לחץ לחץ לחץ

[שירית נוי]

לחץ לחץ לחץ

אני ובן זוגי יחד רק ארבעה חודשים, האהבה פורחת והכל מקסים אבל כמו שהוא הכין אותי מראש, המשפחה שלו "קצת" פרימיטיבית. בהתחלה לקחתי בקלות, הייתי מחייכת בנימוס כשהיו שואלים אותי שאלות חודרניות וחצופות אבל זה התחיל לחצות את הגבול.
בחג למשל, נשאלנו מתי חתונה, לא בצורה נעימה ומצחיקה. אמא שלו למשל, ביקשה שאתפטר מהעבודה. אני עובדת במשרה מלאה, טובה בעבודה שלי ואוהבת אותה. אבל אמא שלו הסבירה שאני צריכה להיות אמא בקרוב (לטענתה תוך שנה וחצי מקסימום) ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא להיות בבית. היא גם מנסה ללמד אותי לבשל לו את האוכל שהוא אוהב (אני לא חובבת מטבח גדולה, וזו זכותי. בזוגיות שלנו הוא המבשל והיא לא מתה על זה).
בחג היא גם שמעה לראשונה שהתפיסה שלי היא די פמניסטית (לא רדיקלית, אבל כמו שכל אשה צריכה להאמין) וביקשה ממני להבין שאני האשה בבית, ושיש מי שצריך "ללבוש את המכנסיים". בעיקרון, אני שמחה שבן זוגי לא מסכים איתה ואפילו מתעצבן, אבל אני יודעת שזה ישפיע עליו בסוף. גם לרעה, יתכן שלא יציע נישואין (כשזה יהיה רלבנטי כמובן) כי הלחץ יפעל לרעה, ויתכן שאפילו ייפרד ממני כי כבר יימאס לו מהחקירות והמתי חתונה הזה.
יש לציין ששנינו גרים בתל אביב, והמשפחה שלו גרה בדרום כך שאנחנו נפגשים איתם בעיקר בסופ"שים וחגים אבל זו המשפחה שלו, וזה מפחיד אותי שאני נכנסת לזה...

 

[mykal]

כמה שאלות לבירור,

את בלחץ? בן זוגך בלחץ? אמא שלו בלחץ?
אני גם לא כ"כ יורדת לסוף דעתך--מה מפחיד אותך?
את הרי טוענת שהוא לא 'בראש אחד' עם המשפחה שלו, אתם כן מסתדרים ביחד,
אז למה פתאום נכנס הפחד---שאמו יותר משפיעה עליו בדיעותיה מהיחסים ביניכם?
למה את לא מדברת איתו על 'הפחד' שלך מההבדל המנטלי בינכם (שניכם כיחידה, לא את לבד )לבין משפחתו--
ואיך הוא חושב להתגבר על זה? (רק לא לדבר נגדם בכלל--אלא על איך משלבים),
במיוחד שאתם גרים רחוק--ולא מתראים הרבה.
ואיך כל זה קשור --להצעת נישואים? מבחינתו? מבחינתך?

ולידיעתך---גם אם בן הזוג הוא מאותה תרבות, לכל בית ההתנהלות שלו,
ולכל אדם האופי שלו--ולא בהכרח יש התאמה ולא בהכרח ההרמוניה שולטת.
לפעמים דוקא כשההבדלים ברורים--ברור הגבול המפריד של משפחה גרעינית למשפחה מורחבת
עם כבוד הדדי---
בהצלחה לך.

 

[האמא הסורגת]

נראה לי שהאמא שלו רוצה לנהל את העניינ ים

תמיד אפשר להסביר בצורה ברורה, שאלו הן הענינים שאמורים לדון ביניכם ,בין בן זוגך לבינך ולא בניהולה של אמו , ואת זה צריך להבהיר בנה , ולאמר לה במפורש , אם כל הכבוד וההערכה שיש לו אל אמא שלו, אמא שלו כבר התחתנה , ועשתה את שלה , ואת לעומת זאת יכולה להבהיר , בצורה הכי אדיבה , שתודה על המידע ומכאן ואילך את תעשי הכי טוב בשבילך ובשביל בנה ואילו היא תמיד תהייה האמא שתירצה תמיד להעיר , בשביל זה בהלצה כמובן , אוזן אחת לשמוע ואוזן אחת לא .

 

[שירית נוי]

אני בלחץ, כן.

בן זוגי משדר עסקים כרגיל אבל הוא תמיד עצבני כשאנחנו חוזרים משם. אמא שלו לא משפיעה עליו, היא משפיעה עליו הפוך. אני מפחדת שהוא ייפתח מעין "אנטי" נגדי בגלל כל החפירות, ואולי לא יציע נישואים בסופו של דבר כי ירגיש שלוחצים עליו להתחתן איתי (אולי גם ייפרד?)
יש בינינו המון כבוד הדדי, אני משתפת אותו באי הנעימות שאני חשה, הוא מבין אותי. אבל גם הוא סובל מזה.

