חה. חה חה חה. חה חה. ../images/Emo128.gif
הגבולות ששרטטת, והנחות שעשית אינן נכונות. אם כבר, השיטה הצרפתית הרפובליקנית היא זאת שהינה ליברלית באמת, ומתייחסת לבני אדם כבני אדם ראשית כל, ע"י זה שהיא דוחה את הרב-תרבותיות. משום שבשום חברה מערבית אין למעשה שום כפייה בנושא ה"תרבותי-אומנותי" ( עולמי הפניעמי של האדם), הגישות במערב שונות רק ב"כפייה" בנושא החוקתי-חברתי ( היחסים בין פרטים בחברה, ובין הפרט לחברה). הגישה הרב-תרבותית היא זאת ששופטת, ומעניקה זכויות וחובות לא ע"פ כלל שוויוני שבו כל בני-האדם שווים, אלא לפי "התחשבות בקונטקסט התרבותי של תת-התרבות", גם בתחום המשפט, וגם בתחום ההתייחסות החברתית להתנהגות מסויימת. דבר שני הוא שהגישה השלטת בישראל היא בהחלט לא הגישה הרפובליקאית הקלאסית. אולי יכולת להגיד את זה בשנות ה50 וה60 - אבל ממש לא בעשורים האחרונים. האווירה החברתית, החוקתית והשיפוטית, היא בהחלט במודל הרב-תרבותי. יש לך למעשה זכויות וחובות שונות כתלות ב"זהות התרבותית שלך". אתה יכול לראות את זה בכל מקום, לרעה, ול"טובה". הלוואי וזה לא היה כך, אבל אלו אינן העובדות בשטח.