להתעורר מהלא שווה

להתעורר מהלא שווה
אל השווה
אלוהיי
אלוהים
להתעורר אל החיבוק
ואת
חבקי את עצמך, נשמה, נשמתי,
זכרי שאת
את
את
את
חבקי את עצמך
היום
עכשיו
לפני שתאמיני
למה שהם מחוללים בך בטרום הערות
 
ראי, כף רגל יש לך
ונגיסות חתול צורמני
בדרך אל המשפחה שלא הייתה לך
אישה כמעט זקנה
צאי לחופשי
 
שמעי, קול יש לך
ענוג ותקיף
כשירת הסירנות בעירוב קולו של המפקד
והגשם יורד ובא ושוב ניתך על המדרכות האפורות
ואת חפשי לך חתיכת אדמה
בבית שאיננו הבית שלך
אמצי לך
חופן אדמה לח
שיהיה רק שלך
רק שלך
רק שלך
 
להפעיל את שריר השמחה המתנוון
בימים בצורים אלה
הוי הגשם הקר הבא אל אוזניי
אל מתחת לחולצתי
הוי הגשם הקר
המצנן המצמרר המצמיח ישורת ברוכה
 
מתחת לכפות רגליי כביש חלקלק
הגשם צובע את הרמזורים בפסים מאורכים
מישהו אולי יקרא לי הי את סליחה
אני אסתובב ולא אחליק
הוא אולי יחייך אלי
נעלה ביחד אל המדרכה
הגשם ישאיר פסים של רטיבות בשערי המלבין
הרוח תגרש הזייה
 
מצב רוחי רע
וכנגד זה אין ברירה אין ברירה
מלבד נשימה
קחי נשימה
נשימה
נשימה
מצב רוחי רע
באה מהדלתות המסתובבות
מהגשמים הקרועים
מהחוטים האדומים והירוקים
אל התחת שלי
שואף
עורב רשע
קחי כפית של דבש
הכירי:
ישע
ישע
בדרך אל הכפר
 
מצב רוחי יהיה חבצלת
עוד מעט
עוד מעט קט ואת עוברת
נשימה סרוחה סבוכה בשורשי החלומות
אל תניחי להם לקצוץ לך את הראש
תרפי את הכתפיים
ותתחתרני
עוד רגע ומצב רוחך יהיה חבצלת
 
הי
מה את
מה
הגשם שיורד
או
האש שמכבה
אמרי
מה את מה
האבטיח שרועד
או השמש בפינה
אמרי
מה את מה
כשהחיוך מפציע
יש לי גשם קל ביציע
לא נורא
ככה זה בתיאטרון האקסלוסיבי
גשם קל שנופל על מושבים שרוטים
ועל גברות מפורכסות שפעת
על אדונים מחושבי שעון ודעת
על נפש מידכדכת והולכת
אל מרחבי השומדבר
 
ובלילה בלילה
כשהיא לא שבה
את שוב ממלמלת לעצמך
מה היא שווה
ומסרבת ללכת למיטה
ואם כן אז חונקת בכי
לא כדי להסתיר ממישהו
אין ממי
אין אפאחד
רק כדי שלא תיכנסי לבולמוס של בכי
שיעשה לך מיגרנות
ויצמצם את עינייך
המצומצמות בין כה וכה
אלוהים
בלילה בלילה
כשהיא לא שבה
הגשם על מלאכיו המטיר וחתר אלי
היה שם מלאך אחד
חמוד במיוחד
שאהב ושאף אלי
חתר קראו לו בשם מוזר
והוא בא מן העבר השר
את השירים האחרונים
מעבר לנהר המלוכלך
אל הגדה השנייה שבה ישנים עוברי-האורח
והנרקיס - כנמר.
 
והנרקיס - כנמר
כה ממזר הוא בוער
בריחו הטוב המסנוור
הנרקיס - כנמר
לבלוע את האדמה רצה
ובה להיבלע עד ימות המשיח
עד ימות אחרית הימים
עם קצף בתולים
עם גשם דגנים
עם שפע ממתקים מרוקאיים שבאים
מעבר לנחלים הכחולים הכהים
המצויירים על חלונך.
 
לא, לא יודעת למה
לא יודעת תשושה
הגן יורד על חלונך
גן ילדים ירקרק יורד על חלונך
מופתעת?
קוסמת.
גן ילדים ירקרק יורד על חלונך.
פושעת?
קוסמת. אמצי אותם אמצי אל שדייך.
פטמותייך הזקנות לא חלב ייתנו.
פטמותייך הזקנות קרבות אל קצן
אל הגשם שיורד הן שמות פעמיהן
אל השמש שצורחת ותצלוב אותן ותפורר
תרסק למקשה אחת בלתי נפרדת עם האדמה. אל תצטערי.
את, את חלב האם שלך פיזרת בכל פינה
כמו גרגרים לתרנגולות, ליונים. תשושה. בצדק את
יורדת מהצד השני של ההר
על הגשר אורות מהבהבים
את תהיי תשושה ופטמותייך עייפות
זה בסדר
תנוחי
 
את
אמרי שלום
בתוכך גלעין שבו
יושבים ילד וילדה
וממלמלים
ומדביקים אוירונים
ואוהבים את ריח דבק המגע
את
אמרי שלום לילדים
נופפי בידייך
הם לא יבחינו בך -
אז מה?
 
למעלה