טבעונות אמורה להיות מונעת מהבנה עמוקה
שאפליה ופגיעה היא איומה, כערכים כללים.
טבעונות המונעת מחמלה כלפי בעלי חיים לא אנושיים בלבד איננה שונה בהרבה מהגנה על זכויות אדם מהנחה שרק על זכויות בני האדם צריך להגן, או מהגנה על האוקיינוס מהנחה שרק על החיות בים צריך להגן. כל אלו תיאוריות חסרות, המתייחסות רק אל קומץ נבחר כבעל ערך (ולא מדובר ב"ערך רב" או "מועט" אלא ערך כלל). זאת אפליה, ואם היא על בסיס מין ביולוגי אזי מדובר על ספשיסיזם, הלכה למעשה.
אפליה יכולה ללכת לשני הכיוונים, ועלינו לעשות את המאמץ להבחין בכך. זה לא אומר שנשנה את מיקוד הפעילות שלנו, או את עיקר החמלה שלנו, אבל זה אומר שנכיר בכך שלכל החיות (ולכל הטבע, בפועל) זכות קיום, ולא רק לאלו שאנו בוחרים בהם בסלקטיביות.
דיכוי ואפליה לעולם לא יכולים להיות ערכים חיוביים, גם אם נעשים כלפי אלו העושים נזק לאחרים.
(וזה בנפרד ממה שתום אמר)
