לחיות אוטיזם

[ענתנוי]

לחיות אוטיזם

http://www.pitria.com/pepsi-bus-stop

הילד לא יוצר קשר עין? לא עונה? מתנהג מוזר או מדבר לא לעניין?

במקום לשאול את עצמכם מה לא בסדר אצלו תנסו להבין מה מוקרן על מסך התודעה שלו.....

 

[dina199]

אנשים מעדיפים ללמד אותו לייצר קשר עין,

ללמד אותו שחייבים לענות (אחרת הוא 'רוצה שליטה', ללמד אותו להפסיק (או מילה שאהובה על 'מומחים' - 'להכחיד') כל התנהגות שנחבשת 'מוזרה', ואנשים רוצים שהוא יידבר (אם לא מדבר) אבל כשכן יידבר - שידבר לעניין בלבד (למשל שינהל שיחה ולא ייתן הרצאה).

וכשיש מטרות כל כך מרובות - מה מענייין מה מוקרן על מסך התודעה ? למי בכלל איכפת התודעה ? . ובכלל מזה זה מילים האלה 'מסך' , 'תודעה' , 'הקרנה' צריך להשתלב בחברה נורמטיבית ולהתנהג תקין ונורמטיבי . (כל הפסקה כתובה בציניות

) .

אני אישית מסכימה עם על מה שכתבת

 

[dina199]

 

[1דרור ב]

ברוח הסרטון

יכול להיות שבשעה שאני מנסה להבין מה רץ על מסך התודעה של הילד
שלי,אצלי במסך רץ טיגריס או מפלצת שיוצאת מהביוב ומנסה לחטוף אותי.
ואולי כדי להבין איך הורים מתנהלים מול הילד האוטיסט שלהם צריך לדעת
מה רץ על מסך התודעה שלהם(של כל הורה בנפרד).

 

[ענתנוי]

בדיוק

זה מה שאני מנסה להסביר כל הזמן - אולי הטיגריס הזה הוא רק אשליה? אולי "מפלצת האוטיזם" רצה רק על המסך של ההורים אבל לא מאיימת עליהם?

הבוקר התעוררתי עם תמונה: אני הולכת על משטח הזכוכית שמפריד בין שני העולמות אבל מי שנמצא בצד השני רואה רק סימנים זזים, עקיבות, מילים שלא מתחברות למשמעות ומסתירות יותר מאשר מגלות.
קראתי פעם ספר שניסה לתאר איך ייראו יצורים בעלי ארבעה מימדים בעולמנו וזה התיאור המתאים: בדיוק כמו צעדים, מקטעים, "אקולליה" מילולית והתנהגותית.

וזו המחיצה שמפרידה בין שני העולמות: ציר זמן בעולם הנורמלי - זמן-מימד בעולם ה"אוטיסטי".
"מוגבלות חברתית" זו מוגבלות של תפיסת המציאות החברתית......

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

מחשבה שמטרידה אותי מזה זמן בהמשך לדרור

אם יש שני אוטיסטים- האחד חייב רעש - השני מבועת מרעש. האחד חייב אורות חזקים - השני חייב חושך.
אצל כל אחד לא מדובר בהתאמה של הסביבה אליהם, להבין את נקודת עולמם.
זה שני צרכים מהותיים, חיוניים שבאים ממעמקי שניהם.
מה עושים???
יש לי עוד מליון דוגמאות ואפשר לקחת את זה צעד הלאה, גם נ"טים עם צרכים מיוחדים ולפעמים גם הם מתנגשים עם זה של אוטיסטים.
איך מאפשרים/מקבלים/מתאימים בלי לפגוע בצרכים מיוחדים באותה מידה של אחרים. אין הרי משא ומתן אמיתי...

 

[ענתנוי]

אבחון סביבה

במקום ליצור קבוצות של אנשים יוצרים קבוצות של סביבות וכל אחד מוצא את הסביבה המתאימה לו - כי מה ההבדל בין אוטיסט שסובל מרעש ללא אוטיסט? ומה משותף לכל האוטיסטים שמצריך הפרדה או "הקבצה נפרדת"?

"אוטיזם זו מוגבלות חברתית" - בחברה לא מוגבלת אין אוטיזם - יש רק בני אדם עם צרכים שונים.

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

אבל חלל הבית מוגבל

חלל בית הספר מוגבל ואני מדברת על מצבים במיקרו, יומיומיים, של הבנה של המצוקה וחוסר יכולת לגשת אליה. מצבים פרקטים מאוד.

בחלומות הכי ורודים שאני יכולה לדמיין אני לא חושבת שיגיעו למצב של יכולת בחירת סביבה מתמדת ואני גם לא בטוחה שכל אחד ידע להגיד מה הסביבה שמתאימה לו - הוא ידע לזהות אותה כשיראה, ידע שהגיע הביתה, אבל לא ידע להגדיר מראש שזה מה שהוא צריך. יש המון ניואנסים בסביבה ורק השילוב שלהם יכול ליצור את המציאות המתאימה. זה גם חוזר אחורה לצרכים של הסביבה האנושיים והמגבלות שלה. אצל הבן שלי בחרתי מקום מחייה בין שתי סביבות- כל אחת מתאימה במשהו אחר, לעולם לא אדע אם בחרתי נכון כי הוא לא יכול להגיד לי. גם אני לא אוכל להגיד לי וגם יש התאמות בכמה רמות.

