לטאו היקר
נשימה לפני שאתה נוסע, הרשה לי לאחל לך את הטוב ביותר.
הדברים הגדולים, כמו מסע ארוך, מציאת תחושה של בית במלונות קטנים ללילה, תחושה של פגישה עם מכר ותיק, למרות שאתם לא חולקים אפילו שפה משותפת, תחושה של אחווה ורעות עם אנשים שמעולם לא פגשת וכנראה שגם לא תפגוש.
הדברים הקטנים, כמו להגיע למקום שכוח אל אחרי נסיעת לילה, בחמש וחצי בבוקר, ולגלות פנים מחייכות מאחורי דוכן למכירת מרק נודלס עם עוף... להוציא מהתיק את הכילה ולהירדם בחיוך, לרצות לבכות מרוב אושר ויופי של הנופים, הפשטות והאנשים.
להכיר תרבות שלמדת עליה כל כך הרבה, אבל הפעם מקרוב. לגעת בה, להריח אותה, לנשום. לחפש את התה המקומי המפורסם ולמצוא שוקולד, דווקא מיובא, לסרב בנימוס לסיגר מקומי, לנסות לחתור בקיאק מתנדנד, לשבת בצד האחורי של טוק-טוק מקרטע ולעצור לרגע, למתוח את הגב, ושוב לחפש איזו כוס של תה... או קפה נוראי, או לאו-לאו, או הפי-לאו-לאו, או סינגה, או כל דבר אחר...
להתערבב בתרבויות של מקומיים ותיירים, להקשיב לצחקוקים בכל השפות הקיימות, לצחוק איתם בלי להבין, ובעצם להבין את הכל...
תהנה ותאסוף את כל מה שתקבל, תלמד ותגדל, ושהכל יהיה על הצד הטוב ביותר, בבריאות והרבה אהבה. נתגעגע אליך כאן מאוד, תבוא לבקר, נחכה לך כשתחזור.
נשימה לפני שאתה נוסע, הרשה לי לאחל לך את הטוב ביותר.
