לחיות את הרגע

הצופה.

New member
לחיות את הרגע

שמעתי את טיוהר על לחיות את הרגע להתחבר גם לדברים הלא טובים שבחיים וזה הדרך להיות מואר שלוש שנים הסתובבתי במחלקה האונקולגית (לא בגללי) טפולים כימיים אנשים כואבים ובוכים מה שמציל אותם זה הדמיון הבריחה מהרגע מהמציאות יש אנשים שיושבים שנים כלואים בשבי או בבתי סוהר (נתן שרנסקי) הדימיון זה מה שהחזיק אותם בחיים ולא לחיות את הרגע מה שמוביל אותי שלפעמים אמנם צריך להיות עם הרגליים על הקרקע אבל עם הראש בעננים גם לא מזיק ולמי שמכיר את הסיפור עם הנמלה והחרגול שהנמלה עמלה כל הקייץ כדי שיהיה לה מזון לחורף אז מה הוא המוסר השכל? גם כאן צריך איזון
 

EdisonGirl

New member
נכון, גם אני חושבת שאיזון זו התשובה

אם כי האיזון אינו חייב לעמוד דווקא בנקודת המשווה (0) הקונבנציונלית. אני חושבת שהוא צריך להיות גמיש ומשתנה בהתאם למצב הנפשי ולמתרחש בסביבתנו. אדם חולה, למשל, זקוק למידה רבה יותר של דימיון כדי להתרפא. אדם בריא, שיכול לצאת לעבוד, ובמקום לדאוג לעצמו הוא עסוק בדימיונות ובמחשבות, ייקרא בטלן (אך גם כאן אין חוקים מדוייקים). אני חושבת שמידת ה"בריחה" מהמציאות מול הפעלתנות היבשה תלויים בצרכיו של האדם וזהו המדד.
 

nehud

New member
יש צורך להבין לעומקו את הרעיון ....

כלומר גם כאשר אתה נמצא בעולם הדמיון ניתן לחיות את הרגע כמו גם בעצב שימחה, אהבה ופחד. אדם מודע לעצמו זקוק פחות לבריחה מחוץ לעצמו על מנת להתמודד עם מצב מורכב (קשה, עצוב שמח זו הבחירה של האדם להגדיר את המצב) טיוהר חוזר על דברים שאמרו רבים וטובים לפניו החל מבריאת העולם ! שמו של בורא עולם בין היתר יהווה (הוויה) כלומר לברא את הרגע כאן ועכשו. כאשר אדם חולה מסוגל לדמיין את עצמו בריא שמח ואוהב - בורא לעצמו מציאות בריאה יותר. אהוד
 

בלבי

New member
שלום לכולם ../images/Emo24.gif אני חדשה כאן ...