 

[mykal]

משהו שנראה לי חשוב,

השאלה שעומדת כאן היא לא אם יציע לך נישואין או לא,
השאלה--איך אתם מתנהלים כמשפחה גרעינית מוצקה ללא ההתערבות שלה,
ללא הביקורת שלה.
אני חושבת, שאת המסר הזה הוא או מישהו מטעמו בעל השפעה על האמא צריך לעשות.
להסביר לה שאתם בוחרים את אורחות חייכם,כפי שמתאימים לכם--ולא ע"פ מה שמתאים לה.
כשהדברים האלה ברורים--אין מתח ואין לחץ,
ואם הוא מושפע ממנה ולא עומד מול דרישותיה--לשניכם לא יהיה טוב. וחבל.

 

[ויקה1222]

ההשפעה היחידה שמדאיגה אותך

היא שהוא לא יציע לך נישואין או שהוא ייפרד ממך כדי לעשות דווקא לאמא שלו? אם יש סיכוי לכך, זה לא אומר עליו שום דבר טוב וזאת בלשון המעטה.
לדעתי אכן תהיה השפעה עליו ואני מתכוונת להשפעה ישירה. אני בהחלט רואה מצב שבו אמא שלו תדבר מגרונו במיוחד כשיהיו לכם ילדים. צריך להיות אדם מאוד מיוחד ומאוד חזק כדי להתמודד עם השפעה כל כך חזקה מהבית והחבר שלך לא עושה רושם שהוא כזה. (לדברייך קיימת השפעה "הפוכה" עד כדי פרידה אפשרית ממך כי הוא התעצבן על אמא שלו ובעיני זוהי היא השפעה מאוד חזקה ומאוד מסוכנת)
לפי הכרטיס שלך את לא ילדה. תחשבי טוב טוב אם זה מתאים לך. כבר עכשיו את נכנעת ליותר מדי דברים (לנסוע לשם ולספוג שאלות חטטניות ואת העצבים שלו בעקבות כך זה לא דבר שכל אחת היתה מסכימה).
איך בכלל קורה שמי שלחוץ זו את ולא למשל הוא. הוא לא דואג שתזרקי אותו לכל הרוחות בגלל המשפחה המופלאה שלו?

 

[עתלי פרח]

עונה לך מהצד השני

אבא שלי חזר בתשובה והוא חרדי מאז שאני ילדה, בעבר הלכתי בדרכו אבל חזרתי בשאלה לא הרבה אחר כך. בן הזוג הנוכחי שלי - אתאיסט, חילוני - עבר מה שאת עוברת אצל המשפחה שלי. שאלות על חתונה, ילדיםף "בוא תיטול ידיים", "תשים כיפה" ועוד. מה שהוא לא הסכים לעשות היה מסרב בנימוס ואני גם הייתי "מגוננת" עליו במידת הצורך. מעבר לזה הוא קיבל את היחס והחקירה האינטנסיביים בשלווה ובנחת, תמיד היה נעים למשפחה וזה מאד גייס אותם לצד שלו...
מוסר השכל לדעתי כולל שני לקחים:
- לשתף את בן הזוג כדי שתהיו על אותו קו, ובמידת הצורך הוא יצא להגנתך כדי שלא תקלעי בעצמך לויכוחים עם המשפחה
- לקבל בהבנה את התרבות של הצד הנגדי ולדעת להדוף בנימוס מה שממש לא מתאים לך.

נ.ב.
כל שאלות החתונה עשו גם לי עצבים, הוריד לי את החשק מנישואין והתחשק לי לעשות לכולם דווקא. היום ארבע שנים אחרי שהפכנו לזוג אנחנו בכל זאת מתכננים חתונה - הכל תלוי בזוגיות ובאהבה בסופו של דבר, אם אתם מספיק מתאימים הן ינצחו.

 

[נומלה]

למה בשלב הזה את נוסעת איתו לבקר את ההורים שלו?

תסעי פחות לשם.

(ואני מציעה בחום לאמץ את גישתה של אמא שלי (שלא היתה פמיניסטית מוצהרת אלא פולניה). והגישה אומרת: את האשה בבית. קרי את המנהלת והוא סגן המנהל אבל צריך לתת לו להרגיש שהוא מחליט. כי סגן מנהל מתפקד הכי טוב אם הוא חושב שמואצלות לו סמכויות.)

 

[נושיתי האחת]

אוהבת את הגישה של אמא שלך.

