לו ריד הגדול Caroline Says

anti is back

New member
וזה נכון במיוחד כשהסביבה אינה מראה נכונות להשתנות

זה גם היה הסיפור עם אבי.
מה שגרם לי לנתק איתו את הקשר באופן סופי הייתה שיחה שניהלתי איתו, דווקא בשלב שהיחסים שלנו לכאורה קצת התייצבו, במהלכה סיפרתי לו כיצד האלימות שהוא השליט בביתנו השפיעה עלי ועל אחי - העובדה שבמשך שנים חיינו במצב של חרדה מתמדת. הוא דווקא הקשיב בסבלנות, מבלי למחות, אבל יום למחרת, בשיחה עם אמי, הוא טען שלאחר שחשב על כך, הגיע למסקנה שאני "היסטרית" ומתארת את המצב באופן מוגזם לחלוטין.
מאותו יום לא דיברתי איתו יותר.
 

anti is back

New member
ואני מקווה שאתה מזהה את התבנית

את ה"אבחון" הוא אפילו לא טרח לחלוק עם המטופלת, כן?
 

nati6589884

New member
אלימות במשפחה זה דבר נורא

אבא שלי מעולם לא הרים יד על אמי הוא לא נוגע לעולם בנשים.
אבל הוא היה מאיים עליה "שהוא יעזוב את הבית וישאר אותנו למוות לבד"
והיה ריבים/וצעקות שהייתי ילד, אני עד היום זוכר
&nbsp
את זה זה מאוד השפיע עלי
בתור ילד קטן, לכן אני נוטה להזהות עם אלימות במשפחה, אני לא אדם שיודע
איך להזהות אולי באופן מעשי, כלומר לעודד אולי זה
&nbsp
לא הצד החזק שלי אבל אני מזהה
כאב בקלות ויכול לנסות אולי לעזור. בעניי הצורך של אביך יום למחרת לשכוח
הכל נובע מפחדנות ומחוסר ביקות עצמית בדיוק
כמו אצל אבי שלא יודה לעולם
שאנחנו בסר והוא טועה אמרתי לו " בשבילך אתה אלוהים".
 

anti is back

New member
בוודאי, ומביטול מוחלט של הסובייקטיביות שלי

תופעה שאופיינית מאוד לפסיכולוגים. זכיתי לא פעם לצעקות ולאיומים - לעתים גם לעונשים - על בסיס ה"אבחונים" של אבי, שמאז ומתמיד ידע שהוא מבין אותי טוב מכפי שאני מבינה את עצמי.
האלימות הפיזית הקיצונית הייתה מכוונת בעיקר כלפי אחי. אבי מעולם לא הכה את אמי, ואני חוויתי אלימות "קלה" בלבד. אחי, לעומת זאת, שהיה ילד עם הפרעות התנהגות, חווה אלימות קשה מאוד מאוד. כזו שעצם העובדה שחזיתי בה גרמה ללב שלי להלום בפראות בכל פעם שחזרתי הביתה מבית הספר.
 

arana1

New member
פסיכולוגיה הפכה מכלי לחשיפה לכלי להסתרה

אולי לאנשים נורמטיבים זה יכול לעזור אבל בוודאי שמה שתעשיית האבחונים מראה זה בדיוק את הדינמיקות האוטמות שהכרתי גם מסביבתי הקרובה,
הפסיכולוגיה הפכה מכלי למחקר הנפש האנושית לתעשיית תירוצים,
ברגע שהיא זכתה למעמד סמכותי תהליך השחתתה הפך לבלתי נמנע,
במקום להתמודד עם הדברים פשוט מסמנים כל מה שקשה להבנה כפגום וחסר וסוגרים עניין.

לאדם שמכה אנשים אסור לעסוק בפסיכולוגיה אבל פסיכולוגים לא מסוגלים להבין אפילו למה.
 

anti is back

New member
ההיבט הטיפולי של התחום הוא שמבטיח שכך זה יהיה

טיפול פסיכולוגי יושב בדיוק על הדגם של יחסי הורים-ילדים, זהות שנחשפת אפילו בעצם השם "טיפול". זו אותה אחריות סמכותית, שמבטלת באדנותיות את הסובייקטיביות של הילד/המטופל, כיוון שאינו מסוגל להבין מה טוב בשבילו.