קוראת אתכם כבר זמן מה ונהנת עד מאוד, וכעת אני "יוצאת מהארון" ! ראית למה גרמת צופה יקר ??
גם אני הקשבתי לטיוהר. הדברים שהעלת אינם סותרים אחד את השני כלל וכלל. "לחיות את הרגע" אינו סותר את תהליך ההדמיה והדמיון. על פי הבנתי, טיוהר התכוון לכך שהדבר הממשי האמיתי היחידי שיש לנו הוא ההווה. העבר כבר מאחורינו, העתיד עוד לפנינו, וההווה נמצא כאן ועכשיו ! רבים מאיתנו מפספסים את ה"כאן ועכשיו" כי במחשבותינו אנחנו נודדים ... אתן דוגמא מוחשית. למשל, ארוחה במסעדה. אנחנו יושבים במסעדה מצויינת עם בן/בת הזוג שלנו. במקום להנות מהחוויה, מהטעמים, מהריחות, מהחברה, אנחנו יושבים, טכנית אוכלים, אבל בו זמנית מריצים בשכלנו בליל מחשבות, משחזרים בראשינו את ארועי היום, מתכננים מה נעשה מחר... ומפספסים את "הרגע הזה", מפספסים את החוויה. פיזית היינו שם, אבל לא באמת היינו שם ! אובדן הרגע הזה הוא אובדן ההוויה. טיוהר התייחס לאכילת בננה (כדוגמא). הוא אמר "תהיו שם". להתמקד באכילה, בלעיסה, בבליעה, לחוש את הטעם, את המרקם, לחוות את החוויה, להיות שם ולהיות מודע ! אנשים מתעסקים באובססיביות עם העבר שלהם או עם העתיד שלהם, והחלק היחידי הממשי האמיתי שנמצא כאן ועכשיו - ההווה - מוזנח ומפוספס. אגב, ממליצה לך בחום לקרוא את הספר (לדעתי יצירת מופת) "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול. ספר של פעם בדור !
וכעת ההתייחסות למחלקה האונקולוגית. בתור מישהי שמתמודדת בעצמה עם מחלה כרונית קשה וחשוכת מרפא, ראשית, אני יודעת סבל תהומי מהו (למען הפרוטוקול
) . שנית, שלא יהיה ספק, מחלה זו בחירה. שלישית, המחלה מאפשרת צ'אנס אדיר לשינוי, התפתחות וצמיחה. לצערי, רבים מפספסים את ההזדמנות שהמחלה מעניקה. לשבת במודע ולעשות תהליכי/תרגילי "דמיון מודרך" או "הדמיה יוצרת" אלו מהכלים החזקים ביותר שיש לנו ליצירת שינוי וריפוי. זהו שימוש מצויין באנרגיות הריפוי של התודעה. אם כי איני בטוחה שלכך התכוונת. בכל אופן, המוח שלנו זה "מחשב". מה שאתה מזין זה מה שנמצא שם ובהתאם נראית ומתהווה המציאות שלנו. אבל כאן מדובר על תהליכים מודעים. תרגילי הדמייה שיש להם התחלה אמצע סוף, וכמובן מטרה. לא מתנגש עם "לחיות את הרגע". או שמה התכוונת לסוג של "בריחה מהמציאות" ?? כעת נראה לי שכן, שהרי הזכרת גם בית סוהר. באם לכך התכוונת, אז שוב מניסיוני, להיות בהסכמה זה הבסיס לכל שינוי וריפוי. לא להתנגד למה שקיים. בריחה לא תוביל לריפוי. הכאב הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה. אני יכולה להעיד כי כל עוד נלחמתי, כעסתי, נאבקתי - שקעתי עמוק יותר ! כמו בחול טובעני, מי שנאבק שוקע. ההרפייה, ההסכמה, הקבלה, השיחרור, הרכות מביאים את הריפוי. כמובן שיש סיטואציות חריגות (כפי שהזכרת) בהן התנתקות מהמציאות מאפשרת לאנשים מסויימים הישרדות. ועדיין אין סתירה עם דבריו של טיוהר, באם מבינים את ההקשר בו נאמרו הדברים. לא יודעת אם עניתי לך או לא, אבל אלו הדברים שעלו אצלי והחלטתי (הפעם) לשתף.
שבוע מצויין לכולנו !
 

Tal_Ya_Tal

New member
ברוכה הבאה../images/Emo24.gifבלבי../images/Emo23.gif../images/Emo42.gif../images/Emo9.gif

אינני מכירה מספיק את טיוהר, אך אם הוא מדבר על מה שאני שומעת ממך, הוא מדבר על דרך מאד יעילה, שטיך נהאת האן- שמלמש אותה כבר שלושים שנה קורא לה 'התודעה המלאה' או באנגלית MINDFULNESS. א-כ-ן, לביות מודע וממוקד כל רגע ורגע במה שאנו עושים. בעשייה עצמה. לא כאוטומט.MINDFULNESS מתקשרת לוויפאסנה.
זה להיות במדיטציה פעילה 24 שע' ביום. L&L TALYA
 

הצופה.

New member
היי בילבי ../images/Emo13.gif

אני עוד בשלב של המגירות יקח לי זמן לצאת מהארון קראתי את שכתבת יש הרבה אמת אבל בחלק האחרון כתבת בריחה לא תמיד צריכה להוביל לריפוי לפעמים הקלה ע"י בריחה מהמציאות היא סוג של תרופה לנפש עיפה שעדיין לא קיבלה אישור לעוף ופה אנו נכנסים לפרדוקס האם אדם שבורח מהמציאותת ובכך הוא מקל על כאבו שקיים ברגע הזה האין הוא חי את הרגע? אומרים שנולדנו ירו לנו חץ מורעל בגב חלקנו מחפשים מי ירה את החץ והחלק האחר מנסה להשלוף אותו וה החלק שחי את הרגע אבל לא סותר את תיכנון העתיד בקשר לשאלה שנשאל טיוהר על העתיד תשובתו היתה שהאדם המואר יודע שהאינטיליגנציה שלו תדע להתמודד עם כל מצב עתידי בלי צורך בתיכנון ואני אומר לא. חכם אינו נכנס למצבים שפיקח או בעל" אינטיליגנציה" יודע לצאת מהם
 

בלבי

New member
שלב המגירות ?? ../images/Emo6.gif

העולם הרוחני מלא פרדוקסים. וכולם נכונים אגב ! אני זוכרת שבתחילת דרכי הרוחנית ממש נלחצתי מכל ה"סתירות הפנימיות" כביכול, כי לא "הבנתי". עם הזמן הבנתי שהרבה יותר חשוב לחוות מאשר להבין הבנה אינטלקטואלית. אני חושבת שידיעה נובעת מחוויה, להבדיל מאמונה שנובעת מרכישת ידע. ובהקשר זה, להזכירך, טיוהר גם ציטט את אושו " החיים אינם בעיה שצריך לפתור אלא מיסתורין שצריך לחיות" !
 
