להתעקש או לא?!

fatfat

New member
להתעקש או לא?!

השבוע ישבנו בפגישת הנהגת ההורים הכיתתית של בתי לתכנן את מסיבת סיום השנה (כיתה ד' ).

אחת הפעילויות שהוצעה היתה חידון תמונות בו על מסך תוקרנה תמונות של הילדים כתינוקות וילדי הכיתה יצטרכו לזהות מי הילד שבתמונה.
אני מיד הסתייגתי והערתי שאצל בתי ישר יזהו כי היא השחורה היחידה בכיתתה. ומעבר לכך כמו רבים מהילדים שאומצו בגיל מבוגר יותר אין לי תמונות שלה כתינוקת אלא רק מגיל שנתיים. ההורים האחרים אמרו שזה בכלל לא משנה, שהם נהנים לראות תמונות שלהם כקטנים ולאו דווקא כתינוקות ושבדיוק כמו שבתי היא השחורה היחידה הבן של X הוא הבלונדיני היחידי וכו'.

והשאלה שלי עד כמה יש מקום להתעקש? באיזה מקרים כן לעמוד על כך שיש להתחשב בשונות של ילדינו (אימוץ.... צבע שונה) ובכלל ובאיזה לא. הפעילות למסיבה היא רק דוגמה, אבל למשל לגבי אותה מסיבה הוצעה פעילות נוספת שכוללת הליכה ברחוב הראשי של הישוב באתרים היסטוריים. אני כרגע בגלל בעייה בריאותית ברגל מנועה מלהשתתף בפעילות ולרגע לא חשבתי לשלול את הפעילות אלא הצעתי שאני אשאר בנקודת המפגש לשמור על הכיבוד ובתי תתלווה להורה של חברתה. או במקרה של ילדים שרגישים ללקטוז... בוטנים ועוד האם לדרוש את התאמת הכיבוד וכו'. בקיצור אני תוהה איפה ומתי כן צריך לדרוש מהסביבה להתחשב במציאות השונה של ילדינו והיכן לא? היכן יש מקום לתת לילד להתמודד בעוד שאולי בכלל זו רק הרגישות שלי כהורה?
 

China8

New member
דעתי היא

לדעתי קשה לתת תשובה גורפת אלא צריך לשקול לגופו של עניין, כמו כן זה גם תלוי בהורים, ברצון להיאבק (או לא) ובכלל באינטראקציה בין ההורים.
אם הפעילות היא שצריך לנחש מיהו הילד אז ברור שמיד יידעו מיהי ביתך, אבל לפעמים זה באמת נחמד ומשעשע עבור הילדים לראות תמונות של חבריהם לכיתה בילדותם, בלי לנחש דווקא.
לגבי התאמת הכיבוד, אני בהחלט חושבת שכן צריך להתעקש. בסה"כ שאר הילדים יכולים לאכול מה שרוצים בבית, אך במסיבה כדאי שכל הילדים יוכלו להתכבד, ללא יוצאים מן הכלל. אצלנו למשל ביה"ס (בחו"ל) כל ימות השנה הוא בי"ס ללא אגוזים. לא שמעתי עוד על הורה אצלנו שהתקומם נגד...
 

Noga Lavie

New member
תלוי, תלוי ותלוי

כשזה מגיע לבני אנוש, אני חושבת שלרוב אין תשובות חד משמעיות, וכמעט הכל תלוי סיטואציה, אופי ותרבות חברתית.