לכן גם השילוב של הורה ופסיכולוג הוא קטלני בכל כך הרבה מקרים, גם כאשר ההורה אינו אלים.
 

nati6589884

New member
אני חטפתי מכות גם בעיקר עם חגורה.

כל הגוף שלי היה מלא כחולים חטפתי גם פעם מכה עם מגהץ.
לכן אני יכול להבין את אחיך אני זוכר איך היו לוקחים אותי לחדר ומכים
אותך. בהתחלה אתה מתנגד אבל אחר כך אתה מבין שכך זה ואז אתה אפילו רגיל ואולי
לא יכול בלי זה, זה הנושא שאני הכי עוסק בו " אהבה/שנאה" מזכויזים/סאדיזם
על זה גם אני כותב, זה מה שהכי מעסיק אותי, ואני לא יודע מה לומר לך...
אני יכול לומר שאני אמרתי לאבי די שהייתי בן 19 שהבאתי לו מכות ( אני
לא חלש בכלל לא אני יודע לריב היטיב אין כמעת אנשים שיכולים להתמודד
איתי אחד על אחד) אז הוא חטף פצצות לפנים שהייתי בן 18 היה גם נסיון
להרעיל אותו, ועוד הרבה, אני נלחמתי ושנאתי את מה שעשה לי בסופו של דבר,
אני חושב שאני ואחיך מאוד דומים גם אני הייתי ילד "עם הפרעות התנהגות"
מופרע מאוד, אלים מאוד וספרתי פה שפעם אחת הבאתי עליו ובכיתי ואמרתי
"שהציקו לי" אז הוא אמר " מה אתה נקבה לך תרביץ לו מה אתה בא עלי"
אז יום למחרת הלכתי לקחתי ברזל ודפקתי לילד מכות רצח, הוא נפצע ואז
אבי התחיל לצועק עלי והרביץ לי עם הנעל שלו כי "הגזמתי" אז אני לגמרי
מבין אותך...
 

anti is back

New member
ותודה נתי על הנכונות לעזור

וזה באמת כואב, אבל איני חושבת שמישהו יכול לעזור לי.
 

nati6589884

New member
כמו שאני לא חושב שמי שהוא יכול לעזור לי זה מובן

את הכאב אי אפשר לעלים לעולם, לעולם, מה שאני יודע על אחותי
ואבי אני כנראה לא אשכח לעולם וכנראה לא אספר לעולם, ולא יאמינו
לי אבל התמונה של אחי ואני מתחת למיטה ואת אחותי בוכה אני אזכור
תמיד עם בסיוט ואם ברגעי שבירה...
 

nati6589884

New member
אם את רוצה לדבר על מה שעשו לך עשו לאחיך ואני אספר לך

אני או בפרטי או בסקייפ אני מוכן לשמוע, לפרוק עוזר לא מעט לפחות עבורי
במקרים מסיומיןם.
 

arana1

New member
אני מאוד חושב ברע וטוב

ולא מבין מה הכוונה ב"משולבים"
 

nati6589884

New member
בעני הטוב משקף את הרע

יש טוב ויש רע אין רק רע ואין רק טוב מושלם.
לפחות לפי תפיישתי.
 

anti is back

New member
במקרה של הורים זה די מסביר את עצמו

מנקודת מבטו של ילד, אין הורה שהוא לגמרי רע או לגמרי טוב, רק המינונים משתנים.
 

nati6589884

New member
יש תקופות שלא הרגשתי כלום בחיי

לא טוב לא רע לא סבל כלום כיהון חושים, אני כיום נמצא בתקופה
כזאת אולי בגלל זה התגובות
שלי הם כאלו...
 

arana1

New member
אני לא "הצלחתי" לשנוא את הורי

למרות שהם גם הקשו עלי מאוד, והרגשתי שהתנהלותם איתי אינה הגונה רגשית ולא מאפשרת לי להיות ולנשום כל כך,
אבל הם היו אנשים טובים יחסית,
לא סמכותיים ולא כחנים,
לפחות יחסית.

