לטל בן שחר - אייקידו

WhiteBear

New member
ווייי איזה מרגיזים שאתם...

אני שואל שאלה אחת פשוטה והיחידי שעונה לי (ובעקיפין) זה בן. אז אני שואל את כולכם האם צ´י, כנושא, הוא: כמו לימוד לחימה בטאי צ´י - עדיף ללמוד אותו אחרי עבודה אחרת על הבסיס. או, כמו לימוד רפואה סינית - עדיף ללמוד אותו במקביל לעבודה על הבסיס. מה נותן את האפקט הכי מוצלח מבחינת ההתפתחות שלי כלוחם ואדם בריא???? (ושמישהו יגיד לי שהשאלה הזאת לא ברורה
), הדוב הלבן. (
)
 
סליחה, מה היתה השאלה? ../images/Emo6.gif

(חיקוי של מושון, חגיגה בסנוקר...
). כתשובה (ישירה), לשאלתך (הישירה): שוחחתי לא מעט עם אנשים שעוסקים ברפואה אלטרנטיבית (שיאצו, רייקי וכו´), עיסוק לכשעצמו, או כנספח לעיסוקם באומנויות לחימה. כמט כולם, הגיעו לידי הבנה עמוקה יותר של אומנויות לחימה (ושל צ´י בזכות העיסוק "הרפואי" שלהם).
 

WhiteBear

New member
אאאררררגגגגג!!!

אני צוחק בפנים, עמוק עמוק בפנים. תאמת גם סתם ככה אני צוחק. אבל זה לא היתה התשובה לשאלה שלי!!! אני שואל בנוגע לתירגול ישיר של צ´י (מה שזה לא יהיה, זבן מדבר עליו). האם לעשות אותו בהתחלה? (כמו שיאצו) או בהמשך? (כמו יו-הו) נשימה עמוקה טל, נשימה ע-מ-ו-ק-ה.... זהו, נירגעתי
אני מעריך את התשובה שלך סלבו (זה גם משהו שדוד תמך בו כששאלתי אותו). ואם אנחנו כבר בנושא, יש המלצות על מקומות טובים ללימודי שיאצו (או משהו השווה לו ברמתו בארץ)? הדוב, הרגוע, הלבן.
 

aiki-freak

New member
אני יכול להמליץ לך

לא ללמוד במדיסין!!! (כמי שנכווה). שמעתי הרבה דברים טובים על המרכז לטאו שיאצו ( דוד בטח יאשר...) אגב...משהו מעניין.. ריוקיו אנדו, המאסטר של טאו שיאצו הוא גם מורה בכיר לאייקידו עד כמה שאני יודע...( יש אפילו התייחסויות לאו סנסאיי בספר שלו... דוד אתה יודע על כך משהו? האם יצא לך לפגוש את אנדו סנסאיי? בקשר לשאלה שלך, אני חושב שנדונת לתסכול בעניין הזה כי גם בתוך עולם האייקידו והטאי צ´י הדיעות חלוקות בעניין זה... (אני אגב חושב שכן רצוי ללמד "צ´י" כבר מהשלבים הראשונים, בלי להזניח דברים אחרים כמובן. אצלינו בדוג´ו מתרגלים הרבה תרגילי "קי". - במיוחד בשיעורים שאני מעביר כשאני מחליף את המורה שלי...)
 
מצטרף להמלצות כלשונן, פחות או יותר:

מדיסין - כנראה לא כדאי (בכלל, אני מנחש שכל ה"נחשבים" הם הרבה פחות טובים...) טאו שיאצו - מאוד כדאי. אי-שם באמצע יש כל מיני מקומות טובים (ומומלצים!), כגון בית הספר לרפואה של בי"ח מכבי. שלך, בן
 
נדבר על זה באימון הפורום

יש דברים שצריך להסביר פנים אל פנים, אחרת סתם מסתבכים. (אבל זאת רק דעתי...
)
 

WhiteBear

New member
אני יהיה חייב להגיב בזעיפת פנים...

אני זועף פנים. (עכשיו סיימתי:
) זהו, הטל הלבן.
 
