לטאקילה

לטאקילה

באתי אל ביתך, ועל פני פרשתי מסכה למען תהיה ערגתי עזה ונסתרת. באתי אל ביתך כי צינה אחזה בי ובקשתי להצית יקודות מעזות אימרותייך. ובהיות מגע עירומך שופע אל חדרי חדרי, יודע אני כי נפשי בנפשך נעקדת. אנא הבעירי בי אש מאוויים לוהטת ובעוצמת תשוקותייך אלהט. נעמת לי אישה
 

טאKילה

New member
נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה

נִיחוֹחַ גּוּפְךָ נִשָּׂא אֶלֵי מֵרָחוֹק וּמַבְּטֵי נִיצוֹץ תְּשׁוּקָה מְרַחֵף אֵלֶיךָ סוּפַת רְגָשׁוֹת מִבֵּין כִּתְמֵי הַחֹשֶׁךְ. הַלַּיְלָה פָּרַם בְּגוּפִי רָז יְצָרִים בְּשִׁכְרוֹנִי נָשַׁקְתִּי לִשְׂפָתֶיךָ אַךְ הָעֶצֶב טוֹרֵף כְּאֵב הִתְפַּקְּחוּת וְיָדִי כְּמֵהָה חֲלוּשָׁה לָגַעַת.
 
האם מותר לשיר?

עַרְבִּית מִתְכַּרְבֵּלָה, וְהַדְּמָמָה ֹשוֹתֶקֶת, מֵיתָר נוֹגֵן, בִּנְגִינָתוֹ קָפָא. הָאִם מֻתָּר לַשִּׁיר ? וְכֹה גָּדוֹל הַשֶּׁקֶט, וְאַתְּ מֵעֲבָרִים אֵלָיו צוֹפָה. וּלְשֶׁמֵע צְלִיל נִפְרָט, אֶפְשָׁר שֶׁאַתְּ זוֹכֶרֶת, אֶפְשָׁר שֶׁאַתְּ יוֹשְׁבָה, וְהָגוּתֵך הִיא בִּי. אֲנִי אֶת כָּל שֶׁיֵשׁ בִּי, צָפַנְתִּי לְמִשְׁמֶרֶת, וְאֵת דְּמוּתֵך, נָשָׂאתִי בְּלִבִּי. שְׁתִיקָה וְלֹא שְׁתִיקָה, מִלִּים וְלֹא מִלִּים, מִכָּל פִּנָּה, דּמוּתֵך אֵלַי נִבֶּטֶת, וְאָנֹכִי יוֹצֵק דְּמָעוֹת בְּתוֹךְ צְלִילִים. הָאִם מֻתָּר לֵשִׁיר? וְכֹה גָּדוֹל הַשֶׁקֶט.
 
למעלה