לחוץ אליך

[מולוקו]

לחוץ אליך

בלא מילה , בלי משפט , רגע ארוך ממש , נצמד אליך בין השמשות האבודות. רגע של נחת אדע מרגוע לעמל מוכה שרב , היושב לנוח בצל אמירים תחת שמי חמדת מגדים . לחוץ אליך ברגעי החסד בין השמשות האבודות , תחת עץ השסק אודה כי אירשתיך בחשק.

 

[דמעה ורודה]

זוכרת

זכרון גופך שועט בתוכי חי אמיתי הופך בחסרונך לקווים מתנחשלים ופסים לולייניים נמוג בפסיפס שטוח של צבעים מתבלבל ביחד כמו בתמונה של גוסטב קלימט בין תלת לדו מימד במתח של אנרגייה הנרגע לתוך בדי סדינים

 

[מולוקו]

אורפיאוס

כארפיאוס ארד אל שאול תחתיות להציל אותך אורידיקה שלי , חכי המתיני אני בא ללא פחד ומורא , להציל אותך ממלתעות הגורל אחר כך אחוש אותך בגופי אבוא עליך ברוב קשב והדר.

 

[דמעה ורודה]

אורידיקה

תפסני הדס במלתעות נחש הורידני אל תהומות האש ואזעק אל נשמתך ואזכור נגינתך בגופי לעולם לא תמצא מנוחה בלעדי לעולם תהי ערגתך אלי לעולם תפרוט ידך עלי נבל לעולם תשרטט נשמתך עלי סבל כי הבטת אחור ועל צעדי אחזור

 

[מולוקו]

עשיו

ואבוא אליך מן השדה ואני רעב ,ואומר לך , הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה , ואשת חלבלב מתקתק מן האדום הזה , ואמכור לך את מרכולתי בנזיד מיזמוטים.

 

[דמעה ורודה]

יהודית

קרב אלי הולופרנס יקירי אזמינך ליצועי אשקך ביין שפתי המתוקות מן האדום אדום הזה עד שתהזה כל צבאות אשור נפלו שדודים לרגליי יהודית היפה פול גם אתה הולופרנס יקירי אלטף את גופך הערל ואותך אשדל עת תיפול לשנת שיכורים כך יפול ראשך מעל צווארך.

 

[מולוקו]

והיה העקוב למישור

בואי אלי יקירה , אשתה ציץ אשכולותיך עד כי תיבש בארך והיה העקוב למישור , בואי , אחבק אותך אלחש דברי קסם לאוזנך שירי בפני שירי הלל לגיבור הבא אל המערכה, אכשף אותך בידי כרעי ברך מלפני כי מלכך אנוכי ואת לי שפחה חרופה.

 

[דמעה ורודה]

"כל גיא ינשא, וכל הר וגבעה ישפלו"

דמותי בראותך תיבש לשונך לחיכך ותעבדני כאשתורת כאלת אדמה עתיקה ונשאת אלי קטורת ומנחה על מזבח לבבך מגננותיך יפלו בפני גאוותך תשפל למגע ידי ותרם את ראשה שפחה חרופה ותשם אדונה לעבדה וילקוק עפר רגליה לרצותה

 

[מולוקו]

תימשול

אישך ירד לערוגות הבושם להתבשם מריח גן עדן , הקול קול ערגתך והידיים ידי אלופך. בואי צאי , כלה צאי לך בעקבות אישך , שמי ידך תחת ירכו כרכי גורלך בגורלו , הישבעי לו . כי אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.