"אנוכי אנוכי ה'; ואין מבלעדיי מושיע
"אנוכי אנוכי, ה'; ואין מבלעדיי, מושיע. יב אנוכי הגדתי והושעתי, והשמעתי--ואין בכם, זר; ואתם עדיי נאום-ה', ואני-אל. יג גם-מיום אני הוא, ואין מידי מציל; אפעל, ומי ישיבנה. {ס}" א האזינו השמים, ואדברה; {ס} ותשמע הארץ, אמרי-פי. {ר} ב יערף כמטר לקחי, {ס} תזל כטל אמרתי, {ר} כשעירם עלי-דשא, {ס} וכרביבים עלי-עשב. {ר} ג כי שם ה', אקרא: {ס} הבו גדל, לאלהינו. {ר} ד הצור תמים פעלו, {ס} כי כל-דרכיו משפט: {ר} אל אמונה ואין עול, {ס} צדיק וישר הוא. {ר} ה שחת לו לא, בניו מומם: {ס} דור עקש, ופתלתל. {ר} ו ה ה', תגמלו-זאת-- {ס} עם נבל, ולא חכם: {ר} הלוא-הוא אביך קנך, {ס} הוא עשך ויכננך. {ר} ז זכר ימות עולם, בינו שנות דר-ודר; {ס} שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. {ר} ח בהנחל עליון גוים, {ס} בהפרידו בני אדם; {ר} יצב גבלת עמים, {ס} למספר בני ישראל. {ר} ט כי חלק ה', עמו: {ס} יעקב, חבל נחלתו. {ר} י ימצאהו בארץ מדבר, {ס} ובתהו ילל ישמן; {ר} יסבבנהו, יבוננהו-- {ס} יצרנהו, כאישון עינו. {ר} יא כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; {ס} יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו. {ר} יב ה', בדד ינחנו; {ס} ואין עמו, אל נכר. {ר} יג ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ, {ס} ויאכל תנובת שדי; {ר} וינקהו דבש מסלע, {ס} ושמן מחלמיש צור. {ר} יד חמאת בקר וחלב צאן, {ס} עם-חלב כרים ואילים {ר} בני-בשן ועתודים, {ס} עם-חלב, כליות חטה; {ר} ודם-ענב, תשתה-חמר. {ס} טו וישמן ישרון ויבעט, {ר} שמנת עבית כשית; {ס} ויטש אלוה עשהו, {ר} וינבל צור ישעתו. {ס} טז יקנאהו, בזרים; {ר} בתועבת, יכעיסהו. {ס} יז יזבחו, לשדים לא אלה-- {ר} אלהים, לא ידעום; {ס} חדשים מקרב באו, {ר} לא שערום אבתיכם. {ס} יח צור ילדך, תשי; {ר} ותשכח, אל מחללך. {ס} יט וירא ה', וינאץ, {ר} מכעס בניו, ובנתיו. {ס} כ ויאמר, אסתירה פני מהם-- {ר} אראה, מה אחריתם: {ס} כי דור תהפכת המה, {ר} בנים לא-אמן בם. {ס} כא הם קנאוני בלא-אל, {ר} כעסוני בהבליהם; {ס} ואני אקניאם בלא-עם, {ר} בגוי נבל אכעיסם. {ס} כב כי-אש קדחה באפי, {ר} ותיקד עד-שאול תחתית; {ס} ותאכל ארץ ויבלה, {ר} ותלהט מוסדי הרים. {ס} כג אספה עלימו, רעות; {ר} חצי, אכלה-בם. {ס} כד מזי רעב ולחמי רשף, {ר} וקטב מרירי; {ס} ושן-בהמת, אשלח-בם, {ר} עם-חמת, זחלי עפר. {ס} כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור, {ר} גם-בתולה--יונק, עם-איש שיבה. {ס} כו אמרתי, אפאיהם; {ר} אשביתה מאנוש, זכרם. {ס} כז לולי, כעס אויב אגור-- {ר} פן-ינכרו, צרימו: {ס} פן-יאמרו ידנו רמה, {ר} ולא יהוה פעל כל-זאת. {ס} כח כי-גוי אבד עצות, המה; {ר} ואין בהם, תבונה. {ס} כט לו חכמו, ישכילו זאת; {ר} יבינו, לאחריתם. {ס} ל איכה ירדף אחד, אלף, {ר} ושנים, יניסו רבבה: {ס} אם-לא כי-צורם מכרם, {ר} ויהוה הסגירם. {ס} לא כי לא כצורנו, צורם; {ר} ואיבינו, פלילים. {ס} לב כי-מגפן סדם גפנם, {ר} ומשדמת עמרה: {ס} ענבמו, ענבי-רוש-- {ר} אשכלת מררת, למו. {ס} לג חמת תנינם, יינם; {ר} וראש פתנים, אכזר. {ס} לד הלא-הוא, כמס עמדי; {ר} חתום, באוצרתי. {ס} לה לי נקם ושלם, {ר} לעת תמוט רגלם: {ס} כי קרוב יום אידם, {ר} וחש עתדת למו. {ס} לו כי-ידין יהוה עמו, {ר} ועל-עבדיו יתנחם: {ס} כי יראה כי-אזלת יד, {ר} ואפס עצור ועזוב. {ס} לז ואמר, אי אלהימו-- {ר} צור, חסיו בו. {ס} לח אשר חלב זבחימו יאכלו, {ר} ישתו יין נסיכם; {ס} יקומו, ויעזרכם-- {ר} יהי עליכם, סתרה. {ס} לט ראו עתה, כי אני אני הוא, {ר} ואין אלהים, עמדי: {ס} אני אמית ואחיה, {ר} מחצתי ואני ארפא, {ס} ואין מידי, מציל. כי-אשא אל-שמים, ידי; {ס} ואמרתי, חי אנכי לעלם. {ר} מא אם-שנותי ברק חרבי, {ס} ותאחז במשפט ידי; {ר} אשיב נקם לצרי, {ס} ולמשנאי אשלם. {ר} מב אשכיר חצי מדם, {ס} וחרבי תאכל בשר; {ר} מדם חלל ושביה, {ס} מראש פרעות אויב. {ר} מג הרנינו גוים עמו, {ס} כי דם-עבדיו יקום; {ר} ונקם ישיב לצריו, {ס} וכפר אדמתו עמו. {ר} {ש}" עכשיו תענה לי אתה איך זה שהאבולוציה לא חיסנה אותנו במשך עשרות אלפיי השנים?