מה שהרגשתי זה שהדרישות שלהם מאוד מאוד מבלבלות אותי ואז אחרי שאני מספק אותן ומרגיש רע בגלל זה הם זורקים אותי לכלבים להתמודד לבד עם הכאב והריקנות שנותרה בי בכלל שהתבקשתי להתנהל בצורה שמאוד רעה לי,
לדעתי הם לא עשו את זה בכוונה,
אבל זאת הייתה התוצאה,
שהיא מאוד בעייתית וקשה,
בוודאי לילד.

מאז מצאתי שזאת התבנית השגורה של כל המרחב הנ"ט-א"ס
 

RTAM

New member
אני זוכרת שאצלי זו לא הייתה בחירה

זו הייתה תגובהל מישה שפוגע בי כל הזמן. השנאה התפתחה יחד עם הכאב - אף פעם לא חשבתי על זה ואמרתי לעצמי ש"אני צריכה לשנוא אדם מסויים כי הוא פגע בי". זה כמו שאתה לא בוחר במי להתאהב - לפעמיים זה פשוט קורה ואין לך שליטה על זה. כשמישהו פוגע בך לפעמיים התגובה שלך לזה היא שנאה עמוקה ואין לך שליטה על זה.
 

nati6589884

New member
בעייני שנאה טובה וגם אהבה טובה.

אני לא ממש חושב במונחים של שנאה או אהבה, אני לא
יודע אם אני אוהב מי שהוא ולא יודע אם אני שונא אני נאבק
בזה עד עכשיו, בעניי כל רגש חזק הוא טוב גם אם הוא "שלילי"
&nbsp
אני לא יודע מה בהכרח שלילי ומה חיובי ואולי אני מתאים לדיני
"שוטה קטן וחריש הוא מכה אבל אסור
&nbsp
להחזיר לו" כי באמת רוב השאלות
אני אין לי תשובה, לכן שנאה ואהבה זה בר גדול,
להתאהב? לא קרה לי מעולם
אולי שהייתי ילד, אבל התאהבתי בעיצמי לא מעט פעמים בדמיות שיצרתי.
 

nati6589884

New member
אגב אני בעד הבנה של הצד הפוגע

אחד הדברים שאנשים מתעבים בי שאני ביקורתי. ואני אומר
את דעתי בעייני יש לכל אח צד במה שקורה
זה חלק מהשקפה שלי.
לכן אם אמך הייתה קשה עליך יכול להיות
&nbsp
שהייתה סיבה, אני לא מאשים
אותך אבל אומר שאני מאמין שזה לא בהכרח מכוונה רעה, לכן נסיון
להבין את אמא כמו שאני מנסה להבין את אבא שלי יכול אולי לעזור
לך זה מה שאני חושב.
 

arana1

New member
ברור שזו לא בחירה, משום כך שמתי את זה בגרשיים

מה שאני מספר זה שלמרות שהם גרמו לי המון כאב לא שנאתי אותם,
גם בגלל מה שניסיתי לתאר,
שהבנתי, גם כילד, שהם לא ממש מודעים לעניין ושאין להם הרבה בחירה.

אולי בדיוק כמו שאת לא בוחרת גם הם לא בחרו בזה
זה מה שהם ידעו וככה הם התנהלו
זה נכון לרוב הנ"ט שלפחות בחלק מהמקרים לא מתכוונים לפגוע במזיד אלא שזה מה שהם רואים ומרגישים ויודעים
 

nati6589884

New member
מצדיק אותך אני לא מאמין דעשו מכוונה רעה

ואני הסברתי גם לה כמו שאתה אומר שצריך להבין גם את הצד
שלהם בעיני זו הדדיות.
 
למעלה