אותו אוטיסט יכול לאהוב גם רעש וגם שקט
חלק מהקטע של נסיון לגבש קבוצת הזדהות דינמית עובר גם דרך נתינת יותר משקל לתנועה בין המצבים
מה שמשנה זה הרגישות והתלות בצלילים
שיכולה להתבטא פעם כהשתקפות ברעש ופעם כהשתקפות בדממה
אלה ביטויים שונים ואף הפוכים של אותו דבר
כל העניין בקבוצה הזדהות המושתתת על תפישת הזדהות שונה מזו הנורמטיבית שאינה מחפשת אחדות צורה רק דרך הגלוי לעיין אלא גם דרך התהליכי
האוטיסט שלא מסוגל לסתום את הפה וזה שלא מסוגל לדבר פועלים ממקומות שיש להם הרבה יותר במשותף ממי שמדברים במידה ובקצב ובצורה הנכונה
ולכן המשא ומתן הנוצר בקבוצה זאת יכול לחולל את הדינמיות הנחוצה לאיזון הפנימי ולוויסות יותר טוב של החושים
מטבע הדברים,מרחב וזמן שמפגיש בין ניגודים,לא מבוסס על תנועה אחידה,על הנסיון לכפות על כולם לעשות בדיוק את אותו הדבר באותו זמן ובאותה צורה
ולכן זו קבוצה שונה מקבוצות נ"ט כמו בית ספר או מקום עבודה
המרחקים בין חברי הקבוצה הם גמישים,משתנים,בהתאם לצרכים
לדעתי,מה שענת מנסה לתרגם מסוסית,זה בדיוק את זה,רגישות חייתית מאוד חכמה ובסיסית למורכבות הדינמית שיוצרת קבוצה
וזה דבר נפלא
שאנשים מאוד מתקשים בו