לחץ לחץ לחץ

shlang

New member
לברוח! לברוח! לברוח! כמה שיותר מהר

אחרי החתונה הוא יהיה בדיוק כמו אמא שלו ואז תבכי כאן על הצער שהתחתנת
4 חודשים - עדיין אין רגשות עמוקים ומהר מאד תתגברי על הפרידה
הכל לשיקולך
 
אם היית הבת שלי, הייתי מקווה שתעזבי אותו,

כי אני חושבת שיותר טוב ונעים וקל - כשיש חיבור טוב בין המשפחות. כשהאישה מרגישה טוב עם משפחת בן זוגה, והוא מרגיש טוב בחברת בני משפחתה.

אבל אני יודעת שיש הרבה זוגות שזה ככה לא אצלם, והם בכל זאת מסתדרים.
 

anati43

New member
למה כל כך מהר התחילו ארוחות שישי קבועות עם ההורים ודיבורים

על חתונה? האם הגיל הרשום בכרטיסך, 37 , הוא נכון?
 
לא הייתי נשארת איתו,למה להיכנס מראש למיטה חולה?

יש בינכם הבדלי תרבות גדולים מאוד, כשיהיו ילדים זה בכלל יתפוצץ
וכלל, למה להתחתן כשברור מראש שחיי המשפחה המורחבים יהיו קשים?
 

ayaht

New member
בלת"ק, לא כל כך הבנתי כמה דברים.

אתם רק ארבעה חודשים ביחד.
איך זה שכבר פגשת את ההורים שלו?
וכמה פעמים כבר נסעתם לדרום כדי לבלות איתם סופ"שים? וחגים?

זה לא מוקדם מדי?
איך את כבר יודעת שאת רוצה להתחתן איתו ומקווה שהוא יציע לך?

ו.. זה שאת פוחדת שהוא יפתח אנטגוניזם *כלפייך* זה בגלל שאת מסתדרת עם אמא שלו יותר ממנו?

בכנות, בגיל 37, לא עניין אותי ההורים שלו.
זה כבר לא גיל שמבקשים רשות מההורים...
לא ניסיתי למצוא חן בעיני אמא שלו, וגם לא לקחתי ברצינות את השאלות שלה לגבי מה הוא אוכל...
כאילו, כמעט 20 שנה חייתי לבד, מחוץ לבית ההורים.
מי יגיד לי עכשיו מה לעשות בבית שלי? ה"חמות"?
 

פנינה21

New member
זה נשמע כמו הסיפורים של אמא שלי

הי,
הגעתי מהראשי.אני בדרך כלל נגד התייעציות כאלה ודי מפחדת מהן אבל חייבת לספר לך כמה זה דומה.
ההורים שלי גרושים כבר כמעט 15 שנה
בהתחלה זה דווקא היה נראה חיבור מוצלח הם בילו ביחד המון והמשפחות נראו מרוצות מזה והחתונה הגיעה באמת די מהר.
אמא שלי אומנם שמעה מאבא שלי על אמא שלו אבל לא האמינה שזה אפשרי בכלל וגם אמרה שבסך הכל הם לא גרים ממש לידה אז זה לא נורא כל כך.
ואז חתונה ואבא שרצה לפחות בהתחלה להישאר בקיבוץ(ליד אמא שלו).
ועזיבה של הקיבוץ כי אמא שלי לא השתלבה לא בקיבוץ ובטח לא ליד האמא שלו שנהגה לבוא "לעזור"
לנקות את הבית ולסדר כי איך יכול להיות שאמא שלי לא כל היום בבית ולמה היא לא מארגנת לאבא שלי את הבגדים על הכיסא (ככה כמו שמארגנים לילד קטן).. ומה היא חושבת , הוא גבר היא צריכה להכין יותר אוכל !
והפעמים שאמא שלי הייתה צריכה לקחת אותי מהידים של סבתא שלא הבינה מה הבעיה להחזיק תינוקת מעבר למעקה של המרפסת בקומה שניה .

ואז דירה אחת ושתיים רחוק מהמשפחה המורחבת היה הכל בערך בסדר.
וגם אני הייתי סיבה אמיתית לאמא להישאר איתי בבית( ילדה עם מום בלב).
ואז אחותי נולדה ואז האחות הקטנה יותר.
ובית חדש
ומשבר מקום מגורים אמא רוצה להישאר באותה עיר ואבא מתעקש (ואמא נכנעת) ושוב ליד סבתא
והדרך לגירושים כבר הייתה ממש קצרה..

ולא אני לא חושבת שהם התגרשו בגלל סבתא ,
אבל אני חושבת שזוג שמתחילת הקשר מגיע מרקע מאוד שונה , עם ערכים שונים כל כך , ומבקש להקים משפחה , צריך כב משלב ההכרות לעבוד על זה , ללכת לטיפול זוגי לפני שמתעוררים הקשים ולסכם על דרך ההתנהלות,
אחרת הדרך לפרידה תיהיה קצרה.

אני מספרת לך את כל זה כי אני חושבת שאת צריכה להתחיל בעבודה הזאת עכשיו, קודם בינך לבין עצמך להחליט על מה את מוכנה להתפשר וגם על מה לא, ואז להתחיל לסכם דברים בניכם
ככה תידעי אם יש לזה סיכוי
 

הדסהש1

New member
בוקר טוב..דבר ראשון אל תמהרי להתחתן...

תלבנו יחד את הדברים...אל תלכי כל כך להוריו...המנטליות של ההורים שבאו מתרבות
שונה מקשה על החיים..אני כבר סבתא ל 9...חמותי גם היתה כזאת
מלתחילה הצבתי גבולות...הגבר הוא עוזר לאשה...בתחילה לא קיבלה את זה
ושראתה שזה לא מפריע לבעלי עזבה אותנו לאנחות...גם שנולדו הבנות...ניסתה לומר
לי איך לגדל אותן...אל תלכי נגדה בכוח..הרי הקידמה היום מחייבת את שני בני הזוג לעבוד..
 
תודה רבה פנינה

מצאתי המון קווי דמיון עם הסיפור שלך, גרמת לי לחשוב קדימה באופן צלול יותר.
 
למעלה