לו ריד הגדול Caroline Says

nati6589884

New member
לו ריד הגדול Caroline Says

שיר על אלימות במשפחה: מתחבר מאוד אוהב את רד מאוד.
בעני מוזקאי גדול אז הנה:https://www.youtube.com/watch?v=7TOlgGUcWaE

חבל שילדים צריך לסבול את זה, זה לא מגיע להם, ואולי חבל גם עלי.
 

nati6589884

New member
ילד" מוכה" אף פעם לא יאמר " אבא רע" "אמא " רעה"

זה לא חלק מעולם המושגים שלו בשבילו הם תמיד טובים והוא הרע.
לא משנה כמה הם יכאבו לו הוא לא יכול להוציא את המילה " הם רוצים
ברעתי" זה בלתי אפשרי, תמיד אהבתי ותמיד יאוהב את הורי לא משנה
כמה הם פגעו בי כי לעולם לא ידעתי שהם פגעו בי, חטפתי הרבה וחשבתי
שמחבקים אותי תמיד. אני מרחם על הילדים שעוברים את זה אבל אני לא מרחם
על עצמי ויודע שלעומתם אני אדם, הייתי ילד רע אז קיבלתי כמו שתמיד אמרו לי...
 

arana1

New member
ללו ריד הייתה ילדות מאוד לא פשוטה

הוא גם סבל מהתמוטטות עצבים כנער

הוא גם טופל, כנראה בצורה מאוד לא טובה, על ידי פסיכולוגים

אחותו היא פסיכולוגית והיא הוציאה מאמר שמתאר את התנאים שבהם הוא גדל,
הוא לא הוכה אבל נפשית הוא מאוד מאוד סבל
 

nati6589884

New member
אני יודע

ובגלל זה אני מזדהה איתו בגלל הסיפור חיים שלו שאולי
דומה לשלי אני מאוד אוהב אותו הוא מוזקאי מעולה לפחות בעייני.
אני חושב שמכות על גוף לא כואבת כמו מכות בנפש אמרתי לאבא
שלי פעם " תן לי מכות בגוף אל תשפיל אותי מכה אחת עם שוט פחות
גואבת מחצי מילה פוגעת שפוצעת את הנשמה" הוא לא הבין את זה וחשב
שלדבר מותר....
 

nati6589884

New member
אתה יודע אראנה " ילד מוכה" לא שונא את הורים שלו?

זה דבר מאוד מדהים, לא משנה כמה הורה שלך רע אתה תמיד הכי הרבה
תאוהב אותו לא משנה מה הוא עשה לך, הוא הכל בשבילך הוא אמר " אני לא
אוהב אותך יותר" אבל זה לא קרה אצלי, אני שואל את עצמי למה? אני לא אמרתי לא
למה אחי הלשין על הורים שלי והם עזבו אותו ואני אמרתי שאני מפחד שיםגעו בהם.
ואני עד עכשיו יודע שאני לעולם לא ילשן עליהם ותאמין לי יכולים לעניש אותם חבל
על הזמן מה שאני יודע זה לא דבר מבוטל, אולי זה מאפיין אוטיסטיפ? הנאמנות?
אני לא יודע באמת...
 

arana1

New member
חבל, אני מקווה שילדים ילמדו לשנוא את ההורים

כי ברגע שילדים ילמדו לשנוא את ההורים אז גם לפסיכופאטים שמנהיגים את העולם מבחינה כלכלית ופוליטית לא תהיה אחיזה כל כך מצמיתה בחיי האנשים שבסך הכל מנסים לחיות חיים ראויים ושפויים ואוהבים אבל נקרעים כל הזמן לגזרים בידי הסמכויות המתעללות שמנצלות ומשפילות.

ילדים לא שונאים את ההורים כי הם בנויים לכבד סמכות,
כי נדמה להם שהסמכות, גם כשהיא אונסת אותם למוות, מגינה עליהם,
ילדים מכבדים הורים כי ככה נהוג וילדים נוטים להזדהות עם הסביבה ללא שאלות.