נושא האלרגיה נראה ברור לכולם. רק שהוא נראה אחרת במקומות שונים. יש מקומות, כמו שצ'יינה ציינה, שלא יגישו שום דבר אלרגני לכלל הילדים, רק כדי שכולם יוכלו לטעום מהכל. ויש מקומות, בהם ברור שהחובה להזהר מוטלת על מי שלוקה באלרגיה, וששאר ההורים אינם מחוייבים לזה. (לא סתם אני אומרת זאת. כשהכנתי קופקייקס לכיתתה של זיו, התברר לי רק בדיעבד שאחת הילדות סובלת מאי-סבילות ללקטוז ואחרת אלרגית כמעט לכל דבר אפשרי, וזה רק כי שתיהן חברות של זיו. להורים אחרים בכיתה אין מושג, ואין לי מושג על ילדים שאינם חבריה של זיו. במסיבת יום ההולדת בבית יומיים לאחר מכן, שביררתי עם אמהּ של הילדה האלרגית מה מתאים לה מבין מגוון המאכלים, והבעתי צער על כך שלא ידעתי קודם. האם בתגובה לא הבינה את בעייתי. לילדה יש הוראה לא לאכול מחוץ לבית מה שלא ניתן לה בשקית מראש בבית, ואף אחד אחר לא צריך להתחשב בה. אלו רק אני והאיש שמיהרנו לקלף תפוחים, בשמחה שיש לנו להגיש משהו שלא מושך תשומת לב לילדה כיוצאת דופן.)

ההתעקשות צריכה לבוא מתוך הכרות עם בתך, והבנה מה מפריע לה. אם נראה לך שמשחק תמונות כזה יפריע לה, זו נקודה לזכות התעקשות. אם זה לא יפריע לה, אפשר להתעלם מזה. אצלנו אני יודעת שכאוס עצובה שאין לה תמונות שלה בתנוקת, והייתי מנסה לגרום להחלטה להביא תמונות של הילדים משנתם הראשונה בכיתת הגן, אבל אצלנו במילא כנראה הביה"ס היה דואג בעצמו לתמונות ממאגר תמונות ביה"ס, ורק מי שלא התחיל איתם את כיתת הגן הראשונה היה מתבקש (בדיסקרטיות) להביא תמונות מגיל שנתיים-וחצי/שלוש.

אבל אני, ככל, פחות נוטה להתאים את הסביבה עבור זיו, ויותר נוטה לנסות להשפיע על זיו להתמודד עם מה שקשה לה. רק בתחילת שנת הלימודים הראשנה שלה בכיתת הגן (גנון ישראלי), השפענו על המערכת להתגמש עבור זיו, אך זה היה ממש בתחילה וזיו עדין הייתה בתהליכי הסתגלות. מאז אנחנו יוצרים הפרדה בעיני זיו בין עולם אבאמא לבין העולם החיצון. אנחנו נתגמש עבורה ונתאים מה שאפשר עבורה, אך כשזה נוגע לאנשים אחרים, היא אינה יכולה לצפות לאותה התחשבות. זה חלק מהחינוך שלנו ללמד אותה להתחשב בצרכי אחרים כשזה לא נח לה, ולא לצפות שיתחשבו בה.
 

אבי351

New member
דעתי לא לעשות עניין ולזרום עם זה ולעשות את מה שכולם עושים

 
עניין של תחושה אישית

לדעתי אם גוברים המקומות והארועים שאת מרגישה, ובכלל שאנחנו כהורים ספציפיים מרגישים, שלא מספיק רגישים לייחוד של המשפחה שלנו, אפשר לבקש להתחשב.
כל משפחה מיוחדת בדרכה שלה, ואני חושבת שלגיטימי להתחשב.
בקבוצה של בני יש אמא על כיסא גלגלים. אז מדי פעם זה אולי לא אסון שיש איזה יום הולדת שאינו נגיש לה בטבע - לרוב יש הורים אחרים שמוכנים לקחת לשם את ילדתה. (אני לעולם לא הייתי חוגגת לבני ארוע שאליו היא איננה יכולה להגיע, אך זו לא הנקודה).
אבל כשאותה אם ביקשה שמסיבת הסיום תהיה נגישה לנכים, ונוחה ספציפית עבורה (בעניין שירותים) התביישתי שבכלל היתה צריכה לבקש דבר מובן מאליו שכזה.
זכותו של כל הורה ושל כל משפחה לעמוד על שלהם כשהשונות שלהם והייחוד שלהם עלולים לפגוע בילדם או למנוע ממנו הנאות של כל הילדים - אם שאר ההורים לא יהיו מספיק רגישים ומתחשבים.
 