דוב, אני ייתן לך תשובה עוד יותר

מרגיזה, ובעקיפין אכניס לבן בהפוכה. הנה זה: עיתוי התרגול הישיר של צ´י תלוי באופיו של התלמיד. תלמיד שהוא פתוח ל"נסתר" ושאולי למד קצת אוקולטיזם לפני שהתחיל עם אומנויות לחימה, כנראה מוטב לו להתחיל מיד עם התרגול הישיר. תלמיד שהוא מראש ציני ואוהב להאמין רק במה שהוא רואה, צריך לעבוד קודם על הטכניקות הגופניות ולהגדיל את עוצמת הצ´י בעקיפין. אז כנראה שזה טוב שיש מורים כאלה ויש כאלה. למשל בדוג´ו שלנו יש תלמיד שהתנסה קודם במקום שמלמד צ´י ישירות, ובשבילו זאת היתה חוויה מאד לא טובה. כשהוא הגיע אלינו אפילו "לנשום אל הבטן התחתונה" נשמע לו מאיים ו"מיסטי" מידי.
 

mapopo

New member
אני מסכים עם אמיר ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif

אי יודע למשל שהמורה של אמיר- שלמה דוד.. הוא זה שהביא את האייקידו בכלל לארץ.. הוא זה שפיתח אותו , למד את האייקידו ביפן... הוא מורה מעולה, ויש מורים מעולים.. אומנם טל בן שחר כנראה לא מכHר את כולם והוא נותן חוו"ד על מי שהוא מכיר... אבל אני ממליץ בחום על שלמה דוד כמורה מדהים בעל ידע רב מאוד באייקדו!! MAPOPO
 
תשובות לגשם!!! ../images/Emo6.gif

איזה כיף (הכל. שאת מתעניינת במכון הזה עכשיו בזכותי, שדעתי נחשבת בעינייך, שאת רוצה ללמוד אייקידו... הכל כיף!!!) ב"דגשים אחרים" התכוונתי לכך שבכל יום יש שם מורה אחר (הם מחלקים ביניהם את המערכת השבועית) וכל מורה מלמד בדגשים אחרים, בשני מובנים: 1. כל מורה מעדיף להתרכז בדברים אחרים. אחד בכלי נשק, אחד בבסיס, אחד בהגנה עצמית וכולי (זה פחות או יותר לפי מה שהבנתי... זה לא תמיד מדוייק וחוץ מזה יכול להיות שלא הבנתי נכון את אופי הפעילויות שם...) 2. כל מורה תופס אחרת את האייקידו, מאמין בדברים אחרים, מיישם אחרת את הלימוד. זה נותן עושר התייחסויות עצום, לדעתי. זה היתרון הגדול ביותר של המקום המופלא הזה, בעיני. 2 מורים עדיפים על מורה אחד, 3 עדיפים על שניים. וכמובן, עדיף 2 מורים שונים לגמרי אחד מהשני, מאשר 2 מורים שדומים בתפיסתם. כך אני סבור. המלה "אמיתיים" נאמרה בהקשר של אופן ההתייחסות שלהם לתלמידים, לשיטה, ללימוד. הם אינם מתחבאים, לפי מה שראיתי (נוכחתי בשני שיעורים שם), מאחורי ה"שיטה" או מאחורי ה"מסורת". הם באמת נמצאים שם כדי ללמוד וללמד ולא משום סיבה אחרת. בהרבה מקומות אני חש שהמדריכים והתלמידים נמצאים שם מכוח איזו שהיא אינרציה תמוהה, משולבת ברצונות שונים, שאחד מהם הוא הרצון ללמוד וללמד, אך לא כרצון מוביל או מפעיל. הם שם נמצאים במלוא נוכחותם (מורים ותלמידים), מנסים באמת ללמוד וללמד ולהבין, לא בורחים משאלות קשות, לא בורחים מלקיחת אחריות (הם מלמדים משהו שהם מלמדים, לא משהו ש"ככה צריך" כי "ככה לימדו אותם", שזוהי בריחה מאחריות), לא עונים בכעס, לא נותנים הרגשה ש"תבוא, תתאמן 20 שנה - ואז אולי תבין, אולי לא" אלא מוכנים לדבר על הכל, בשיא הכנות והפתיחות, שזה דבר מאוד נדיר אני חושב. לזה, פחות או יותר, התכוונתי. אבל חשוב לזכור שהתרשמותי מוגבלת (להיות נוכח בשני שיעורים מהצד זה לא מציאה גדולה), שדעותי מנוגדות לדעותיהם של הרבה אנשים בפורום הזה (ולא ממש סביר, סטטיסטית, שכולם טועים ואני צודק) ושהערכה לדיעה של מישהו אחר מובילה הרבה פעמים לאי-לקיחת אחריות. שלך באהבה, בן
 
למעלה