העולם ישתפר ללא הכר ברגע שילדים יפסיוק לכבד את ההורים שלהם
ומכאן גם יפסיקו בכלל לכבד סמכות

התיעוב למבנים היררכים, שאופייני לחלק לא מבוטל מהאוטיסטים שעדיין לא אולפו למוות, הוא לא תסמין של לקות כמו שאנשי הסמכות המתועבים מהDSM מנסים לכפות על החברה.
לתיעוב ולסלידה מסמכות יש המון מניעים הכי עמוקים, הכי יפים, וכולם קשורים לתשוקה ליופי ואהבה לאמת, ולאנשים ולאנושות.

הרבה ילדים מוכים ומושפלים לא שונאים את ההורים שלהם כי הם מוכים ומושפלים בדיוק בגלל שהם חוטאים בפשע הכי נורא, שהוא אהבה, כך שגם אם תרצח אותם הם ימשיכו לאהוב אותך, כי מה לעשות זה הדבר היחיד שהם באמת יודעים לעשות, ואנשים מנצלים את זה בלי בושה, הרבה פעמים דווקא ההורים, גם בגלל הזמינות של אדם התלוי בהם לחלוטין, מנצלים את זה בצורה הכי נבזית ומשפילה.

לדעתי מאוד מאוד חשוב שילדים ילמדו למרוד בהורים שלהם, עד לרמה של ניתוק קשרים מוחלט, זה טרגי, והלוואי שהעולם היה טוב יותר, אבל הורים שבהתמדה מחזירים שנאה וסלידה ותיעוב ונצלנות וביזוי ודיכוי ללב התמים והאוהב של הילד שלהם הם סוג מתועב במיוחד של רוצחים,
אז אולי אפשר ואפילו צריך לסלוח להם,
אבל אין באמת שום סיבה טובה להיות קורבן תמידי של הרס נפשי וגופני בזמן שאתה יכול לחיות חיים שיש בהם משמעות ואהבה רבה

המסירות היא מאפיין אוטיסטי
אין ספק
לצערי אנשים מנצלים את המאפיין הזה לרעה
כך שאולי מוטב למצוא מישהו שבאמת ראוי למסירות שלך במקום להעביר את כל החיים מקווץ מפחד וכאב ושנאה
 

nati6589884

New member
את המירדה שלי התחלתי בגיל 14

נסיון התאבדות ראשון, לאחר מכאן התחלתי להיות יותר חזק עם הורים.
לעומד על שלי, להתנגד לא לציית לכל מה שאבא שלי אומר לא לפחד ממנו
התווכח איתו היום אני כבר לא שם עליו פס באמת אני אומר לו הכל לא משנה
כמה הוא כועס אבל אני לא אשקר שהייתי ילד פחדתי ממנו אני מקווה שילדים סוף
סוף יבינו שהורים זה לא הפתרון, אני כתבתי על זה ראיתה איזנ תגובות קיבלתי כאן
הנורמה= סמכות= פגיע במי שסוטה מהסמכות= הרס של ילדים שהם לא בנוים לחיות
במבנה הקיים באותו אופן, אז מושכים אותם לקצה עד שישתנו, אני לא מוכן לזה.
&nbsp
&nbsp
לקחו אותי לטיפולים מי שאני פועט בערך בגיל 3 קלנאי תקשורת, מרפה בעיסוק.
סבתא שלי אמרה לאמא שלי " את מטומטמת מה את עושה לילד את משוגעת
הוא הכי נורמאלי תעזבה אותי" אבל היא לא הקשיבה אבא שלי לא היה בשטח
היה עסוק בלעבוד, כמו שספרתי אז הכל נפל עליה היחדה שבאמת הבינה אותי בעייני לפחות זו סבתא
היא קיבלה אותי ולא שינתה אותי היא לא אמרה מעולם "שאני לקוי" ארמא שלי גם לא
הוציא את המיליןם הפה לעומת אבא שכל הזמן מכנה אותי "המפגר" גם היום והרבה
הוא אומר " אני אומר מה אני מרגיש" מה אני יכול לעשות נגד זה?: כלום אני בעד תקשורת
חופשית מה שמנסים לסכל בעייני צריך לומר מה שמרגשים ללא שום צנוזארה אמרתיע
את זה גם לוולס בפורום ספרים ,ראיתה מה הוא אמר על סעיף השני שלעי שאסור לומר
אותו בציבור.
&nbsp
בעייני אנרכיזם זןו הדרך נכון אני לא מומחה, אני לא ממש השכלתי ולמדתי אבל
אני מחובר לזה מבחייענה נפשית וזה חזק יותר מכל שינון אין סופי של חומר
אתה לא חושב?
 

arana1

New member
ברור,הבעייה היא לא ההורים אלא זה שכל המערכת משתפת איתם פעולה

וילדים, ואף בוגרים, לא יכולים להתמודד עם הורים כשמסביב כולם, ללא יוצא אחד מהכלל, משתפים איתם פעולה בהכחדת הילדים.