 

[רזאי]

יש לך סיבה אמיתי לחשוב שהוא יושפע

באופן משמעותי מהלחץ? הרי ברור לו שהמשפחה שלו תלחץ בצורה כזאת על כל בחורה שהוא יביא. זה לא שלמצוא מישהי אחרת ישחרר אותו מאמא שלו, אלא אם הוא יצליח למצוא מישהי כמו שאמא שלו אוהבת- מה שהוא בבירור לא רוצה. פרידה תשחרר אותך, אבל לא אותו.
אם את מעוניינת בו, תצטרכי לעמוד בלחצים כאלה כל החיים. את צריכה לחשוב אם זה מתאים לך. אני במקומך הייתי חושבת איך הדינמיקה הזאת משפיעה עלי, לא עליו.
אחרי שכתבתי את כל זה, אני רוצה להוסיף שגם אני התחתנתי עם מישהו שסולם הערכים של המשפחה שלו, שונה מאוד משלי. ההתחלה היתה מאוד קשה, אבל עם השנים למדנו לקבל את ההבדלים. הבן הבכור שלי חי עם בחורה מקסימה, אבל את המשפחה שלה הוא לא ממש מעריך. גם הוא מתעלם ומבליג.
אם את בטוחה שזה האיש שאת רוצה לחיות איתו שנים ארוכות, ושהוא יהיה האבא של ילדיך, אתם תצליחו להסתדר. אם יש לך ספקות, כדאי לך לנסות לחקור את הרגשות שלך.

 

[חובטת שטיחים]

לדעתי את לקחת את זה למקום ממש לא קשור (וגם הכי לא פמיניסטי)

עם המסקנות שלך לגבי הצעת נישואין וחתונה (אגב, פמיניסטית אמיתית לא צריכה הצעת חתונה, אם היא בקטע, היא מציעה את זה בעצמה

או בכלל מוותרת על הטקס השוביניסטי ועל מוסד הנישואים הארכאי אותו הוא מייצג).
אם הוא יבחר לוותר עלייך, העניין של הלחץ המשפחתי יהיה כנראה רק תירוץ. מי שאת ממש חשובה לו יתגבר על הקישקושים של אמא שלו והסביבה ויעשה מה שטוב לו ולך.

 

[שירית נוי]

צודקת, אני לא פמניסטית

יש רק פמניזם אחד, והוא לבן ומתנשא. תודה לך על ההסברה הנוראית הזו.

 

[הייתיאביבקיץ]

מה הקשר ללבן? יש גם אנשים כהים מתנשאים...

 

[שירית נוי]

"פמניזם לבן" הוא מושג

פמניזם לבן הוא מושג החופף בדיוק לדעתה של החובטת.

 

[חובטת שטיחים]

מעניין שאת בחרת להתייחס לקישקוש שלי על הפמיניזם (לבן? שחור?)

והתעלמת מהחלק החשוב של התשובה והוא החשש שלך שהוא יוותר עלייך.
אני אומרת שאם מישהי חוששת שהחבר שלה יעזוב אותה (וזה ממש לא משנה אם זה בגלל אמא שלו, סבתא שלו או בעצת האסטרולוגית שלו), אז היא בסוג של בעיה בזוגיות וכדאי לה לחפש את התשובה לחוסר הביטחון שלה בזוגיות במקום אחר ולא אצל חמותה לעתיד.

 

[ויקה1222]

מצויין

אם את לא פמיניסטית, אז איפה הבעיה? מצאת לך חבר שמתאים לך עם משפחה שמתאימה לך.

 

[שירית נוי]

את רצינית? הייתי צינית

ממליצה לפתוח הודעות לפני שמגיבים עליהן....

 

[ויקה1222]

פתחתי וקראתי. כנראה לא הבנתי

 

[שושנה אמסלם]

אני חושבת

שהוא עצבני, בגלל שאימא שלו מלחיצה אותו. אין לזה שום קשר אלייך, וזכותה להגיד מה שהיא רוצה, וזכותך לעשות מה שאת חושבת לנכון. בנוסף ההורים שלו גרים רחוק מכם, ככה שמפגש של פעם בשבוע לא יהיה אפשרי בגלל המרחק.
לגבי החתונה, ממה שכתבת לא נראה לי שהוא קרוב לאימו במיוחד, לא ברעיונות, לא בקרבה פיזית, לא ביכולת דיבור. אני מאמינה שאם הוא הגדיר אותה פרמיטיבית, סימן שהוא רואה את עצמו יותר נאור. והוא חושב שהיא לא מבינה את העולם שלו.

 

[מתכנת הודי]

תברחי מהמשפחה הזו. ומהר !!!

אם היא גידלה אותו אז הוא פרימיטיבי כמוה !
עכשיו האו עושה הצגות. את לא רוצה להיות חד הורית וגורשה.
תברחי ממנו וממנה !!!
אני מכיר את התסריט הזה בעל פה. הוא לא בשבילך !!!
יש מספיק בחורים בתל אביב ממשפחות נאורות ולא פרימטים מהדרום !