KallaGLP

New member
למען האמת, לא רואה בעיה באשר לתמונה.

אז יזהו מיד, נו אז מה? אז בתמונה היא פעוטה ולא תינוקת. נו אז מה? לה אישית זה מפריע? כי אם לא, לא ברור למה בכלל זה משנה. מסכימה עם מה שאמרו ההורים - זה סתם משחק משעשע ואין צורך לקחת אותו ברצינות.

רגישות למזון זה עניין אחר לגמרי, ואף הפוך (כי אם אין מזון מתאים, בעצם מונעים מחלק מהילדים את האפשרות להשתתף בפעילות המשותפת של אכילה ביחד עם חבריהם). זה עניין בריאותי וגם לא סביר שכל הילדים יאכלו ואילו הרגישים יעמדו בצד רעבים ויסתכלו להם בצלחת - אישית, אני חושבת שהכרחי להתחשב בזה, אם כי לדעתי הכי שפוי להקפיד שתמיד יהיה גם כיבוד שאותו יוכלו ילדים רגישים לאכול, אני לא חושבת שאסור שיהיה בנוסף גם כיבוד שמתאים לילדים שאינם רגישים. בסופו של דבר זה חלק מהמציאות שהילדים האלה כבר היו אמורים ללמוד להתמודד איתה.

אישית ברמה העקרונית, אני משתדלת לא לעשות עניין ולא לחפש בעיות ותסביכים מתחת לאדמה וזה בדרך כלל עובד, כי גם הבת שלי לא מחפשת כאלה.
 

מעין686

New member
בעד תמונות?

אני חושבת שזה מאוד תלוי בבת שלך- אך היא תגיב... למרות שלפי דעתי זה יהיה חלק מהחוויה והמשחק, אולי להמליץ להורים להביא תמונות מגיל שנתיים ולא רק תינוקות . תמיד יש ילד שמזהים ישר וילד שלא מנחשים מי זה! ומה עם הילד שמופיע בתמונה אחרון שכבר יודעים שזה הוא? לפי דעתי אם כול הילדים נהנים וצוחקים אז זה כיף... אבל שוב אני מדגישה- את מכירה את בתך הכי טוב! אך היא תיתיחס לצחוקים? כחלק מהכיף או עילבון על השוני?

הזכרת אוכל- אני זוכרת בילדותי בחו"ל המורה ידעה למי מותר מה והייתה עוברת איתי (לא בגלל אלרגיה אלה כשרות) על איזה מאכלים אני כן יכולה לאכול. כול הורה שהביא אוכל אמר למורה מה יש בו והמורה הודיע לילד בפרטי וככה לא היה מודגש השונה!
 

סביון1

New member
גם אצלנו עשו את הפעילות הזאת

זיהו הרבה מאד ילדים בקלות, גם בלי צבע עור שונה.
זאת בסך הכל פעילות חביבה שמעלה חיוך על שפתי ההורים והילדים, ואני לא רואה סיבה שבגללה הבת שלך תרגיש לא נוח בפעילות כזאת. לגבי גיל הילדה בתמונות - אני מציעה שתבקשו מההורים להביא תמונות של הילדים עד גיל שנתיים, וכך ביתך לא תהיה היחידה עם תמונה מגיל זה. אצלנו, אגב, גם הגבילו עד גיל שנתיים.
 