כי מבנה המשפחה לא נפרד ממבנה החברה,
הוא חלק ממנה,
משקף ומשתקף ומתקיים ומקיים אותה הדדית,

בגלל זה לאוטיסטים אין שום מוצא מלבד להתחרפן לחלוטין
 

nati6589884

New member
בעייני הנורמה מחזקת את הורה " המעביד" וסוכלת את הורה " המשתף

זו בעיה חמורה מאוד, כי כמו שאמרת אז על בית הספר הם רוצים שהילד
היה מצטיין אבל גם היה שיתופי איך זה יתכן?: ברגע שיש תחרות אז זה בלתי אפשרכי כל אחד רוצה לנצח זה הפרדוקס שלא יודעים איך לעקוף אותם בדרכים השגורות ומאשמים
את אלו שלא רוצה להיכנס למעגל הדמים הזה, אתה מבין? ברור שכן ובגלל זה האוטיסט
שהוא במילא מאוגד רגיש, שונה, לא ממושע, יותאר פתוח נכנס לתוך מכודת דבש הוא
חושב שהוא יטיבו לו אבל הוא תוקע את הרגל ונחתך, לזה אני קורה " השתלבות"
כי שילוב אמתי שומר על אותנטיות האוטיסטית זה מה שאני חושב....
 

arana1

New member
למשל, לדוגמה

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2723724

יש אנשים שתמהים על כך אבל אני מזהה את המנגנונים האלה מאז שאני ילד,
ההפרדה בין ההורים לחברה היא מדומה,
ההורים הם החברה.

המיתוס אומר שההורה ירצה לשמור על חיי הילד שלו, והנה, מתברר שממש לא, אפילו להפך.
אנשים שחיים בהזיות ולא רואים את מה שקורה להם ישר מול האף אפילו לא מנסים לברר איך פותרים את הבעיות האלה כי מבחינתם אין שום בעייה,
יש את הסרט שהם חיים בראש ויש את המציאות,
ולמען שלמות הזהות ההזויה דואגים שהדברים לא יפגשו לעולם,
אלא מה,
יש בעייה,
יש אנשים שאצלם הדברים נפגשים,
מוטציות, אוטיסטים, אנשים עם מצפון, כל מיני דברים מוזרים כאלה, שאותם החברה כמובן ממהרת להחריג ולהרחיק ולהשתיק.
 

RTAM

New member
לי זה דווקא היה ההפך

לא הייתה לי בעיה לשנוא את ההורים שלי, גם לא להגיד את זה. לאימא שלי היו הרבה התקפי זעם וכעס, היא תמיד הייתה מוציאה את הכל עלי ואני התחלתי לשנוא אותה בגלל זה. זה לא בא ביום אחד - זה נבנה קצת בכל פעם אבל בסופו של דבר אני זוכרת ששנאתי אותה כמו שלא שנאתי אף בן אםד אחר בחיים שלי.

אולי הקשר שלנו היה שונה. יש אנשים אחרים שפגעו בי שאף פעם לא הצלחתי לשנוא אותם
 

nati6589884

New member
כל אחד והדרך שלו אין פה אמת אחת

ככל אחד והדרך ש/לו להתמודד גם אח שלי שונא את אבא שלי לפעמים
הוא גם אמר לו שהוא שונא אותו בלי ש/ום בעיה, אח שלי הלשין על הורים שלי
אני לא. אני לא הייתי מסוגל...