תמשיכי עם עוצמה נפלאה זו ברבי../images/Emo23.gif

אכן כאשר חיים את ההוה אפשר לחיות הלכה למעשה שכן העבר איננו רלוונטי יותר מאחר ואנו בנקודת הוה של חיינו היננו התוצר של כל מה שהיה ואפשר לנו להיות בהוה. גם אני בזמנו הבנתי כי עלי לממש את שעלי לממש, התפללתי לבורא ונדרתי לבצע זאת, אחרת לא בהכרח הייתי יוצאת מהמחלה, בודאי לא בכוחות עצמי וללא הרפואה המדעית-תרופתית - אבל האמת היא שממש אהבתי להיות סטודנטית נצחית ולא לטפל או ללמד, זו גם הסיבה שהיקום הודיע לי באמצעות סרטן כי אני מבזבזת את הזמן שלו ועלי להחליט. למרות זאת הצופה העלתה אמת מאד חזקה, מי שמתרכזים בדברים שאינם טובים בהוה גורמים לכך שסוג זה של הוה יתמשך עוד ועוד לכן כדאי וחשוב להיעזר בכוח המוח כדי ליצור התמרה של ההשפעה שאיננה מיטיבה. שבוע טוב אסתיה
 

בלבי

New member
אסתיה ../images/Emo24.gif תודה רבה !

תודה על השיתוף בעניין המחלה. למרות שה"פוגרום" שעברתי ברובו מאחוריי, אני עדיין עוברת ימים קשים... תהליך השיקום והריפוי (שלי) מעגן בתוכו כל כך הרבה עליות וירידות, שלעיתים זה יותר קשה מ"להיות חולה וזהו". אני יודעת שהמחלה היא בשבילי שיעור חיים, שיעור שלמדתי היטב ! וכעת אני בוחרת להמשיך לצמוח מתוך שמחה ולא מתוך סבל.
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי../images/Emo24.gifצופה../images/Emo23.gifזמן מרחב ונסים

אנו תופשים את הזמן כאופקי, כאילו יש לו התחלה וסוף. זמן כזה, נובע מהתפישה הקוטבית של השכל(MIND) שלנו. כשאנו מצויים במצב תודעה כזה, ואך ורק במצב תודעה שכזה, יש משמעות למשל הנמלה והצרצר. מצב תודעה שכזה, הוא גם זה המזמין את הנסים, על מנת להדגים את העובדה שנסים הם תוצאה של שני שכלים(MINDS) החוברם יחד באהבה. הדגש כאן הוא עדיין על השניים. כלומר, עדיין במצב של קוטביות. אך הנסים הם אמצעי למוד בלבד. לכן אין הפ נחוצים לאחר שנעשתה ההבנה המושלמת. לאחר שחדרה לתודעה עובדת נצחיותה. אזי אין יותר צורך בזמן. הוא נתפש יותר כוורטיקלי(אנכי) מאופקי כאילו ענחנו מצויים במרכזה של נקודה ומסתובבים כל הזמן על צירנו ולכל מקום שםונות פנינו, נראה הוויה אחרת של ישותנו הבלעדית וגם נדע, שהכל הוא אנחנו, כי אנחנו אחד. אז, אפשר לחיות את הרגע. להיות ברגע, להיות בהווה, להיות בהוויה.זה כל מה שיש. L&L TALYA
 
../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

כוח המוח אדיר ומה שכתבת נכון. כאשר המוח ממוקד על דברים מיטיבים הוא מושך אליך, כמו מגנט את הדברים המיטיבים. חלק מתהליכי הטמרה של מה שאיננו טוב הוא 'לרמות את המוח וליצור מציאות אחרת' - בניגוד לדוגמה לשימוש במילה כאילו המתכנתת את המוח שהאדם חי בעולם של דמיונות ולא מציאות ולכן לעשרות אלפים או מאות אלפי אנשים, שתא מוח כבר תוכנת אצלם במילה זו, לא קל להם למצוא רגלים של עשיה והגשמה בעולם המציאות. תכנות המוח הוא אדיר בהשפעתו, כמי שנעזרה בו להשתחרר מסרטן וגם בהנחיית אחרים אני יכולה להעיד על כך. שבוע טוב אסתיה
 
למעלה