול, ב"תוכנית הלימודים הסמויה" זה להיות כינור שני ולתת שירותים לבכירים גברים. אצלי בצבא למשל הייתי פקידה, כל הנשים במחלקה היו פקידות, כל הגברים במחלקה היו קצינים. זו חוויה משותפת לא רק לי, אלא להרבה נשים שאני מדברת איתן), בעבודה, בספירה הביתית, בפוליטיקה, בדת, בכלכלה, YOU NAME IT. לא הבנתי את דבריך שמי שאמור לקבוע סולם ערכים שלא נהתפר על בסיס יכולות הגברים זה הנשים כמובן. קודם כל, למה רק נשים? רק שחורים נלחמים במאבקי שחורים? רק גייז במאבקי זכויות הלהט"ב? רק ערבים הם שמאלנים? שנית, כבר יש מוסדות קיימים, שרובם "בשליטה" גברית. אתה מציע מוסדות מקבילים?
 
ודאי שיש! אנחנו יצאנו בלבן

לחולל בכרמים, או לפחות ללכת לידם, לאורך מה שנשאר מהנהר לאור הירח (גל החום הבלתי אפשרי הזה ייבש גם את הנהר המקומי כמעט לגמרי (לא הריין שרק ירד בבערך מטר וחצי, אלא זה של פרייבורג). * אל מול מילוא של אב אהבה מתמלמלת באויר בוהקת בחוֹם הלב מלוֹבן אֶל לוֹבן פינג-פונג מבטים בין לובן זוגי לַלְּבנה בְּחוֹם הקיץ מבשיל בַּגינה אגוז נובטת שושנה.
 
למעלה