כמו שאמרתי וכפי שהמציאות מראה כל אחד מתמודד באופן שונה, את רואה
את הורים שלך בצורה שונה ואני בצורה שונה אחד הדברים היפים באוטיסטים
זה הפתיחות לשונה ולא הקיבעון כמו שהקופים מנסים להראות לנו באופן
הגס והבוטה ביותר כיאה לאנשי
טיפול נחותים שלא

מסוגלים לראות את העולם
חוץ דרך הזווית הצרה בה הם מבטים על העולם, וזו גם בעיה כי הנרומה מראה
כמו שארנה אמר שהורה הוא הבוס " עבד את אביך ואת אמך למען יאכו ימיך"
אחד החוקים בתנך לכן זה טאבו חברתי מובהק,

שגם אני לצערי ככל אדם שהוא
חברתי נשען עליו, אני לא מוציא את עצמי מהציר אני מושפע כמו כולם אולי
מגיב אחרת אבל מושפע, לכן השנאה של להוריך

לא מפתעיה אותי אני לא רק
שנאתי את הורי גם נסיתי " להוריד" אותם כמה פעמים אם את מבינה את כוונתי
כולל לתכנן והכל, לכן אני מבין לגמרי.....
 

anti is back

New member
גם אצלי זה היה כך

את אבי התחלתי להמית בלבי כבר בגיל 14 וקברתי אותו סופית בגיל 20. מאז ראיתי אותו פעם אחת בלבד, שנים ספורות לאחר שניתקתי איתו את הקשר, כשנפגשנו בנסיבות שלא יכולתי לצפותן.

אפשר שהסיבה לכך הייתה סלידתי מהירארכיה והעובדה שהוא ייצג בעיניי את כל מה שמתועב במין האנושי. סביר לא פחות שזה היה בדיוק להפך, שכל השנוא עלי בחברה האנושית מתועב בעיניי בגלל אבי. אין לדעת.
אבל אשקר אם אומר שהפתרון הקיצוני הזה חף מבעיות.

לעתים רחוקות מאוד קורה שקרעי זכרונות מתעוררים ונצרפים בי לכדי תמונה לא לגמרי שקרית של אהבה אבהית. וכשזה קורה, אני מוצפת בתמהיל מאוד לא נעים של תהייה, היעדר ורגשות אשם מצמיתים.
 

arana1

New member
בדרך כלל האמת מתקיימת במימד שאין בו סיבה ותוצאה

זאת אומרת, שבדיוק בגלל שזה תמיד גם בדיוק ההפך, שדווקא בגלל ש 2 האפשרויות נכונות בדיוק באותה מידה, שהכיוון בין סיבה ותוצאה יכול להתחלף בקלות, זה פשוט ככה.

בגלל זה אני אומר שמאוד קשה להחלים מהטראומה של המשפחה כי עצם הקיום בחברה כל הזמן פותח את הפצע הזה.
 

nati6589884

New member
הכל הוא דו כווני כמו שהוא חד כגווני הכל על הציר בזמן שהוא

מחוצה לו זה מה שאני מבין.
 

nati6589884

New member
אז את מאוד קיצונית

לראות באבא את כל מה שמתועב במין האנושי זה מאוד קיצוני
ואולי בגלל זה זה יפה, אני לא חשבתי במונחים כאלו אני לא
חושב באופן כזה, אני לא
חושב כל כך " ברע " "וטוב" בעיני הם חד המה
משולבים.
&nbsp
&nbsp
לכן לעולם לא אמרתי " אבא אני שונא אותך" והתכוונתי וחטפתי הכל תאמיני
לי, הם אמרו לי הכל עשו לי הכל נפישי/ופיזי הכל בא
אבל כמו שאני אוהב לראות
את המציאות העולם הוא עגול העולם הוא ל
א קו שמחבר לקו אחר שגורם לרתף
מסיום לנארי שאי אפשר לזוז ממנו, הפיזיקה היא אומנות היא רגש כמו שאומנות
זה פיזי'קה הפרדה בין הרגש לבין השכל היא טעות שאנו חייבים לפתור
&nbsp
ולנושא: אם כל שנאתי להרריכה ואם כל שנאתי למה שהורי מיצייגים
אני לא חושב שאני יכול לנתק עמם את הקשר, אבל לאדם שמתאים לו
התנסות ללא הורים זהנ יכול להוות פתרון, אבל הכל משתנה והכל זז
לא כדברי קהלת, אז יכול להיות שבעוד חמש שנים או יומים אפילו אני מ צא את
כעצמי שוב ברחוב, חסר בית, כמו שהייתי נער
&nbsp
וגנבבתי אוכל ואבא שלי לא
הרשה שאני יייכנס לאוכל אפילו, אז יכול להיות שאני הפעם יבחר בהזה והוא לא יאמר
" צא מהדלת הסתלק" כמו שכתבתי במה שקראת, שהשיר הזה הוא ביוגרפי בחלקו
אז נראה מה היה כבר....
 

anti is back

New member
אבל זה בדיוק העניין

אני לא חושבת שהייתה לי בררה, דווקא משום שכפי שאתה אומר, הטוב מתערבב עם הרע. והרע היה מאוד רע.

