להתמודד עם האיכסה

[basket case]

להתמודד עם האיכסה

אוקיי, עוד בעיה (הרבה זמן לא הייתי פה, הצטברו בעיות..

).. כפי שאמרתי, אני עכשיו עושה שירות לאומי. במסגרת השירות אני עובדת במרכז יום לקשישים. אז, מה הבעיה? במסגרת התפקיד, אני צריכה להגיש את האוכל ולפנות את הצלחות. בבוקר אני גם מורחת גבינה לבנה על פרוסות לחם. הבעיה היא, ואני יודעת שאני אשמע מפונקת, אבל.. גבינה לבנה פשוט דוחה אותי, ממש קשה לי להיות בקרבתה. לא יודעת, ככה הייתי מאז ומתמיד. יש לי פשוט סלידה עזה מהמוצר הזה.. ובכל זאת, זה חלק ממה שאני צריכה לעשות..וזה ממש קשה לי.. אני באה בבוקר, והמחשבה על זה כ"כ מדכאת אותי.. חוצמזה, בכלל כל הקטע הזה של לפנות כלים דוחה אותי. אני יודעת שזה נשמע מוגזם וילדותי בטירוף, אבל..אוף, הם אוכלים שם דייסה כל-כך פאקינג **מסריחה**, ואני צריכה לאסוף להם את הצלחות כאילו הייתי מלצרית. בקיצור, זה ממש קשה לבחורה סטרילית כמוני לעשות עבודה שכזו (אני לא אוכלת מפה של אחרים, אוכלת רק אוכל שבא סגור או אוכל של אמא, ויש רשימה ארוכה של מאכלים שאני לא מסוגלת להיות בקרבתם - ובראשם: גבינה לבנה, מיונז ובשר). אז..מה אפשר לעשות? איך אתמודד עם הגועל הזה שאני חשה?

 

[jessy19]

אני מצטערת אבל זה נשמע כמו פינוק

את חושבת שחיילים נהנים מלבצע תורנויות ניקיון, תורנויות מטבח או יותר גרוע לעשות שמירות??? לפעמים עושים דברים שממש לא אוהבים לעשות אבל חייבים- יאללה תעבירי בסבבה בלי לחשוב על זה יותר מדי.

 

[nutmeg]

מתמודדים עם איכסה

על ידי זה שזוכרים למה את שם, שמבינים שאיכסה יכול להיות דו סתרי (כלומר גם אחרים יכולים להיגעל מהרגלים שלך), ושבכלל קצת פרופורציות בחיים לא יזיקו... כלומר, שמריחת גבינה לבנה על לחם ופינוי צלחות יהיו הצרות הכי גדולות שלך.

 

[Anna Karenina]

תחשבי על זה,

שאת "מקריבה" קצת מתחושת הגועל שלך, כדי לעשות טוב לאנשים אחרים. לדעתי אין דבר יותר מספק ומדהים מזה, ואני חושבת שעם הזמן, כאשר תביני שהתרומה שלך היא חיונית ומועילה, ואת עוזרת לאנשים שזקוקים לך...את תתמודדי גם על הסלידה מפעולת ההגשה/פינוי/מריחה וכו'. בהצלחה!

 

[basket case]

למה רגליים??../images/Emo12.gif

מה רע ברגליים שלי??

 

[basket case]

זה בדיוק העניין!

זה לא צבא! התפקיד שלי לא אמור לכלול מלצרות..

 

[Anna Karenina]

אז ככה..

א. קודם כל, לדעתי בכל אופן, זו לא "מלצרות". את מפנה ומגישה פעם ביום, לפי מה שהבנתי ממך, וזה לא כל היום, כיוון שאת עושה פעולות אחרות. ב. יש דברים יותר גרועים, גם בשירות לאומי, ואת זה אני יודעת ממקור ראשון, מחברות שעושות שירות לאומי במקום צבא.

 

[basket case]

**פעמים** ביום

למשך איזה חצי שעה-שעה כל פעם

 

[אפי היקרה]

ואני חשבתי ששירות לאומי הוא

ממסד התנדבותי במקום הצבא, שההבדל היחידי הוא העדר המדים ותוספת המחויבות האישית לעניין. לא ככה?

 

[אושר מ]

וה"משכורת" המוגדלת

 

[אפי היקרה]

מה, הם מקבלים יותר? למה?

 

[Idan91]

כדי שתוכלי להעלות להם את דמי החבר.

 

[אפי היקרה]

נו ברצינות. הם מקבלים יותר.

כמה יותר ולמה?

 

[אושר מ]

קצת יותר מ 1000 בחודש. יעני פי שלוש

 

[אפי היקרה]

וואלה?

מקרה סל, מה את מתבכיינת? כולה גבינה לבנה !!!!

 

[אושר מ]

לא, זה מקבלים מהמטבח

 

[basket case]

מה פתאום..

אני מקבלת 690 ש"ח בחודש, פלוס 124 ש"ח נסיעות. אין לי נסיעות חינם... ואני לא מקבלת אוכל, כך שההוצאות על אוכל זה מינימום 300 ש"ח בחודש.

 

[אושר מ]

כי הם לכאורה מתנדבים ולא חייבים

 

[אפי היקרה]

נו, אז לא חייבים

אז הם מצ'ופרים? גם לא חייבים להתגייס וגם מקבלים יותר כסף? על כמה יותר כסף אנחנו מדברים?

 

[מעיין©]

הם מקבלים יותר...

אבל לא 1000 ש"ח, אלא 700. אבל קחו בחשבון שיש בנות שעושות את השירות הלאומי רחוק מהבית, מספקים להן דירה, אבל הן צריכות לכלכל את עצמן מתוך ה700 ש"ח האלו. כשאתה בצבא- הצבא דואג לך לכלכלה היום-יומית.