מבינה את רגישותך בענין התמונות.מצטרפת למי שהציע לשאול

את הילדה אם יפריע לה, שבמקרה שלה לא יהיה צורך לנחש. מן הסתם זו לא תהיה הפעם הראשונה שתחוש יוצאת דופן ויתכן גם שיהיו ילדים נוספים שבקלות ניתן יהיה לנחש מיהם כבר מהתבוננות בתמונותיהם כתינוקות. מכל מקום הפעם את תהיי שם והיא לא תהיה לבדה להתמודד עם מה שאת חוששת מפניו.
אפשר לבקש שהתמונות לא תהיינה כפי שנאמר "צילום מחדר הלידה", היינו תמונת פעוט ולא תינוק וגם אולי לעשות איזשהו שינוי ובנוסף לתמונת פעוט, להקדיש לכל ילד עמוד במצגת עם 2-3 תמונות שיראו את התבגרותו עם השנים וכך לילדתך, כמו לכל ילד, יהיה עמוד ובו אותו מספר תמונות שיצביעו על השינויים וההתבגרות.
אנו כהורים נזעקים באופן טבעי להגן בכל פעם, על מה שנראה כעלול לפגוע בילדינו. מנסיוני למדתי, שלא תמיד המובן מאליו עבורנו הוא גם כך עבורם - לא כל מה שחשבתי שעלול לגרום לבתי אי נוחות/בושה ותחושת שונות אכן גרם לה לתחושות אלו ולעומת זאת, דברים אחרים שנראו לי "תמימים" לגמרי ו"בלתי מזיקים" - התגלו כמשהו שגרם לקושי רב.
באיזה מקרים להתעקש בנושא השונות של ילדינו? באותם מקרים שעלולים לגרום לכאב, עלבון ובושה מיותרים, שאפשר להמנע מהן בגילוי רגישות לנושא ובמציאת פתרון.
לגבי כיבוד -
אם יש דברים שניתן להמנע מהם ובכך לגרום לפחות עגמת נפש לילדים שמנועים מלאכול מזון זה - מה טוב. למשל, כיום יש עוגות טובות ללא גלוטן או אם מכבדים בחטיפים וילד רגיש לבמבה - יש חטיפים אחרים בהם אפשר לבחור וכיו"ב.
אם לא - להציע מגוון אפשרויות לכולם.
מאחלת לכן הנאה רבה במסיבה!
 
הילדים שלנו מאד מאד מושפעים מאיתנו

וקולטים באנטנות בלתי ניראות את הרגישות שלנו.
כשאת פאטפאט רגישה לעניין הצבע- הבת שלך קולטת שזה משהו שנכון להיות רגישים אליו.
היא בטח נראתה מיוחדת וחמודה בגיל שנתיים,ולו בגלל זה הייתי בשמחה גדולה משתפת פעולה עם המשחק של הכיתה.
והייתי מסבירה לילדה שבעצם המשחק הוא לא רק לזהות אלא לראות איך הילדים נראו כפעוטות,כי הרבה פעמים משתנים ונראים אחרת כשגדלים.
בכלל,כמו שנאמר קודם,במקרים שאת לא יודעת איך להתייחס,לדעתי חשוב שאת קו ההתייחסות תוביל הילדה . לפי מה שבא לה. לפי היכן שהיא מרגישה בנוח.וגם לפי מה שהיא מוכנה להתמודד גם כשלא כל כך נוח.
 

KallaGLP

New member
אני לא הייתי שואלת ישירות אם זה מפריע לילדה.

כי עצם השאלה מיד מעלה את המחשבה שזה אמור להפריע ושלאמא כנראה זה מפריע. הייתי ניגשת בעקיפין, באה לילדה ומציעה לה בנימה עליזה ומשועשעת לבחור ביחד תמונה למשחק הנחמד שיהיה בבית הספר ורואה את התגובה שלה. מסכימה עם חייכנית שילדים קולטים אותנו גם אם אנחנו לא אומרים מפורשות שמשהו מפריע לנו או מטריד אותנו, ולכן מראש עדיף להימנע מסיטואציה שבה נפגין בפני הילדים את הדאגה שאנחנו לא רוצים לשדר להם שהם אמורים לחוש, במיוחד כשמדובר בדברים כאלה פעוטים וחסרי חשיבות כמו משחק קטן, חביב ומשעשע, שחבל לפתח סביבו תסביכים.
 