לא יכולתי להפריד את האימה שהוא הטיל עלי מהצורך בהכרה ובחום ובאשרור. אז הדרך היחידה להיפטר מההפחד הייתה להיפטר ממנו, או ליתר דיוק, להמיר את המכלול הרגשי הזה בבוז ובסלידה וכיוון שהפתרון הזה, כדרכם של פתרונות מעין אלה, היה חלקי ושברירי מדי, נאלצתי בסופו של דבר להתנתק לחלוטין.

באופן כללי, הדרך שלי להתמודד עם דברים היא לברוח. ובניגוד לשם הרע שיצא לבריחה, אני מוצאת שלא פעם זה פתרון לא רע בכלל, אולי הפתרון היחיד.
 

nati6589884

New member
אני לא יודע מה את עברת

אבל בעייני לברוח הוא פיתרון לא רע אני לא פעלתי כך אבל כל אחד
מוצא לעצמו פתרונות שמתאמים
לו אני בוחר להתמודד ראש בראש
לא טוב לעתים קרבות ומביא להרבה סבל
&nbsp
אפילו תהומי אבל כך אני
ברך כלל עושה. אני גם לא אומר שאת לא צריכה להתנתק בעיני
זה הפתרון לכל אוטיסט כמה שזה נורא,
בעייני הורים זה דרעק אמרתי
לך כולם. אז לבורח פתרון לא רע,
&nbsp
אני פשוט מנסה להבין מסה שנאה ומזה
אהב כי אולי בכלל אני לא אוהב גם באופן אנטאוטיבי ולא שכלתני אם יש
דבר כזה בכלל...
 

arana1

New member
בריחה היא הפתרון הכי צנוע והכי מציאותי והכי פרופורציונלי

בגלל שאנשים טועים כשהם חושבים שהם יכולים לשמר בעצמם את הטוב בסביבה שכל הזמן מתנה אותם לרע,
זה פשוט לא מציאותי,
זו חשיבה של האגו, של מרכז מדומה.

כשאדם חי בסביבה שבה הוא מחוייב להגיב כל הזמן למבט וגישה וציפיה שהופכת בדיוק את כל מה שהכי טוב בו להכי רע אז בריחה זו ההתמודדות הכי שפויה וצנועה ואמיתית,
האשליה של שימור העצמי בתנאים שמכחישים ומכחידים את כל מה שחיוני גורמת בעצמה להתפתחות של הפרעה נפשית מאוד קשה כזהות כוזבת למשל,
שאלה דברים שהכי קשה להתמודד איתם,
ולתחושתי רוב האוטיסטים סובלים בדיוק מזה, ונורא
 

nati6589884

New member
לברוח זה הפתרון הולטומטיבי

הבעיה שלי שאני דבוק למשפחה שלי לתחת, אני לא מסוגל לעשות
את הצעד מרצוני, במידה ואבי יזרוק אותי מהבית כמו שהוא מתכנן
לא תהיה לי בריריה, אבל אני אוהב את אחי
והוא גר בבית אני רוצה לבורח
איתו לתל אביב אני מחכה לתשובה ממנו
&nbsp
, מצידי שכל העולם ישרף העיקר
להיות עם אחי, אפילו שהוא דרעק והוא מתעלל בי, ומשפיל אותי לפעמיםן
אבל הוא הכי נורמאלי אמתי ולא צבוע שיש, ואני מת עליו.....
&nbsp
אז במיד ואני בורח זה ביחד איתו, אני לא
מתפקד זו הבעיה, אני לא יודע
לעשות כלום אני די גולם מטומטם, לקורא אני יודע, לפתור תרגלים כן,
לחיות לדואג לעצמי לא כמו ילד בן 7 בדיוק....
 
למעלה