שוב הגעתי לתסכול. ההבנה לא עוזרת בהכרח....

 

[ענתנוי]

עיצוב סביבה

להתאמת חלל מבחינת צלילים קוראים "אקוסטיקה".
הפרדה של חלל לסביבות שונות פותחת שפע של אפשרויות - הפרדה פיזית קבועה, זמנית או מחשבתית בלבד - ביצירת "פינות" או "מוקדי פעילות".
מציאות מתאימה היא חופש תנועה בין חללים - ואם יש מחסור במקום פיזי אפשר להוסיף חלל וירטואלי - כמו בתחנת האוטובוס הזו....

רק את החלל החברתי קשה לעצב.....

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

חלל חברתי וחלל פיזי

חלל חברתי מייאש אותי לגמרי. אני רואה, מודעת (רק השבוע ראיתי איך הבן שלי כמו זיקית משתנה בהתאם לחלל חברתי שלא מצפה ממנו והוא בתגובה נהייה ישר מה שמצפים ממנו- 'לא יכול'), מתוסכלת.
גם בחלל החברתי אני לפעמים גם רואה שאני מזיקה ולא יכולה לשנות. זה כמו החלל הפיזי, גם פה יש חלל שמורכב מצרכים מיוחדים של אנשים שונים שיכולים להתנגש עם הצרכים המיוחדים של השני.

והתכוונתי להגיד שגם בחלל הפיזי איך יודעים מה ואיך- אין לנו משאבים של פפסי לשים חלל וירטואלי ולקח לי הרבה זמן להסביר לבעלי שפלורוסנט עושה לי רע (גם ירוק יותר והרי אני ירוקה, לא?!)

 

[טסרקט]

פלורסנט לא ירוק

הנורות מכילות כספית רעילה, אין נקודות איסוף למיחזור אז כשהן מסיימות את התפקיד זורקים אותן לפח ולאן תגיע הכספית בסוף? כספית חומר מזיק מאוד לאדם ולסביבה.
וגם בבית, אם הנורה נשברת בבית זה מסוכן.
חוץ מזה שברמת הפרט, פלורסנט מעייף את העיניים למי שרגיש ועלול להגביר מצבים של בעיות ריכוז, כאבי ראש ומיגרנות, אבל זה עוד כלום לעומת הנזק הסביבתי שעלול להיגרם מהכספית.

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

אפילו לא ידעתי, סתם מטריף אותי כבר שנים

 

[ענתנוי]

חלל וירטואלי חינם

התודעה שלנו היא חלל וירטואלי אדיר בלי גבולות ומגבלות - והכל בחינם....

הבעיה - כאמור - מסכי התודעה של המטפלים שמלאים בטיגריסים, דרקונים ומפלצות דמיוניות אחרות.....

התחלנו מפגשים "מנטרלי מסך" עם סוסים.....

 

[arana1]

שונא פלורסנט,אור של סיוט

משאבים ליצירת חלל חברתי הם בעיקר רוחניים ורגשיים
זה לא ממש עניין של כסף או אמצעים אחרים

 

[arana1]

חלל בית הספר מגדיר ומתאים לקבוצה נ"ט

וזו הבעייה

לא צריך לחלום בוורוד בשביל להבין ולדעת ולעודד את הצרכים המתמידים של חלק גדול מהאנשים בשותפות ליצירת קבוצה שתהיה משמעותית להם יותר מהקבוצות הקיימות
זה קורה כל הזמן וקרה תמיד
פשוט צריך להרשות את זה יותר

יש לאנשים תחושות ברורות לגבי בחירה נכונה
כשהבחירה נכונה את מרגישה את זה
הראש נרגע,הגוף מרגיש נעים
לא צריך יותר מדי פילוסופיה בשביל להבין שאת נמצאת במקום הנכון לך
מרגישים את זה

 

[dina199]

לא מתאים גם לנ"ט.

כיתה דחוסה ורועשת של 40 תלמידים לא מתאימה לאף אחד.
רק שלנ"ט יש יותר סיכוי להסתדר במקום כזה.
ואילו משרד החינוך מפמפם להורים שזה המקום המושלם לילדים להיות שם.

 

[dina199]

חלל בית ספר זה סביבה שלא

טובה לאף אחד.
זה שילדים חייבים להיות שם מתוקף 'חוק חינוך חובה חינם' לא עושה את המקום ל'ידידותי למשתמש'.

 

[אמא לנער אוטיסט1]

בדרך כלל מקשיבים רק לזה שיכול לבטא את צרכיו..

 

[dina199]

וזו בדיוק הסיבה שצריך לחשוב גם על תודעה

של מי שלא יכול לבטא.
מה שצריך לזכור שגם לאדם כזה יש תודעה.

 

[אמא לנער אוטיסט1]

השאלה היא איך גורמים לאנשים להקשיב למישהו כזה