לחיות בהויה אחת
לחיות בהויה אחת תפיסת העולם לרוב דואלית. יש הטוענים שאין איזון מוחלט והצדק עמהם. אולם אם נביט במכלול המציאות נבין שאנו יוצרים את המשמעויות, אנו יוצרים את החוקים וההגבלות שהינן תוצר חברתי. בשאלת הקיום נעים מכוחו של פחד המדרבן את יצר ההשרדות. אולם ברצוני לגעת בנקודה אישית פנימית של המתבונן במציאות זו ונותן לה משמעות. לא לתת משמעות לדבר יכול להוות דוגמא לאדם חסר מוסריות ומצפון ובכל זאת מתקיים וחי בשלום עם פחדיו ומעשיו. בראייה רוחנית ניתן להסיר משמעות מדברים רבים, הווה אומר גם התיחסות ותגובה. בתוך הויה כזו הכבלים מותרים מעל הנפש והדרור מנשב ברוב עצמותו. להסיר כל מסגרת אמונה ודת. להסיר כל דעה קדומה ורצון לפעול על פי הנדרש במציאות אך לא לשם ההנאה העצמית במצב זה לא תהיה קיימת תחושת האי נוחות. במצב זה המשקעים המודעים יעלמו. במצב זה יהפוך האדם לבן חורין ללא כבלים. במצב זה תחושת אבוד הזמן תעלם. לדעתי ניתן לעשות זאת ואת רמת ההצלחה יקבע האדם עצמו. לא יתכן שאחר יצביע ויאמר בלתי אפשרי. משיחות עם אנשים שומע אני את דעתם והיא: איני יכול ללא מסגרת, ללא עבודה אמות גם כאשר לא יהיה להם צורך לעבוד כלל. גישה זו מצביע בעליל כיצד נתפסת המציאות על ידי אנשים רבים. גם תפיסה רוחנית אינה יוצאת מכלל זה והיא: יעוד-לכל אדם יעוד ועליו לממשו. ואני שואל מה התכלית? שחרור-גן עדן-הארה? כאותו סיפור על עצל הכפר שהסבירו לו שעליו לעבוד וכששאל מדוע השיבו לו: בכדי שאחרי יום עמל תוכל לשוב ולנוח תחת העץ בחצרך. והוא השיב: מה אני עושה עתה? ככל שננסה להסביר ולתרץ עדיין רבים מקובעים בתפיסות מיושנות וכל עוד כך הדבר, לעולם לא יזכו לנוח תחת אותו עץ מתוך רצון חופשי לחלוטין. התמזל מזלי ויש לי עץ כזה. בברכה אביר
לחיות בהויה אחת תפיסת העולם לרוב דואלית. יש הטוענים שאין איזון מוחלט והצדק עמהם. אולם אם נביט במכלול המציאות נבין שאנו יוצרים את המשמעויות, אנו יוצרים את החוקים וההגבלות שהינן תוצר חברתי. בשאלת הקיום נעים מכוחו של פחד המדרבן את יצר ההשרדות. אולם ברצוני לגעת בנקודה אישית פנימית של המתבונן במציאות זו ונותן לה משמעות. לא לתת משמעות לדבר יכול להוות דוגמא לאדם חסר מוסריות ומצפון ובכל זאת מתקיים וחי בשלום עם פחדיו ומעשיו. בראייה רוחנית ניתן להסיר משמעות מדברים רבים, הווה אומר גם התיחסות ותגובה. בתוך הויה כזו הכבלים מותרים מעל הנפש והדרור מנשב ברוב עצמותו. להסיר כל מסגרת אמונה ודת. להסיר כל דעה קדומה ורצון לפעול על פי הנדרש במציאות אך לא לשם ההנאה העצמית במצב זה לא תהיה קיימת תחושת האי נוחות. במצב זה המשקעים המודעים יעלמו. במצב זה יהפוך האדם לבן חורין ללא כבלים. במצב זה תחושת אבוד הזמן תעלם. לדעתי ניתן לעשות זאת ואת רמת ההצלחה יקבע האדם עצמו. לא יתכן שאחר יצביע ויאמר בלתי אפשרי. משיחות עם אנשים שומע אני את דעתם והיא: איני יכול ללא מסגרת, ללא עבודה אמות גם כאשר לא יהיה להם צורך לעבוד כלל. גישה זו מצביע בעליל כיצד נתפסת המציאות על ידי אנשים רבים. גם תפיסה רוחנית אינה יוצאת מכלל זה והיא: יעוד-לכל אדם יעוד ועליו לממשו. ואני שואל מה התכלית? שחרור-גן עדן-הארה? כאותו סיפור על עצל הכפר שהסבירו לו שעליו לעבוד וכששאל מדוע השיבו לו: בכדי שאחרי יום עמל תוכל לשוב ולנוח תחת העץ בחצרך. והוא השיב: מה אני עושה עתה? ככל שננסה להסביר ולתרץ עדיין רבים מקובעים בתפיסות מיושנות וכל עוד כך הדבר, לעולם לא יזכו לנוח תחת אותו עץ מתוך רצון חופשי לחלוטין. התמזל מזלי ויש לי עץ כזה. בברכה אביר