לחבור לחיים

לחבור לחיים

לכל אלה שקיבלו את פני בבואי מהוסס לפורום הזה - המון תודות. מרשה לעצמי להביא בפני השותפים כאן לבדידות ולביחד עוד משהו שכתבתי לפני כמעט שנות דור, אבל עבורי לפחות מבטא את שאני חושב וחש גם היום.
לחבור לאדם

לחבור לאדם – לחבור לכולו,
לראות את היופי שלך ושלו,
לראות בחיים מקסם של סיפור,
בלי קורות של חיים וכרטיס של ביקור,
להרגיש ולחבוק, להניח לדעת.
להקים המקדש לאלוה הגעת.

לחוות את השקט,
לחוש יד מושטת,
לקבוע ברור –
גבולות לאסור.

לשלח חיים, לשגר את האות,
מכף של הרגל עד קצה אצבעות,
לפגוש אות דומה משיק לחייך,
אומר בחיבוק: "אני כאן עדיך".
ללחוש שירה לאופק מגעת,
מוגשת מנחה לאלוה הגעת.

לחוות את השקט,
לחוש יד מושטת,
לקבוע ברור –
גבולות לאסור.
ואם מישהו שואל מה כוונתי ב"גבולות לאסור" אומר רק זאת: מילדותנו אנו מחונכים בציוויים של מותר ואסור. למדים היכן הגבולות של המותר. בא לי שנרחיב את גבולותיו של המותר ונחשוב במונחים של גבולות לאסור.
 
קצת קקופץ לי...


אתחיל מזה שהכתיבה שלך מצוינת.

ה "לקבוע ברור –גבולות לאסור." למה בשיר שכולו מגע וחדווה, יש
מילים כל כך קשוחות? זה כמו בשיר על אהבה נרביץ שורה על
איסור של אונס, סליחה על ההשוואה.
 
כנראה שלא הייתי ברור מספיק

כשכתבתי : "לקבוע ברור גבולות לאסור" כיוונתי דברי בערך לעמדתך שלך. להפסיק עם האסור פה ואסור שם. הכלל שלי הוא שבעצם הכל צריך להיות מותר כל עוד אין הוא פוגע במישהו עלי אדמות. לקבוע גבולות לאסור דהיינו לצמצם את מקומו של האיסור בחיינו, זה גם המפתח לעולם שיש בו יותר מגע וחדווה עליהם את מדברת.
 
נדירון


אני מגיבה לפי הסדר שבדף ולא לפי זמן הפרסום
אז אני מניחה שכשבר כתבת כאן
כבר אגיע לשם

אתה כותב בצורה נדירה ממש
מילים שמעוררות מחשבה
תענוג לקרוא
תכתוב לנו עוד


אני מעדיפה לא לחשוב במונחים של גבולות
כמו שכתבת קודם - כל זמן שלא פוגעים באף אחד
 

פריאל 12

New member
המלהטט במילים

יפה השורה - "להקים המקדש/מוגשת מנחה לאלוה הגעת".
 
המילים מכניסות משהו קצת קשה לשיר...

אפילו שאתה רוצה לשים גבול לאסור. מוח שומע רק "גבול" ו"אסור".
 
למעלה