משתפרת

New member
אני חושבת שההורים שדיברו בפגישה צודקים

נכון שאת הבת שלך יזהו תוך שניה, אך העיקר הוא הצחוקים כשרואים את הדמיון או השוני בין התינוק לילד. אני באמת מקווה שיהיו עוד תמונות של פעוטות, לאו דווקא תינוקות קטנטנים. לא הייתי מתעקשת על החלפת המשחק. כהשוואה: כשמדברים ביום המשפחה על אמא-אבא-סבא-סבתא-דודים-אחים לא יעלה על דעתה של אם חד הורית לצנזר איזכור אבא, הורים לילדים יחידים לא ידרשו שאחים לא יוזכרו, כך לגבי אלה שאין לילדיהם דודים או סבים. לכן פשוט קבלי את הכיף שבהתבוננות בתמונות מהגיל הרך תוך כדי התפעמות מאיך וכמה הם גדלו.
באשר לעניני בריאות: האחריות על בריאות הילד היא של הוריו, ועליהם ללמדו מוקדם ככל האפשר להכיר את מגבלותיו. נכדתי למדה כבר מגיל שנתיים לשאול על כל מאכל מבושל (כולל עוגות ופשטידות) אם הוא מכיל מוצרי חלב. משאר ילדי הכיתה והוריהם אפשר לצפות להתחשבות, אך לא לסמוך על זה. בכיתות רבות יש ילד/ה עם סכרת. במסיבות צריך שיהיו גם מים ו/או סודה ו/או משקה דיאטתי ולא רק מיצים ותוססים ממותקים. לגבי עוגות יום הולדת כדאי לוועד ולמחנכת להוציא הנחיה גורפת שתהיינה פרווה, הן מטעמי כשרות והן מטעמי אלרגיה. אי אפשר לאסור על במבה גם אם בכיתה יש ילד רגיש לבוטנים, עליו להיות אחראי מספיק לא לגעת בזה, אך חובה לספק עוד כיבוד ללא בוטנים. וכדאי גם לחשוב על הרגישים לגלוטן. בכיתה של נכדתי יש ילדה עם צליאק, אמא שלה מציידת אותה בשקית עם כיבוד לפני אירועים כיתתיים. הבת שלי שמשתתפת בהנהגה הכיתתית דואגת שבכל מסיבה יהיו כמה חטיפים שמתאימים לילדה, ועם תחילת הנשנושים מספרת לה מה מתאים לה (וכשחגגנו בת מצווה לילדי השכבה הכנתי סיר של פסטה ללא גלוטן במקביל לסיר הפסטה הרגילה, שלא תהיה מקופחת). אין שליטה על מה שקורה בבתים פרטיים במסיבות יום הולדת, יש לקוות שתשומת הלב בבית הספר למגבלות תזונה תשפיע על ההתנהלות גם בבית.
 

fatfat

New member
טוב אז שאלתי את הבת

היא אמרה שבכיתה ב' כשעשו ערבוב של כיתות מאוד הפריע לה שהפרידו אותה מהילד שגם הוא ממוצא אפריקאי, "כי זה מבאס להיות השחורה היחידה בכיתה, אבל עכשיו במשחק הצבע לא מפריע לי כי כולם כבר מכירים ואוהבים אותי". מה שכן הפריע לה זה שאין לה תמונות כתינוקת. כשביררתי איתה מה מפריע לה בכך היא לא התייחסה לשונות שלכל הילדים יש תמונה כתינוקות אלא אמרה שזה עצוב לה שהיא לא הגיעה אלי כתינוקת.
באותו אחר צהריים היו אצלינו שלוש חברות שלה שהגיעו לעשות עבודה משותפת. היא מיוזמתה הראתה להן את אלבומי התמונות שלה וביקשה מהן לעזור לה לבחור איזו תמונה להביא למשחק.
 

סביון1

New member


 
למעלה